א.רקע וטענות הצדדים
1.מדובר בתביעה של בעלת מכונית מסוג סוזוקי, שניזוקה מקריסת עץ עליה ביום 26.5.10, כחודשיים וחצי לאחר קנייתה (להלן – "התאונה"). התאונה גרמה למכונית לנזקים קשים בגג, בדלת האחורית ובחלקי מרכב נוספים. התביעה הוגשה כנגד המוסך שתיקן את המכונית לאחר התאונה (להלן – "המוסך") וכנגד חברת הביטוח שביטחה את המכונית בביטוח מקיף (להלן – "מגדל").
2.התובעת טוענת, כי בהיות המכונית חדשה כמעט לגמרי בקרות התאונה, סירבה להצעה להכניס את רכבה לתיקון במוסך הסדר ובחרה במוסך שהוא זה שיתקן את רכבה בהיותו מוסך מורשה של סוזוקי. התובעת טוענת, כי הייתה בטוחה, כי מוסך זה יעניק למכוניתה את הטיפול האופטימלי הנדרש, אך תקווה זו נכזבה. המוסך ביצע את התיקונים ברשלנות רבה וגם לאחר שני תיקונים חוזרים, המכונית נשארה עם ליקויים ופגמים רבים שלא היו אמורים להישאר, לו הטיפול היה סביר.
3.כנגד מגדל, טוענת התובעת, כי זו שגתה בקביעת ירידת הערך שנגרמה למכונית בתאונה וכתוצאה מכך, התובעת לא קיבלה את הפיצוי הראוי, לו הייתה זכאית, כדי להשיב את מצבה לקדמותו.
4.וזו הייתה השתלשלות העניינים:
א.מגדל מינתה את השמאי יעקב קרופניק לקבוע את הערכת הנזק והוא קבע ירידת ערך של 8.65%. על סמך אותה קביעה, שילמה מגדל לתובעת את סכום התיקון במוסך ועבור ירידת הערך היא פוצתה בסכום של 8,456 ₪ (לאחר ניכוי השתתפות עצמית).
ב.התובעת העידה, כי: "אחרי ששילמו לי את ירידת הערך שהייתה בסביבות 8,000 ומשהו שקל שיערתי שהנזק לא כזה גדול והיות והרכב חדש יכולה לעשות טרייד אין, אשלם עוד איזה סכום ויהיה לי רכב חדש. הגעתי לסוכנות שם רכשתי את הרכב, רכשתי בסביבות 90,000. הם הזמינו סוחר רכב וכשהוא הסתכל על הרכב הוא ישר הוריד 50,000 ₪ ואמר לי שזה עוד לפני בדיקה, הטרייד אין של הסוכנות. הייתי מופתעת והם הפנו אותי לשמאי פרטי כי חברת הביטוח עשתה מה שעשתה. שחברת הביטוח פיצתה אותי הרבה פחות ממה שמגיע לי. הלכתי לשמאי פרטי בהמלצת הסוכנות הזו, הם המליצו על ויקטור עידן ונתתי לו את הרכב לבדיקה והוא נתן לי חוות דעת."
ג.התובעת קיבלה את ההצעה ושכרה שירותיו של השמאי מר ויקטור עידן, לתת חוות דעת מקצועית לגבי הערכת ירידת הערך של המכונית, הן כתוצאה מהתאונה והן כתוצאה מהתיקון הלקוי במוסך. מר ויקטור עידן קבע בחוות דעתו, כי ירידת הערך המסחרית של המכונית הינה בשיעור של 52.5%. בתוספת לחוות הדעת, קבע, כי לאחר תיקון חוזר באיכות סבירה בעלות של 15,759 ₪, ירידת הערך תופחת לשיעור של 37.5%.
ד.בעקבות חוות דעת זו של שמאי התובעת, מינתה מגדל 3 שמאים מטעמה, לבחון ירידת הערך של המכונית. אותם שמאים נתנו חוות דעת כדלקמן:
(1)מר משה אקרמן ממשרד לוי יצחק קבע, כי ירידת הערך המסחרית הינה 14% (מר אקרמן לא בדק את המכונית פיסית).
