-
השאלה בה התבקשנו להכריע הינה - האם זכאי התובע לתשלום פיצויי פיטורים אם לאו בעקבות התפטרותו לרגל מצב בריאותי לקוי, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן-"החוק").
-
התובע הועסק אצל הנתבעת, חברה העוסקת בעבודות גינון והשקיה, בעבודות גינון וניהול עבודה בתקופה שבין 1.2.2003 ועד ליום 20.8.2008, מועד התפטרותו.
-
במהלך תקופת עבודתו של התובע הוא לקה במחלת הפטיטיס c, מחלה הפוגעת בכבד וגורמת לחולשה ועייפות אצל הלוקה בה, ובגינה לא התאפשר לתובע להמשיך ולעסוק בעבודתו. כחודשיים לפני התפטרותו, התובע שהה בחופשת מחלה וזאת עד למסירת הודעת התפטרות (נספח ב' לכתב ההגנה).
-
בהודעת ההתפטרות עתר התובע לקבלת פיצויי פיטורים ודמי הבראה ואולם חרף כך, אלו לא שולמו על ידי הנתבעת.
-
יצוין כי ביום 27.10.2008 החל התובע לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אשר הכיר בהתפטרותו כהתפטרות המזכה בדמי אבטלה לאור מצב בריאותו שגרם לה.
-
ביום 10.8.2011 הגיש התובע את תביעתו לבית דין זה במסגרתה עתר לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה לענפי החקלאות, וכן לדמי הבראה.
-
ביום 20.5.2013 הגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו. ביום 25.6.2013 ביקשה הנתבעת אורכה להגשת ראיות מטעמה, וזאת עקב החלפת ייצוג. חרף החלטת ביה"ד להיעתר לבקשת הנתבעת, לא הובאו ראיות מטעם הנתבעת עד למועד דיון ההוכחות שהתקיים ביום 8.10.2013.
-
ביום 8.10.2013 ניתן פסק דין שקיבל את תביעתו של התובע, למעט התביעה לתשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורין, אשר נדחתה מחמת התיישנות (להלן-"פסק הדין").
-
לאחר מתן פסק הדין , עתרה הנתבעת לביטולו ולעיכוב ההליכים בתיק. בית הדין נעתר לבקשה לעיכוב הליכים. בבקשה לביטול פסק הדין התקיים דיון והוגשו סיכומים מטעם הצדדים כאשר ביום 9.7.2014 ניתנה החלטה בה נקבע כי נוכח הטענות שהועלו על ידי הנתבעת בעניין הצעות עבודה שהוצעו מטעמה לתובע לאחר שנודע לה על מחלתו, וכן נוכח העובדה שהתובע הגיש את מכתב הרופא התעסוקתי באיחור ניכר ממועד קבלתו לידיו ובחלוף כחודשיים לערך ממועד קבלתו, הרי שאותו חלק של פסק הדין אשר חייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים יבוטל ואילו יתר הקביעות שבפסק הדין תיוותרנה על כנן. משכך - לאחר שהתקיים הליך הוכחות הנוגע אך ורק לשאלת הזכאות של התובע לתשלום פיצויי פיטורים להלן הכרעתנו בסוגיה זו.
העובדות וטענות הצדדים
-
הנתבעת הינה חברה העוסקת בעבודות גינון והשקיה, בעיקר ברשויות המקומית.
התובע הועסק בנתבעת בעבודת גינון וניהול עבודה החל מיום 1.2.02 ועד ליום 20.8.08, מועד בו מסר לנתבעת מכתב התפטרות בשל מצב בריאותו (ראה – נספח א' לכתב התביעה).
מעדות התובע עולה כי מצב בריאותו הירוד נבע ממחלת הפטיטיס C ממנה סבל אותה תקופה ואשר בגינה הוא נאלץ להפסיק את עבודתו בפועל תקופה ממושכת לפני מתן הודעת ההתפטרות. התובע צירף למכתב הפסקת העבודה מכתב של רופא תעסוקתי מיום 6.7.08 שמוען לנתבעת, במסגרתו נכתב כי לאחר שהתובע נבדק פעם נוספת ולאחר עיון בחוות הדעת הרפואיות ובמסמכים מעודכנים נמצא כי הוא אינו מסוגל להמשיך בעבודתו.
