בקשה למתן צו כינוס ולעיכוב פקודות המאסר שננקטו נגד החייב במסגרת תיק המזונות שפתחה גרושתו, ע' ג', עד למתן צו כינוס. דיון בבקשה, במעמד הצדדים, התקיים ביום 18.8.2015.
הכונ"ר בתגובתו המפורטת מתנגד לבקשה למתן צו כינוס בציינו את העובדות הבאות:
1.החייב הגיש בקשה ראשונה להכרזתו פושט רגל ביום 14.11.11 במסגרת תיק פש"ר 3616-09-11 (מחוזי חיפה) בגין חובות מוצהרים בסך של 953,130 ₪ ל-11 נושים. על החייב הושת צו תשלומים בסך של 600 ₪ החל מיום 1.12.11 כאשר בשלב מאוחר יותר הוגדל צו התשלומים לסך של 3,000 ₪ (להלן- "הבקשה הראשונה").
במסגרת הבקשה הראשונה הוגשו 11 תביעות חוב בסך כולל של 1,549,426 ₪ כאשר מתוכן סך של 127,423 ₪ נתבע דין קדימה על ידי הנושה, גרושתו של החייב, הגב' ע' ג' בגין חובות מזונות.
2.ביום 15.10.13 ניתן פסק דינה המפורט והמנומק של כב' השופט קראי-גירון אשר דחתה את בקשת החייב, בין היתר מן הטעמים הבאים: אי הגשת דוחות ביחס לחברות אשר היו בבעלותו או חברות שהיה ערב להן; אי תשלום חוב מזונות; מסירת מידע שאינו מהימן בנוגע ליחסיו עם בת זוגתו השניה ומקום מגוריו; הסתרת מידע באשר לזכאותו לזכויות בעזבון אביו או סבתו; דיווח על הוצאות מופרזות בהליך לרבות תשלום מזונות מופרזים לבת הזוג השנייה אשר לא היה ברור כי הוא חי בנפרד ממנה; אי עשיית דבר כדי להשתמש ברכושו לפריעת חובותיו לרבות נכסי מקרקעין; צבירת חובות חדשים בהליך; הסתרת מידע בדבר הגשת תביעת חוב בהליך הפירוק של אחת מהחברות אשר היו בבעלותו; אי הרמת נטל ההוכחה כי חובותיו נוצרו בתום לב וצבירת מחדלים רבים בהליך.
3.ביום 7.11.13 הוגשה בקשה מטעם החייב לעיכוב ביצוע פסק הדין לשם הגשת ערעור וביום 7.11.13 ניתן צו עיכוב הליכים עד למתן החלטה אחרת. ביום 21.1.14 בוטל צו עיכוב ההליכים משום שלא הוגשה הודעה בדבר הגשת הערעור.
4.ביום 24.12.14 הגיש החייב הצעת הסדר לנושיו לפי סעיף 19א' במסגרת תיק פש"ר 51850-12-14 (מחוזי חיפה) בגין חובות מוצהרים בסך של 676,606 ₪ ל-6 נושים (להלן- "הבקשה השנייה"). בהתאם הוגשו תגובות על ידי גרושתו של החייב, גב' ג' וכן תגובות מטעם החייב.
הכונ"ר בתגובתו לבקשה השנייה טען כי על החייב להגיש מחדש טופס 5 וזאת מאחר והמסמכים הוגשו באופן חלקי וללא כל הפרטים הנדרשים על פי הפקודה כאשר החייב נדרש להבהיר את הפער במספר הנושים כפי שצוין בבקשה הראשונה לעומת הבקשה השנייה לפי סעיף 19א'. כן נתבקש החייב להבהיר כיצד מתקיים התא המשפחתי משום שבבקשתו לפי סעיף 19א' ציין כי אינו עובד אך לפי תגובת המל"ל בתיק הוצל"פ 02-02578-14-1 החייב מועסק בחברת ע' תקשורת והחזקות (פתרונות). כן ביקש הכונ"ר הבהרות בדבר בני המשפחה ו/או החברים המסייעים לחייב בהצעתו הכספית לנושיו וכן התחייבות של החייב לשלם את מלוא החוב בדין קדימה (מזונות).
בתשובה לתגובת הכונ"ר ביקש החייב מספר אורכות לשם מתן עמדתו ובסופו של יום הוגשה בקשה להמיר את הבקשה לפי סעיף 19א' לבקשת חייב להכריזו פושט רגל.
5.ביום 1.6.15 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט שרעבי) על ביטול ההליך לפי סעיף 19א' תוך שהוא מבהיר לחייב כי אם הוא מבקש להגיש בקשת חייב להכרזתו פושט רגל עליו להגיש בקשה חדשה בדרך הרגילה.
6.ביום 7.7.15 הגיש החייב את הבקשה שבפניי (להלן- "הבקשה השלישית") שהינה בקשת חייב להכריזו פושט רגל. בבקשה זו טען החייב כי חובותיו עומדים על סך של 1,563,559 ₪ ל-16 נושים. עוד טען החייב בבקשתו כי הוא עובד ומשתכר סך של 4,000 ₪ לחודש ולן מספר פעמים בשבוע עם אם ילדיו הנוספים אך אין באפשרותו לסייע לה כלכלית.