(2)מר אורן יעקב קבע, כי ירידת הערך הינה 16.5% (מר אורן יעקב בדק את המכונית עצמה).
(3)מר עמוס ז'ורבסקי קבע, כי ירידת הערך הינה בשיעור של 22% (מר ז'ורבסקי בדק את המכונית עצמה).
ה.בעקבות חוות דעת אלה של 3 השמאים מטעמה, הגיעה מגדל למסקנה, כי שיעור ירידת הערך הראוי במקרה זה הינו 17.5% השווה לממוצע הקביעות של שלושת השמאים. לכן, שילמה מגדל לתובעת סכום נוסף של 8,652 ₪.
ו.שלושת השמאים מטעם מגדל לא התייחסו כלל בחוות הדעת שלהם לחוות דעתו של מר ויקטור עידן. אקרמן משה ואורן יעקב לא התייחסו לעניין ירידת הערך לטיב התיקון במוסך, אלא לאופי התיקון ונתנו את חוות דעתם לגבי ירידת הערך בהנחה שהתיקון במוסך היה סביר. ז'ורבסקי לקח בחשבון, כי בפועל הגג היה בר החלפה אך לבסוף תוקן, וכן כי התיקון היה לקוי ולכן, קביעתו גבוהה במקצת משני השמאים האחרים.
4.עד כאן השתלשלות העניינים שקדמה להגשת התביעה.
5.התובעת טוענת, כי הייתה אמורה לקבל, לאחר התיקון, מכונית ופיצוי בגין ירידת ערך, שיחזירו את מצבה לקדמותו, אך הדבר לא קרה בגלל רשלנות מצטברת של מגדל, בהערכה שגויה של ירידת הערך והטיפול הרשלני של המוסך. התובעת מבקשת, כי בית המשפט יקבע את חלוקת האחריות בין שני הנתבעים, כאשר סכום התביעה עומד על 43,873 ₪ בגין הנזקים ובנוסף, מבקשת התובעת, כי המוסך יחויב בסכום של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש, אובדן הנאה ובזבוז זמן שגרם לה כתוצאה מהתיקון הרשלני.
6.א.המוסך טען, כי אופי והיקף התיקון, בוצעו בדיוק בהתאם לדרישות ואישור השמאי מטעם מגדל, מר יעקב קרופניק. לכן, מה שלא אושר לתיקון ו/או להחלפה לא תוקן.
ב.ירידת הערך נגרמה כתוצאה מהתאונה עצמה וללא קשר לטיב התיקון שהיה סביר.
7.מגדל טענה, כי פיצתה את התובעת בהתאם לחובתה על פי הפוליסה ואין לה כל אחריות לטיב התיקון במוסך.
ב.השאלות שבמחלוקת
8.התביעה כנגד מגדל הינה במישור היחסים שבין מבוטח לחברת הביטוח, בהתאם לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981. סעיף 56ג לחוק חוזה הביטוח קובע, כי:
"תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח."
9.לכן, מגדל אחראית לפצות את התובעת בגין ירידת ערך בסכום שאם נחבר אותו לשווי רכבה אחרי התאונה ואחרי תיקון סביר, נקבל שווי רכב זהה שלא עבר תאונה כלל.
10.התביעה כנגד המוסך הינה תביעה במישור החוזי שבין לקוחה לקבלן, בהתאם לחוק חוזה הקבלנות תשל"ד-1974 וכן, במישור הנזיקי. המוסך אחראי לבצע התיקון במיומנות ובמקצועיות סבירים ואם חרג מהסבירות, הוא צריך לפצות התובעת, הלקוחה, בגין הפרת החוזה ורשלנותו, בשיעור הנזק שגרם. לעניין זה, אין חשיבות מהו הסכום אותו קיבל המוסך מהלקוחה. אין גם חשיבות לעובדה שהמוסך קיבל את התשלום לתיקון ממגדל. חוזה השירות נערך בין המוסך והתובעת ולפיכך חובת הנאמנות המקצועית של המוסך הייתה כלפי התובעת בלבד ולא כלפי מגדל.