-
מן המסמכים שהוצגו לבית הדין עולה כי לאחר מתן הודעת ההתפטרות הגיש התובע ביום 27.10.08 תביעה לתשלום דמי אבטלה כאשר המוסד לביטוח לאומי הכיר בהתפטרות כ"התפטרות מוצדקת" לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה החל ממועד 31.7.08 (ראה – נספח ב' לתצהיר התובע).
-
הנתבעת טענה כי התובע מנע ממנה את האפשרות לבדוק לאשורן את המגבלות הרפואיות החלות עליו ובהתאם לכך אף להציע לו עבודה חלופית.
-
כמו כן, היא טענה כי היא הבהירה לתובע את רצונה להמשיך ולהעסיקו בעבודה התואמת את מגבלותיו וכי היא פנתה לרופא התעסוקתי על מנת לברר מהן ההגבלות החלות על התובע במטרה לאפשר לה להציע לו עבודה חלופית כאמור.
-
עוד הוסיפה הנתבעת וטענה כי היא פנתה לרופא התעסוקתי ביום 9.11.08 וכן ביום 23.11.08 בבקשת הבהרה הנוגעת למגבלות החלות על התובע ולאפשרות להעסיקו בעבודה חלקית או חלופית.
-
בהתאם לכך, הוצגו לביה"ד תשובותיו של הרופא התעסוקתי מיום 23.11.08 אשר הבהיר כי התובע אינו מסוגל להמשיך לעבוד כגנן, גם לא במשרה חלקית, וכן את תשובתו מיום 3.12.08 במסגרתה ציין, כי מאחר והתובע הוגדר כמובטל ע"י שרות התעסוקה הרי שאין הוא זכאי לשרות רפואה תעסוקתית ולשרותי בריאות בעבודה על פי תקנה 2(2) לתקנות מס מקביל (שרותי בריאות בעבודה) 1973. משכך הפנה הרופא התעסוקתי את הנתבעת לגורמים מחוץ לקופת חולים על מנת לקבוע את כושר העבודה של התובע לגבי עבודה אחרת. זאת, בהתאם לשאלת ההבהרה הנוספת של הנתבעת מיום 23.11.08.
-
על יסוד טענות אלה טענה הנתבעת כי לא התקיימו התנאים המזכים בתשלום פיצויי פיטורים בנסיבות של התפטרות מחמת מצב בריאותי וזאת מהטעם שהתובע לא איפשר לה לבדוק כדבעי את מגבלותיו הרפואיות טרם ההתפטרות ולהציע לו עבודה חלופית בהתאם.
-
מטעם התובע העיד בפנינו התובע עצמו ומטעם הנתבעת העידו מר שאול בן עמי (להלן- מר בן עמי), מנכ"ל הנתבעת.
הכרעה
זכאות התובע לתשלום פיצויי פיטורים
-
נקדים ונציין כי לאחר ש בחנו את מכלול הראיות ולאחר שנשמעו בפנינו העדויות מטעם הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, בהתאם לסע' 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, הקובע כך:
התפטר עובד ל רגל מצב בריאותו הוא ... ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת ל התפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.
-
ביום 20.8.2008 מסר התובע לנתבעת מכתב התפטרות בו כתב כאמור כך:
"לכבוד: שאול בן עמי גינון והשקיה.
הנידון: הפסקת עבודתי בחברה
אני, נ' ה' ת.ז ******** נאלץ להודיע בזאת כי לאחר תקופת עבודה של כ-6 וחצי שנים בחברת בן עמי שאול השקיה.
אני נאלץ להפסיק את עבודתי עקב מצבי בריאותי.
אני מסתמך על פי החלטת הרופא- התעסוקתי (מצורף מכתב).
אני מבקש לקבל את הפיצויים ואת דמי הבראה המגיעים לי על פי חוק.
אני רוצה להודות בהזדמנות זאת על התקופה הארוכה, בה עבדתי בחברת אנשים מיוחדים ויקרים, בעבודה מעניינת ומאתגרת.
ותודה מיוחדת לך, שאול בן עמי.