7.הכונ"ר מתנגד למתן צו כינוס בשים לב לפסק דינה המפורט של כב' השופטת קראי-גירון ממנו עולה חוסר תום לב מהותי בנסיבות ההסתבכות ובהתנהלות בהליך כאשר לטענתו אין בזמן הקצר שחלף ממועד מתן פסק הדין כדי לרפא את מחדליו הרבים של החייב מה גם שהחייב לא הגיש ערעור על פסק הדין. נטען כי גם בבקשה שלישית זו לא הגיש החייב את כלל המסמכים בעניין הסתבכותו הכלכלית אותם נדרש להגיש כבר בעת הדיון בבקשתו הראשונה.
8.עוד טען הכונ"ר בתגובתו כי מהשוואה בין שלוש הבקשות החייב עולים פערים משמעותיים בסכום החובות המוצהרים ומספר הנושים כאשר בבקשה הראשונה הצהיר החייב על חובות בסך של 953,130 ₪ ל-11 נושים; בבקשתו השניה הצהיר על חובות בסך של 676,606 ₪ ל-6 נושים ובבקשתו השלישית הצהיר על חובות בסך של 1,563,559 ₪ ל-16 נושים.
הכונ"ר טוען כי מהצהרות החייב עולה כי בין הבקשה הראשונה לשנייה, לכאורה, הופחתו החובות ומספר הנושים אך בין הבקשה השנייה לבקשה השלישית הוגדלו החובות בתקופה של כ-8 חודשים בסך של כ-900,000 ₪ והתווספו לכאורה 10 נושים.
9.הכונ"ר טען כי מצופה היה מן החייב אשר אישר כי הוא מתגורר עם אם ילדיו הנוספים מספר ימים בשבוע שיחשוף את כלל הכנסותיה של אם ילדיו וכן את נכסיה ואולם החייב נמנע מלעשות כן דבר שיש בו ללמד כי החייב ממשיך בהתנהלותו הקלוקלת.
נטען כי אף מצבו התעסוקתי של החייב מעורר תמיהות משום שהחייב מדווח על השתכרות בסך של 4,000 ₪ לחודש בעוד שמעיון בתלושי השכר עולה כי לחייב רכב מהעבודה אשר בגינו הוא נושא בתשלום חודשי בסך של 2,960 ₪ סכום שהינו גבוה מאוד ביחס לשכר עבודתו.
10.הכונ"ר הטעים כי במסגרת תצהירו ובטופס 5 נשוא הבקשה השלישית שבפניי לא ציין החייב כי הגיש לפני כ-8 חודשים בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א', עובדה שאף היא תומכת בטענות הכונ"ר באשר להתנהלותו הבעייתית של החייב. החייב הגיש את בקשתו החדשה לפני שהבהיר את הטעון הבהרה בהליך לפי סעיף 19א' ולא פירט גם בבקשתו השלישית את מהות החובות עליהם הצהיר בטופס 5 על אף שנדרש לעשות כן.
11.לבסוף טוען הכונ"ר כי אף שהחייב בבקשתו זו טוען כי אין חוב לנושה, גב' ג', הוא נמנע מלשלם לה את המזונות השוטפים עבור בנותיה, דבר שאף הוא מחזק את המסקנה בדבר חוסר תום הלב של החייב.
תשובת החייב לתגובת הכונ"ר:
12.החייב טוען כי יש לדון מחדש בבקשתו למתן צו כינוס לאור פסיקת בית המשפט העליון בהלכת אלקצ'אצ'י נשוא ע"א 8679/13, בה נקבע כי נכון להעמיד תקופת פנייה מחדש במקרה של ביטול צו כינוס עקב מחדלי חייב ובכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים על תקופה של שנה עד שנה וחצי לפי שיקול דעתו של בית המשפט ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.
החייב אף מפנה להחלטה שניתנה בתיק פש"ר 49452-11-11 וקיל מאיר נ' הכונ"ר שם נעתר בית המשפט לבקשה למתן צו כינוס אשר על פי בקשה שהוגשה כשנה וחודשיים לאחר דחיית בקשת החייב. כן מבקש החייב להפנות לרפורמה בהליכי פשיטת רגל שהנהיג הכונ"ר כאשר לטענתו בדיקת תביעת החוב של גרושתו, הגב' ג' תגלה כי אין לחייב חוב מזונות לגרושתו.
14.החייב טען כי כל משכורתו מעוקלת לטובת גרושתו, הגב' ע' ג' ואף על פי כן הוצאו כנגדו 4 פקודות מאסר בתקופה של חודשיים כאשר אין באפשרותו לשלם לגב' ג' כספים נוספים משום שמשכרותו מעוקלת וגם חבריו ומשפחתו אינם יכולים לסייע בעדו.
15.ככל שהדברים אמורים בפערים בין החובות המוצהרים בשלוש הבקשות טען החייב כי הפער נובע מריביות שהצטברו משך 4 וחצי שנים בין הבקשות אשר הגדילו משמעותית את החוב. החייב טוען כי אין הבדל משמעותי בין מספר הנושים משום שבבקשה הראשונה הוצהר על 13 נושים אל מול 16 נושים מוצהרים בבקשה שבפניי כאשר גרושת החייב נספרה פעמיים ולכן מדובר ב-15 נושים. עוד טען החייב כי חובותיו נוצרו בתום לב בשל קריסת החברות בבעלותו להן ערב ועל רקע קריסתו של לקוח מרכזי וקריסת עסקי ההייטק בשנים 2008-2009.
15.החייב טוען כי בשגגה, לא ציין חלק מן הנושים בבקשתו לפי סעיף 19א' במחדל שמקורו בטעות של בא כוחו הקודם. החייב הסכים לתקן הטעות אופן מיידי אך ההליך בוטל על ידי בית המשפט לאחר שהחייב ביקש להפוך את בקשתו לפי סעיף 19א' לבקשת חייב.
16.החייב מודה כי עשה "טעויות רבות" בניהול הליך הפש"ר הקודם ואולם טוען כי הפנים את הטעויות והוא מתחייב להימנע מביצוע אותן טעויות בשנית. החייב הצהיר כי הוא מתחייב לסייע ולהמציא כל מסמך או דו"ח הנדרש על ידי בעלי התפקיד.
נטען כי בהליך הראשון סירב רואה החשבון של החברות להמציא מסמכים חרף החלטת בית המשפט ומקל וחומר שייסרב גם כיום ולא ניתן לכפות עליו לעשות כן, כאשר גם הכונ"ר יודע כי לא ניתן להמציא את החומר המבוקש על ידו.
17.החייב טוען כי אם יינתן צו כינוס לפי בקשתו יפעל, ככל יכולתו, לסייע בביטול הענקות פסולות לגרושתו באופן שייטיב עם הנושים, כאשר לדבריו גם גרושתו, גב' ג' הסכימה לבטל את הסכם הגירושין בו הוענקו לה הדירות.
18.החייב טוען שהגיש רק שתי בקשות חייב ולא שלוש וכי אין לאפשר למשיבים לעשות שימוש בבקשה לסעיף 19א' קרדום לחפור בו. החייב טוען כי אינו נשוי לאם ילדיו הנוספים; כי הוא אינו מנהל עמה משק בית משותף; כי לפעמים הוא מגיע לראות את ילדיו ולפעמים לן בביתה, כאשר אין כל שיתוף בנכסים או שיתוף כלכלי עמה ולכן אין בסיס לדרישה לפרט את הכנסותיה ו/או נכסיה.
19.החייב טוען כי הוא עובד כאיש מכירות ואינו יכול לבצע את עבודתו ללא רכב וכי משכורתו נמוכה משום שלפחות יום אחד בשבוע הוא נדרש לטפל בעניינים הקשורים ברדיפה של גרושתו בגין חוב שלטענתו אינו קיים, ובכלל זה טיפול בבקשות להוצאת פקודות מאסר שמגישה גרושתו חדשות לבקרים. החייב טוען כי אם יינתן צו כינוס הוא יתפנה לעבוד עבודה במשרה מלאה ויגדיל את השתכרותו.
תגובת הנושה, גרושתו של החייב, הגב' ג':
20.הנושה, גב' ג', טוענת כי החייב כדרכו מנסה להתל בבית משפט זה כפי שהיתל ברשמת ההוצל"פ במסגרת הדיון בפקודות המאסר שהוצאו בעניינו. הנושה טוענת כי החייב עושה כל אשר לאיל ידו כדי להטעות את בית המשפט ולחמוק מתשלום חוב המזונות תוך שהוא מסתיר מידע חיוני ומהותי באשר לנכסיו ורכושו הרשומים על שם אמו; אחיו ואשתו הנוכחית, הגב' ע' פ'.
21. הנושה מפנה לכך שהחייב פעל במספר רב של ערכאות בניסיון לבטל את פקודות המאסר שהוצאו בעניינו ולזכות בעיכוב הליכים כאשר כל הבקשות נדחו (החלטת כב' השופט שרעבי שמחקה את ההליך לפי סעיף 19 א'; החלטת כב' השופט סילמן בבית המשפט לענייני משפחה בתיק מס' 12944-06-15; החלטות הרשמת סיגלית גץ-אופיר מיום 14.5.15, 8.6.15 ו-30.6.15 והחלטת הרשמת יונת הברפלד מיום 30.6.15).
הנושה מטעימה כי החייב לא הגיש ערעור על אף לא אחת מן ההחלטות הנ"ל אלא נוקט בשיטת "מצליח" ומגיש בכל פעם בקשה חדשה בפני ערכאה אחרת תוך הסתרת מידע וניסיון להטעות את בית המשפט.
21.הנושה טוענת כי החייב סילק חלק מחובותיו (בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי טפחות) וזאת תוך ביצוע העדפת נושים והתעלמות ממנה כנושה בדין קדימה. כן מפנה הנושה לכך שבבקשתו החדשה גדלו חובותיו של החייב באופן תמוה ופתאומי לסך של 1,560,000 ₪ לעומת סך של 650,000 ₪ עליהם הוצהר בהצעת ההסדר לפי סעיף 19א'.