בתודה מראש,
נ' ה'
-
למכתב התפטרותו של התובע צורף אישור רופא תעסוקתי מיום 6.7.2008 בו נכתב כי "לאחר שבדקתי את העובד פעם נוספת ועיינתי בחו"ד הרפואית ובמסמכים מעודכנים שהעביר לעיוני הגעתי למסקנות כדלקמן: לא מסוגל להמשיך עבודתו" (ר' נספח ג' לתצהיר התובע; להלן- התעודה הרפואית)
-
התובע העיד כי היה מצוי בתקופת מחלה בעטיה של מחלת ההפטיטיס c בה חלה, החל מחודש מאי 2008, ועד למועד התפטרותו (ר' עמוד 7 לפרוטוקול שורה 14) וכי בגין כך ערך ביקורים אצל הרופא התעסוקתי מספר פעמים.
הנתבעת לא חלקה על כך שבגין מצב בריאותו לא יכול היה התובע לעבוד בעבודתו ושילמה לו את דמי המחלה משך 90 יום ועד להתפטרותו. כך עולה גם מעדותו של מר בן עמי שהעיד כי היה ידוע לו שהתובע חולה; כי הדבר עלה גם מהמסמכים הרפואיים שהעביר התובע בזמן אמת לנתבעת; מהדברים שנמסרו למר בן עמי על ידי עובדים אחרים וכן ממראה פניו של התובע (ר' עמוד 14 לפרוטוקול שורות 18-19). זאת בניגוד לעדותו של מר בן עמי בתצהירו לפיו הנתבעת שילמה את דמי המחלה חרף העובדה כי התובע לא צירף מסמכים רפואיים (ר' ס' 8 לתצהירו).
-
לפיכך, התובע עמד בתנאי הראשון האמור בסעיף 6 לחוק שעניינו "התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי" משאין חולק למעשה כי קיים קשר סיבתי בין המצב הבריאותי להתפטרותו של התובע. כך, גם בנוגע לקיומם של "ממצאים רפואיים". (ר' משה ויסמן דיני הפיטורים בישראל הוצאת שנהב עמוד 50-51 (להלן- ויסמן)). אשר ל"נסיבות העניין" , הרי שבהתאם לפסיקה על העובד ליידע את מעסיקו טרם התפטרותו על קיומה של מניעה בשל מצב רפואי להמשיך בעבודתו וזאת על מנת לאפשר למעסיקו להציע לו עבודה חלופית. (ר' ע"ע 1214/02 שיטרית- סטופ אש בע"מ פד"ע לח 838). בעניינו כאמור אין חולק שהנתבעת הייתה מיודעת למצבו הרפואי של התובע שאינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו בתקופת ימי המחלה בהם נעדר מעבודתו.
-
אשר למועד הגשת התעודה הרפואית לנתבעת, התובע לא כפר בכך בעדותו כי רק לאחר יותר מחודשים ממועד קבלת התעודה הוא הודיע לנתבעת כי אינו יכול להמשיך בעבודה (ר' עמוד 9 לפרוטוקול שורות 12-14) אלא שלטענתו פעל כך מאחר שסבר כי יחלים ולא השלים עם העובדה כי לא יוכל להמשיך ולעבוד (ר' עמוד 9 לפרוטוקול שורה 8-9).
-
בעדותו העיד מר בן עמי כי הנתבעת לא פנתה אל הרופא התעסוקתי מיד לאחר קבלת התעודה הרפואית מאחר "ובעקבות המכתב הזה התייעצתי עם היועמ"שים של החברה וזה מה שעשינו. אמרנו שנחכה בשקט לאן זה הולך שמא יקרה מצב שבעוד חודשיים-שלושה הוא מחלים וחוזר לעבודה" (ר' עמוד 20 לפרוטוקול שורות 4-5). כן עולה מעדותו של מר בן עמי כי התובע היה עובד טוב, וכי הנתבעת הייתה שבעת רצון מעבודתו (ר' עמוד 16 לפרוטוקול שורות 2-3). מדברים אלו מצטיירת תמונה לפיה גם הנתבעת קיוותה לכך שמצבו של התובע ישתפר וכי הוא יחזור לעבודתו.
-
לפיכך, לא מצאנו פסול בכך שהתובע השתהה בהגשת התיעוד הרפואי של הרופא התעסוקתי לנתבעת מאחר והוא פעל בעניין זה בתום לב וביקש לבחון את מצבו הרפואי בתום תקופת המחלה העומדת לזכותו מתוך תקווה וציפייה לחזור לעבודתו.
-
לכך יש להוסיף כי בפסיקה הנוגעת להתפטרות בשל מצב רפואי לקוי נקבעה זכאות לפיצויי פיטורים גם בנסיבות שבהן העובד הודיע למעסיקו על מצבו הרפואי בד בבד עם התפטרותו, וזאת מאחר שעם הודעת ההתפטרות עדיין פתוחה בפני המעסיק הדרך להציע לעובד עבודה חלופית ולשנות את "תנאי העבודה" כאמור בסעיף 6 לחוק, כך שיתאימו למצבו הרפואי ויאיינו את הצורך בהתפטרות. למרות שהעובד אינו מחויב להיענות לכל הצעת עבודה שמציע המעסיק במקרה כזה, הרי שבהיעדר תגובה ושיתוף פעולה מצידו הוא אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורים משלא איפשר למעסיקו לשנות את נסיבות עבודתו כך שיתאימו למצבו הרפואי (ר' ויסמן ופסק הדין המוזכר שם- דב"ע מא/3-1567 אני ארנון –טלמוסיקה בע"מ פד"ע יד, יח).
-
ייאמר כבר עתה - כי הנתבעת לא הראתה כי היא פנתה אל התובע סמוך למועד התפטרותו, בין בעל פה ובין בכתב והציעה לו הצעה חלופית. משמע - מעדותו של מר בן עמי עולה כי לא נעשתה פנייה כזו וכי למעשה לא הוצעה לתובע כל עבודה חלופית:
מר בן עמי העיד בתצהירו כי לאחר שנודע לו כי התובע חולה הוא ביקש ממנו אישור רפואי מותאם לעבודות אחרות, ובין היתר הציע לו לעבוד כנהג מאחר שהתובע מסר לו כי הוא נוהג גם בזמן המחלה (ר' סעיפים 9-10 לתצהירו). אולם מר בן עמי לא פירט מתי הוצעה לתובע העבודה החלופית ולא תיאר את פרטי הפגישה שנערכה לטענת הנתבעת בינו לבין התובע. מעבר לכך קיימת סתירה בין האמור בתצהירו של מר בן עמי לפיו שוחח עם התובע גם לפני וגם אחרי התפטרותו בעניין הצעת עבודה חלופיות (ר' ס' 8 לתצהיר; עמוד 14 לפרוטוקול שורות 27-29) לבין עדותו לפיה לא היה לו קשר עם התובע לאחר התפטרותו וכי הוא לא הצליח להשיגו וכי היה זה מנהל העבודה שהציע לתובע את העבודה החלופית כביכול וכן עובדים אחרים המועסקים אצל הנתבעת (ר' עמוד 16 לפרוטוקול שורה 8-9; עמוד 17 לפרוטוקול שורה 6) .
בהקשר לכך יצוין כי מנהל העבודה לא הוזמן לעדות מטעם הנתבעת וזאת חרף עדותו של מר בן עמי כי יש לו עדיים קשר עמו (ר' עמוד 15 לפרוטוקול שורה 18). כך גם בנוגע ליתר העובדים שהציעו לטענתו עבודה מטעם הנתבעת לתובע, לרבות אלה המועסקים אצל הנתבעת עד היום (ר' עמוד 16 לפרוטוקול שורה 21).
-
לכך יש להוסיף כי התובע כפר בכך שהוצעה לו עבודה חלופית על ידי הנתבעת בכל שלב שהוא (ר' עמוד 10 לפרוטוקול שורה 13). גם מפנייתה של הנתבעת לרופא התעסוקתי לא עולה שהחזיקה באמתחתה הצעת עבודה קונקרטית:
ביום 9.11.2008, כמעט חודשיים לאחר סיום עבודתו של התובע פנתה הנתבעת אל הרופא התעסוקתי באמצעות מר בן עמי (ר' נספח ג' לכתב ההגנה). בפנייה זו נכתב "נבקש לקבל הבהרה בחוזר, באם העובד הנ"ל אינו כשיר לכל עבודה ולו חלקית או מוגבלת, כדי בחינת המשך העסקתו בחברה". במכתבו מיום 23.11.2008 ענה הרופא התעסוקתי כי "ברצוני לחזור ולהבהיר כהנ"ל לא מסוגל להמשיך ולעבוד כגנן ואפילו לא במשרה חלקית". ביום 23.11.2008 פנתה הנתבעת שוב לרופא התעסוקתי והפעם ציינה סוג עבודה מסויים לצד חזרתה על נוסח של שאלה כללית ופתוחה וביקשה לדעת "האם יוכל [הכוונה לתובע נ.ר.] לעבוד במשרה חלקית או מלאה כמחסנאי בחברה או כל עבודה אחרת, חוץ מגינון "(ר' נספח ה' לכתב ההגנה). ביום 3.12.2008 כתב הרופא התעסוקתי כי "הנ"ל הוגדר כמובטל ע"פ שירות תעסוקה אי לכך אינו זכאי לשירות של רפואה תעסוקתית בהתאם לשירותי בריאות בעבודה עפ"י תקנה 2(2) לתקנות מס- מקביל (שירותי בריאות בעבודה )- 1973- ממליץ לפנות לגורמים מחוץ לקופת החולים על מנת לקבוע כושר עבודה..."