22.הנושה טוענת כי החייב מציג מצג שווא בדבר מצבו הכלכלי, כאשר בפועל הוא חי ברמת חיים גבוהה מאוד; מעניק לילדיו חינוך פרטי בעלויות של אלפי שקלים בחודש; חי בדירת פאר עם אשתו הנוכחית, כאשר שניהם מחזיקים ברכבים חדשים שנת יצור 2015 ועל כך יעידו הדברים שנכתבו בהחלטות שניתנו בתיק ההוצל"פ ובתיק פש"ר 3616-09-11. כל זאת כאשר החייב מסרב לשלם מזונות לשתי בנותיו מנישואיו הראשונים כאשר כל הכספים נגבים באמצעות הליכי גבייה, עיקולים ופקודות מאסר.
23.בענין פקודות המאסר טוענת הגב' ג' כי פקודות המאסר הוצאו רק בחלוף שנה מפתיחת תיק ההוצל"פ ולאחר שניתנו לחייב התראות להעביר מידע על מקום עבודתו אותו הסתיר מעיני הזוכה ומעיני בית המשפט למעלה מחצי שנה תוך שהוא טוען כי אינו עובד. הנושה טוענת כי פקודת המאסר הראשונה הוצאה ביום 11.3.15 ואולם החייב חמק מהמשטרה למעלה מחודשיים כאשר בסופו של דבר התייצב ביום 21.5.15 בפני רשם תורן אך שוחרר כנגד תשלום סך של 1,000 ₪ בשל מידע שקרי שהציג בפני הרשם.
24.ביום 12.7.15 הוציאה רשמת ההוצל"פ פקודה חדשה ובזו הפעם מצאה לנכון לציין כי החייב היתל ברשמת ההוצאה לפועל שדנה בבקשה הקודמת לביטול צו המאסר הקודם, וכי עסקינן בחייב אשר עושה כל אשר לאיל ידו כדי להתחמק מתשלום החוב תוך שיתוף פעולה עם מעסיקיו.
25.הנושה, גב' ג' טוענת כי מאז ומתמיד השתכר החייב סך של 15,000 ₪ נטו תוך שהוא מסתיר חלק מהכנסותיו ומעבירם לצדדי ג' תוך העלמת הכנסותיו האמיתיות מתלושי השכר המוצגים על ידו ותוך שיתוף פעולה עם צדדי ג'. הנושה טוענת כי כל מטרתו של החייב בבקשתו זו היא למנוע גביית חוב המזונות משום שיתר החובות הנטענים הינם חובות רדומים שמצויים באיחוד תיקים.
26.הנושה טוענת כי טענות החייב בעניין הענקות פסולות נדחו בהחלטתה של כב' השופטת קראי-גירון כאשר הסכם המזונות נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החייב, ובהסכם זה אף ויתרה הנושה על זכויות רבות.
הדיון שהתקיים ביום 18.8.2015:
27.בדיון שהתקיים ביום 18.8.2015 שבו וחזרו הצדדים על טענותיהם. הגב' ג' טענה כי החייב משלם מזונות רק במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הננקטים כנגדו וכי הוא ממשיך לפעול להברחת נכסיו. עוד טענה כי החייב סילק את החוב לבנק הפועלים משום שאמו ערבה לחוב, וגם החובות לבנק הבינלאומי ולבנק מזרחי טפחות לא נזכרים בבקשה השנייה לפי סעיף 19 א' ובירוריה העלו כי החובות סולקו. חייב מצידו הציג תובענה שהוגשה כנגדו לאחרונה, בחודש יולי 2015, ע"י בנק מזרחי טפחות ע"ס של 50,000 ₪ כאשר לטענתו מדובר בחוב ישן משנת 2010. ב"כ החייב טען כי בהליך לפי סעיף 19 א' ציין בא כוחו הקודם של החייב, רק את תיקי ההוצאה לפועל ולא את החוב לבנק מזרחי, בנק לאומי והמשכנתא וכי כב' השופט שרעבי לא אפשר לו לתקן הטעון תיקון אלא הפנה אותו להגיש בקשת חייב חדשה. החייב טען כי העביר לגרושתו שתי דירות ללא תמורה (לא כולל זכויותיו בדירת המגורים הנוספת שאף היא הועברה לנושה) וכי כל הנושים הרגילים יצאו נפסדים מכך שלא יינתן לטובתו צו כינוס ותבוטלנה ההענקות הפסולות.
28.גם לאחר הדיון המשיכו החייב והנושה להרעיף מסמכים, הודעות ותגובות על בית המשפט, מבלי שקיבלו היתר לעשות כן (וכך עשו גם לאחר שהבהרתי כי אינני מתירה הגשת טיעונים נוספים ללא היתר) כאשר לטענת החייב אין לו כל חוב לגרושתו והחוב בהוצאה לפועל נובע מהגדלות לא מוצדקות שבוצעו בתיק באופן חד צדדי; עוד טען החייב כי טענת הנושה כי חובו כלפיה מסתכם בסך של כ-200,000 ₪ (כאשר תיק ההוצאה לפועל עומד ע"ס של כ-50,000 ₪) היא שקרית. החייב הפנה בענין ההענקות הפסולות לחוות דעת המנהל המיוחד, עו"ד איתן שווץ, בבקשה הראשונה. החייב טוען כי אם תדחה בקשתו כבר לא ניתן יהיה לבטל את ההענקות משום שבוצעו בשנת 2006 עובדה הידועה היטב לגרושתו, גב' ג' ובשל כך היא מתנגדת נחרצות למתן צו כינוס בעניינו.
דיון והכרעה:
29.לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, הן הטענות בכתב והן הטענות שנטענו במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום28.8.2015 הגעתי לכל מסקנה כי דין בקשתו של החייב למתן צו כינוס, בשלב זה, להדחות.
30. אמנם, אין בעובדה שבקשה קודמת של חייב נדחתה כדי לשלול ממנו את הזכות להגיש בקשה חדשה. כפי שנקבע בפש"ר 158/03 שיבלי נ' הכנ"ר (ניתן ביום 9.9.03):
"אף אנוכי סבור כי אין לפקוד על חייב שכשל את עוונו לעולם. נכון אמנם, כי פסק דינו של כבוד השופט אמינוף הפך להיות חלוט, ושוב אין מקום להרהר אחר הקביעות שבו – לרבות כל הקביעות הנוגעות לעבירות, שעבר החייב, בנצלו לרעה את הליך פשיטת הרגל, אולם, סבורני, כי משחלפו השנים, והחייב לא הצליח לעלות על דרך חדשה ולשקם עצמו – הרי יהא מנוע מעתה ועד עולם, מלחזור ולפנות לבית המשפט, על-מנת שיאפשר לו לנסות ולשקם עצמו בצילן של ההגנות הניתנות מכוחה של פקודת פשיטת הרגל. על-כן, איני סבור כי עצם העובדה כי בעבר, לפני 8 שנים בוטל צו המכריז על פשיטת רגלו של החייב – יש בה כדי למנוע מן החייב, כשלעצמה, לעתור בבקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזה כפושט רגל. סבורני, כי את בקשתו הנוכחית של החייב יש לבחון באספקלריה של העת הזו, תוך התעלמות מעברו הרחוק". (שם, סעיף 8 לפסק הדין).
וראה גם פש"ר 374/08 מילר נ' הכנ"ר, תק-מח 99(2), 2351:
" ...אין בקביעה שהחייב בעבר ניצל לרעה הליכי פשיטת רגל, כדי לנעול בפניו את האפשרות לשוב ולהשתמש במנגנון זה. אילו המחוקק היה מוצא לנכון לנקוט בצעד כזה, יש להניח כי הוא היה קובע זאת במפורש בהוראות הפקודה, וכפי שמצא לנכון לקבוע בסעיף 90א' לפקודה, כי חייב שהוכרז כפושט רגל ע"פ בקשתו וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר, היה המחוקק קובע כי משניתן נגד חייב צו כינוס נכסים או הוכרז כפושט רגל וזה בוטל עקב ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל לא יהיה אותו חייב רשאי לבקש הכרזתו כפושט רגל, בין אם בכלל ובין אם לפרק זמן מוגדר, משלא נהג המחוקק כך, אין מקום למסקנה מרחיקת הלכת, כי חייב שנהג בעבר בחוסר תום לב וניצל לרעה הליכי פשיטת רגל חזקה עליו שהוא נוהג בחוסר תום לב ובמטרה לנצל לרעה הליכי פשיטת הרגל, גם בבקשה חדשה שלו, ובעקבות מסקנה זו לדחות את בקשתו".
36.אף מקובלני כי חלוף זמן, יכול להקהות חוסר תום לב ביצירת חובות. יחד עם זאת, יש צורך בחלוף זמן ניכר או בשינוי נסיבות, בטרם יוכל חייב לחזור להליך הפש"ר.
37.כפי שציינה כב' השופטת פוקס בפש"ר 35063-08-10 יטח נ' כונס נכסים רשמי מחוזי חיפה (ניתן ביום 1.2.2011):
" אלא מאי, שאם נקבע בהליך קודם כי חובות החייב נוצרו בחוסר תום לב או שנקבע כי החייב לא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, או אז יידרש החייב להראות כיצד הוא עובר מעל משוכה זו, בהציגו למשל ראיות נוספות שלא היו ברשותו בהליך קודם, אשר יש בהן כדי להביא לשינוי בהכרעה שניתנה, וכן יסביר מדוע ראיות אלה לא הובאו בהליך הקודם.
אינני שוללת גם אפשרות לפיה יטה בית המשפט להתחשב בחייב אשר הליך פש"ר קודם נדחה, עת לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח אופן יצירת החובות, אם בחלוף העיתים מאז דחיית בקשתו הקודמת הביא לסילוק משמעותי בהיקף חובותיו, קרי, יוכיח כי עשה כל שלאל ידו להחזיר חובותיו ואף הצליח, ובכלל זה הסדיר חובותיו לשלטונות המס, למשל.
ברי, אם כן, כי האיזון שבית משפט נדרש לעשות הינו מורכב כאשר מחד אין רשימה סגורה לשיקולים שיילקחו בחשבון, ומאידך אין להתעלם מפסק דין שניתן במסגרתו נדחתה בקשה לפשיטת רגל"
35.במקרה שלנו, לא אוכל לקבוע כי חלף זמן ניכר שיש בו שינוי נסיבות המצדיק הגשת בקשה נוספת כבר עתה, בחלוף כעשרים חודשים בלבד, מאז דחיית בקשתו הקודמת של החייב. המבקש גם לא הצביע על שינוי נסיבות המצדיק הענות לבקשתו כבר עתה ולא הראה כיצד הוא מתגבר על קביעותיה של כב' השופטת קראי גירון בפסק דינה החלוט בעניין אי הוכחת נסיבות הסתבכותו.