-
עולה מכך כי הנתבעת לא הציעה לתובע בזמן אמת עבודה חלופית ואף מפניותיה לרופא התעסוקתי עולה כי גם במועד הפנייה אליו, סוף חודש נובמבר 2008, לא היה באפשרותה להציע עבודה מסויימת ולבחון את כשרותו של התובע ביחס אליה, אלא ביקשה לקבל מידע בלבד.
-
עוד יצוין כי מעדותו של מר בן עמי עולה כי לו היה יודע בתחילת חודש יולי 2008, מועד הוצאת התעודה הרפואית, כי קיימת מניעה להעסקת התובע באותה עבודה, הרי שהיה מפסיק לשלם את ימי המחלה (ר' עמוד 19 לפרוטוקול שורה6-7). דברים אלו , שיש בהם לכשעצמם טעם לפגם ובמיוחד בהתחשב במצבו הרפואי של התובע ובשביעות רצונה של הנתבעת מעבודתו, סותרים את טענתה של הנתבעת כי המניע שכיוון את התנהלותה היה נעוץ ברצון למצוא לתובע עבודה חלופית ולהמשיך לשלבו במסגרתה.
-
בנוסף לכך, סבורים אנו כי יש לדחות את טענתה של הנתבעת לפיה, קיים טעם לפגם בכך שהתובע הגיש תביעה לדמי אבטלה ביום 27.10.2008, בחלוף למעלה מחודשיים ממועד התפטרותו. התובע פעל כך משלא נערכה עד לאותו מועד כל פנייה מצד הנתבעת שעניינה בדיקת התובע על ידי רופא מטעמה או בקשה להמצאת אישורים רפואיים לצורך שילובו בעבודה חלופית.
-
זאת ועוד אחרת, בהתאם לעדותו של התובע, שלא נסתרה, לאחר חצי שנה שבמהלכה קיבל דמי אבטלה ובטרם הסתיימה תקופת זכאותו, הוא מצא עבודה כמפקח במועצה אזורית. עבודה קלה יותר שהתאימה למצבו הרפואי באותה עת (ר' עמוד 11 לפרוטוקול שורות 7-8). עניין זה מהווה ראייה נוספת לכך שהתובע לא ביקש לסכל את האפשרות לשלבו בעבודה חלופית על ידי הנתבעת לו הייתה מוצעת לו וכי רצונו היה להמשיך ולעבוד בעבודה מתאימה למגבלותיו.
-
לאור כל האמור, על יסוד מכתבו של הרופא התעסוקתי ועל יסוד קביעתנו לעיל, סבורים אנו כי הנתבעת לא הציעה לתובע בתקופה הרלוונטית עבודה חלופית שהתאימה למצבו הרפואי. לפיכך, קמה לתובע זכאות לתשלום פיצויי פיטורים, בהתאם לנתבע בכתב התביעה ובהעדר תחשיב נגדי.
-
אשר לתביעה לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים – הרי שיש לדחותה מחמת התיישנות בשים לב לכך שהתביעה הוגשה ב- 8.10.11 ואילו יחסי העבודה הסתיימו ביום 20.8.08.
סוף דבר
-
לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק-דין זה, סך של 44,414.5 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 20.8.08 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף לכך, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.
ניתן היום, ח' באלול (23 באוגוסט 2015), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
עדנה גרוס, נ.צ (עובדים)
|
|
נטע רות, שופטת
|
|
דן זלינגר, נ.צ (מעסיקים)
|