36.מצופה היה שחייב המגיש בקשה חדשה, יעשה כל הנדרש בכדי להשלים את שהחסיר בבקשתו הקודמת. ואולם מעיון בבקשת החייב עולה כי לא נעשה על ידו מאמץ, ולו מינימלי, לעשות כן, בדגש על הדברים שצויינו, במפורש, בפסק דינה החלוט של כב' השופטת קראי גירון, עליו לא הוגש ערעור.
37.החייב טוען כי רואה החשבון של החברות לא נענה לצו שניתן בהליך הראשון שהורה לו למסור את המסמכים הרלבנטיים ואולם הוא לא מסביר מדוע רואה החשבון לא נענה לצו. הוא אף אינו מבהיר האם פנה לרשויות המס כדי למצוא העתק מן הדוחות המתייחסים לחברות אשר הביאו להסתבכותו כאמור בסעיף 2 (2) לפסק דינה של השופטת קראי גירון.
38.גם בבקשתו זו לא הוכיח החייב את טענתו כי עשה ניסיון להציל החברות שקרסו ע"י מכירת מניותיהן ושימוש בכספי התמורה לסגירת החובות (סעיף 2(7) לפסק דינה של כב' השופטת קראי גירון).
39.גם בבקשתו זו לא מבהיר החייב מדוע היה צורך בפתיחת שלוש חברות ואינו מבהיר מדוע נסיונו להציל חברות אלו התמקד בהזרמת כספים רק לאחת מהן. גם בבקשתו זו לא הבהיר החייב ההגיון שעמד מאחורי החלטתו להזרים כספים לחברה שלא היתה בבעלותו אלא רק לקוחה של חברותיו וקבלן משנה שלה (סעיף 4 לפסק דינה של כב' השופטת קראי גירון).
40.לא מצאתי מענה בבקשת החייב גם לדבריה של כב' השופטת קראי-גירון בסעיף 5 לפסק דינה שם ציינה כי לא הובהר מה ההגיון הכלכלי שהוביל את החייב לרכוש בשנית חברה נוספת שהיתה לקוחה וקבלן משנה שלו אשר קרסה, בעודו שרוי במצוקה ולאחר מכן, להזרים דווקא אליה כספים שנבעו ממכירת חלק ממניותיה לאחר תמורת הסך של 1,500,000 ₪.
41.גם לבקשה זו לא צירף החייב אסמכתאות לביסוס טענותיו בעניין העברת הכספים לחברה וסגירת חובותיה, ואף לא נתן כל הסבר לנכונותו לערוב לחברה אחרת של חברו בשנת 2007 בעודו שרוי במצוקה כלכלית (סעיפים 5-6 לפסק דינה של כב' השופטת קראי גירון).
42.מעיון בתצהיר ההסתבכות של החייב עולה כי הוא חוזר על טענותיו הכלליות בענין נסיבות הסתבכותו וכלל לא מנסה להתמודד עם קביעותיה של כב' השופטת קראי גירון בפסק דינה, תוך שהוא מתרץ את דחיית בקשתו הראשונה ב- "הבנה מוטעית של המנהל המיוחד את אופן יצירת החובות שלי". אמר ולא יסף.
43.יתר על כן, בקשתו העיקרית הראשונה של החייב נדחתה, לא רק בשל אי הוכחת נסיבות הסתבכותו אלא בשל נסיבות חמורות של חוסר תום לב בניהול ההליך. החייב בעצמו מודה בבקשתו זו כי עשה טעויות קשות בהליך הקודם. החייב לא שילם את המזונות השוטפים כסדרם ובכך יצר חובות חדשים בחסות ההליך. החייב לא מסר מידע נכון ומהימן באשר ליחסיו עם בת זוגתו ומקום מגוריו ובהתנהלותו זו, כפי שאבאר להלן, הוא ממשיך עד עצם היום הזה. גם בבקשה זו לא ראיתי כי החייב מסר את המידע באשר לעזבון אביו או סבתו, מידע שנדרש עוד במסגרת הבקשה הראשונה.
44.בפסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת קראי גירון נקבע כי המידע שמסר החייב לפיו הוא נפרד מבת זוגו הנוכחית נסתר במידע שמסרו המנהל המיוחד וגרושתו, הגב' ג' כאשר שניהם מסרו כי הוא מתגורר עם זוגתו בבית מפואר, ואף נטען ולא הוכחש כי התא המשפחתי נושא בהוצאות מופרזות.
45.עוד נקבע כי החייב נשא בהליך הקודם בהוצאות מופרזות של בת זוגתו והותיר את ילדיו ממנה במסגרות חינוכיות יקרות ולשעות ארוכות, למרות שאינה עובדת, ונמנע מלזון ילדיו מאשתו הראשונה, גב' ג'. עוד נקבע בעמ' 7 סעיף 4 לפסק דינה של כב' השופטת קראי גירון כי "החייב אינו חי בצמצום הנדרש ממנו במצב אליו נקלע".
46.מעיון בפסק דינה של כב' השופטת קראי גירון וקביעותיה עולה כי חוסר תום הלב בהתנהלות החייב בהליך הקודם הוא חמור באופן שאין לאפשר לו, להגיש בבקשה למתן צו כינוס חדשה, רק בחלוף כעשרים חודשים מאז מתן פסק הדין המבטל את ההליך, ויש למצות את התקופה המקסימלית שנקבע בהלכת אלקצ'אצ'י שאם לא כן לא ינתן ביטוי מספק להתנהלותו הבעייתית של החייב בהליך הקודם.
38.אכן, אלו היה החייב עושה מאמץ להסיר מחדליו בענין אי הוכחת נסיבות ההסתבכות, אלו הייתי מתרשמת כי מדובר בחייב אשר ניצל את התקופה שחלפה מאז דחיית בקשתו הראשונה, כדי לערוך בדק בית בהתנהלותו; אלו הייתי מתרשמת כי ניצב בפנינו חייב אשר בפרק הזמן שחלף מאז דחיית בקשתו הקודמת, גילה נכונות אמיתית לשנות את דרכיו ולתקן את התנהלותו הקלוקלת, בבחינת "מודה ועוזב ירוחם" לא הייתי עומדת עמו על קוצו של יוד.
40. ואולם, התנהלותו של החייב שבפנינו, מלמדת כי אין חדש תחת השמש ועולם כמנהגו נוהג והחייב ממשיך לתעתע בבתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל ואין לי אלא להפנות לדברים החמורים שנכתבו אודות התנהלותו ע"י כב' רשמת ההוצאה לפועל, סיגלית גץ אופיר אשר ראתה לנכון אף להזהיר את יתר רשמי ההוצאה לפועל מפני התנהלותו הבעייתית.
41. מהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, סיגלית גץ אופיר, שניתנה אך לאחרונה ביום 12.7.2015 במסגרת בקשה להוצאת פקודת מאסר חדשה בעניינו של החייב, עולה כי עסקינן בחייב אשר עשה כל אשר לאיל ידו כדי להתחמק מתשלום חוב המזונות תוך שיתוף פעולה עם מעסיקיו:
"צר לי על כי החייב היתל ברשמת ההוצל"פ שעה שטען כי הסכום המופקד מבטיח את החוב בתיק שעה שמנסה הוא באמצעות אמו להביא להשבת הכספים לידיה. הסכום המעוכב בתיק אינו מופקד מאחר והחוב אינו נכון אלא מאחר וצד ג' ממנו עוקלו הכספים – אמו של החייב טוענת כי אלו הם כספיה שלה ולא של החייב. נכון לשעה זו, לא ברור אימתי ניתן יהיה לשחרר הכספים לידי הזוכה, זאת מאחר ואם החייב תמצה זכותה בערכאות מתאימות לצורך השבת הכספים לידיה (ראה החלטה מיום 2.7.15 שמספרה 100). ראה עוד את דף החשבון בתיק ממנו עולה כי יתרת החוב בתיק עולה מדי חודש בחודשו מאחר והזוכה אינה מצליחה לגבות את מלוא החיוב החודשי".
ובהחלטה נוספת מאותו היום:
"לתשומת לב הרשם לפניו יובא החייב בצו מאסר – ראה החלטתי מהיום. הסכומים המעוכבים בתיק הינם של אם החייב הטוענת כי אלה כספיה שלה ועל כן היא עתידה לפנות לבית המשפט לצורך הצהרה על הבעלות בכספים. יתרת החוב בתיק אינה מובטחת והחייב עושה כל שביכולתו על מנת לחמוק מתשלום החוב. גם המעסיקים של החייב עושים איתו יד אחת, כאשר חרף העובדה שהחייב טען כי המעביד העמיד הלוואה לטובתו ועל כן לא ניתן להעביר את מלוא המשכורת אלא לאחר ניכוי החזרי הלוואה, נודע כי סכום ההלוואה בפועל נפרע לאחר שצו העיקול התקבל בידי המעביד וכי סכום ההלוואה הופקד לחשבון הגרושה (לא הזוכה בתיק זה) שהצהירה שאין לה כל קשר עם החייב". (ההדגשה אינה במקור ע"א)
43. החייב אינו משלם את דמי המזונות כסדרם ואלה משולמים רק במסגרת הליכי הוצאה לפועל. החייב ממשיך לטעון כי הינו פרוד מבת זוגתו ממנה יש לו שלושה ילדים וזאת בניגוד לקביעותיה של כב' השופטת קראי גירון פסק דינה. כל זאת, אף שבבקשתו השנייה, הסדר נושים לפי סעיף 19 א' טען שהוא נשוי וזאת בניגוד מוחלט הן לטענות שהעלה בבקשתו הראשונה והן לטענות שהעלה בבקשתו זו (ראה חלק א' לפרק פרטים אישיים בבקשת החייב לפי סעיף 19 א').
בהצעת ההסדר לפי סעיף 19 א' אף הסביר החייב בסעיף 3 להצעתו כי הוא מבקש להגיע להסדר עם נושיו כדי שלא יאבד את מטה לחמו "ולא יאלץ לעמוד מושפל בפני כל ובכלל זה אשתו וילדיו המהוים מקור אושרו היחיד עלי אדמות", אותה אשה אשר החייב טוען כי הוא פרוד ממנה ואינו מנהל עמה משק בית משותף.
גם בבקשה שבפניי מודה החייב כי הוא לן מספר ימים בבית אם ילדיו הנוכחית, המכונה בהצעת ההסדר אשתו ו- "מקור אושרו עלי אדמות" אך בבקשה שבפניי בפרק "פרטים אישיים" טען כי הסטטוס שלו הוא "גרוש"; ונמנע מלהודות ביחסיו האמיתיים עם בת זוגתו ולמסור כל מידע באשר להכנסותיה ונכסיה, בטענה בדבר קיומה של הפרדה רכושית.
44.נראה כי רב הגלוי על הנסתר גם בעניין הכנסתו של החייב אשר טוען כי הוא עובד ומשתכר סך של 4,000 ₪ בלבד. טענתו זו של החייב מובילה לאחת מן המסקנות הבאות: החייב לא ממצה כושר השתכרותו ולחילופין מסתיר מעיני בתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל את הכנסתו האמיתית. האפשרות השנייה מסתברת יותר. טענת החייב כי הוא משתכר 4,000 ש"ח בלבד אינה מתיישבת עם העובדה שהוא קבל רכב מן העבודה ונושא בהוצאות רכב בסך של כ-3,000 ₪. כאמור, לפי קביעת רשמת ההוצאה לפועל שדנה בעניינו, מעסיקיו של החייב משתפים עמו פעולה כדי להבריח כספים מן הנושה בדין קדימה, גב' ג'. כך או אחרת, בין אם החייב לא ממצה כושר השתכרותו ובין אם הוא מעלים את הכנסתו האמיתית, די בכך כדי להצדיק את דחיית בקשותיו למתן צו כינוס חדש בעניינו.
43.החייב טען בבקשתו לביטול פקודת המאסר כי כל משכורתו מעוקלת ואין באפשרותו לקבל עזרה ממשפחתו וילדיו לתשלום המזונות אך הדבר לא הפריע לו להגיש הצעת הסדר לפי סעיף 19 א' לתשלום 100% מחובותיו בדין קדימה ו- 30% מחובותיו בדין רגיל כאשר בבקשה שנייה זו הוא דווקא מבהיר כי הצעת ההסדר תמומן באמצעות עזרה מבני משפחתו ו/או חבריו.
44.החייב טוען כי מתן צו כינוס יועיל לנושים באופן שיאפשר ביטול הענקות פסולות לטובת גרושתו, הגב' ג' לפי סעיף 96 לפקודה. מעיון בהסכם הגירושין עולה כי החייב אכן התחייב להעביר לגרושתו את זכויותיו במחצית דירת המגורים וכן להעביר דירת מגורים לכל אחת מבנותיו ואולם לטענת הנושה, גב' ג', הדירות לא הועברו לחזקתה ומי מנושא בתשלומי המשכנתא ומקבל את דמי השכירות זה החייב. חזקה על הנושים הרגילים שידעו לדאוג לעניינם, ובכלל זה הגשת בקשות נושה להכרזת החייב פושט רגל, ומכל מקום, גם אם בוצעו הענקות פסולות, אין בטענה זו של החייב לבדה כדי להצדיק מתן צו כינוס בעניינו של חייב שלא שינה את דרכיו.
45.הגב' ג' טענה במהלך הדיון מיום 18.8.2015 כי החובות לבנק הפועלים, והבנק הבינלאומי סולקו ע"י החייב, תוך התעלמות מזכויותיה כנושה בדין קדימה. החוב לבנק הבינלאומי כלל לא נזכר ברשימת החובות נשוא ההסדר לפי סעיף 19 א' דבר שלכאורה תומך בטענת הנושה, גב' ג'. ביחס לחוב בבנק הפועלים הצהירה הנושה כי לחוב זה ערבה אמו של החייב וכי חברת הביטוח מגדל העבירה לידיה כספים בתיק המזונות רק לאחר ביטול העיקול שהוטל ע"י בנק הפועלים אשר נאות להסכים לביטול העיקול לזכותו משום שהחוב לטובתו סולק. טענותיה אלו של הנושה לא נסתרו ע"י החייב.
46.בנסיבות אלו, משהחייב לא הצביע על שינוי נסיבות המצדיק קבלת בקשתו חרף הקביעה המפורשת כי לא הוכיח את נסיבות הסתבכותו; משלא חלף זמן ניכר ואף לא חלפה התקופה הנדרשת לפי הלכת אלקצ'אצ'י; בשים לב לחוסר תום הלב החמור שגילה החייב בהליך הקודם; ומשהתנהלותו של החייב מאז דחיית בקשתו הראשונה מלמדת כי לא שינה את דרכיו סבורני כי צודק ב"כ הכונ"ר בטענתו כי לא הבשילה העת ליתן לחייב צו כינוס חדש. לפיכך, הבקשה למתן צו כינוס נדחית. צו עיכוב ההליכים מבוטל. הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם.
המזכירות תשגר החלטה זו לצדדים בדגש על הגב' ע' ג' ותסגור את התיק.
ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ה, 27 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.