11.מכאן, שעומדות להכרעה שתי שאלות:
האחת – מהי ירידת הערך הראויה במקרה הנדון.
השנייה – האם התיקון במוסך היה סביר או לא.
ירידת הערך הראויה במקרה הנדון
12.מהראיות שהוגשו על ידי מגדל עצמה, הוכח עד כמה מופרכת ושגויה הייתה הערכת ירידת הערך שנקבעה על ידי השמאי, מר יעקב קרופניק, בשיעור של 8.65% בלבד. מר קרופניק לא הופיע לעדות וב"כ נתבעת 2 ויתרה על עדותו, אך אין לאי הופעתו רלבנטיות לנושא ירידת הערך וזאת, לאור העובדה, ששלושת השמאים מטעם מגדל, פסלו בחוות דעתם את חוות דעתו, גם אם לא ציינו זאת במפורש.
13.בסופו של דבר, מגדל הבינה, שהערכה הייתה שגויה ולכן, גם הפיצוי בגין ירידת הערך לא ראוי ולכן, שילמה לתובעת ירידת ערך בשיעור 17.5%, שהינו ממוצע הערכות של שלושת השמאים.
14. מדובר בתוספת של מעל 100% ומכאן, רק ניתן ללמוד את שיעור הסטייה בהערכת ירידת הערך הראשונית.
15.עדיין נותרה השאלה, מהי ירידת הערך הנכונה. האם זו שנקבעה על ידי מגדל בשיעור של 17.5% או זו של מר ויקטור עידן בשיעור של 37.5%.
16.פסק הדין המנחה לפרשנות המונח "ירידת ערך" ולאופן חישוב "ירידת ערך", הינו רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו (פ"ד מ"ח (4), עמוד 70) (להלן – "פרשת מוריאנו" או "הלכת מוריאנו"). בפרשת מוריאנו נדונה השאלה, האם הפוליסה התקנית מכסה ירידת ערך אם לאו. הסעיף שנדון, הינו סעיף 18 (ב) לתוספת שבתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו - 1986. בבית משפט השלום נדחתה התביעה ונקבע, כי ירידת ערך אינה מכוסה בפוליסה התקנית. בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו וקבע, כי בהתאם לסעיף 18 (ב) לתוספת שבתקנות, ירידת ערך מכוסה בפוליסה התקנית. מחוקק המשנה תיקן בעקבות החלטה זו את סעיף 18 (ב) לתוספת, כאשר הוסיף למילים "פוליסה זו אינה מכסה נזק תוצאתי" את המילים: "לרבות ירידת מחיר הרכב המבוטח בשוק הנובעת מטעמים מסחריים בלבד, שאינם קשורים לאי תיקון מלא של הרכב" (תיקון מיום י"ט בתמוז התשנ"ג, קובץ התקנות 5536, עמוד 995). בית המשפט העליון דחה את ערעור חברת הביטוח והותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי בינתיים המצב התחיקתי השתנה ומתח ביקורת על השינוי. לאחר פסק הדין בעליון, תוקן שוב הסעיף וההחרגה לגבי ירידת ערך בוטלה ולכן, פסק הדין שניתן בעליון, בפרשת מוריאנו, תקף גם למצב התחיקתי החל כיום (התיקון השני היה ביום י' באדר ב' התשנ"ה, קובץ התקנות 5673, עמוד 1318).
וכך מסביר בית המשפט העליון (מפי כב' הנשיא כתוארו אז שמגר את הפרשנות הנכונה שיש ליתן למושג "ירידת ערך", לפיה על חברת הביטוח לפצות את המבוטח:
"המערערת מכנה את ירידת הערך בעקבות תאונה בתואר 'ירידת ערך פסיכולוגית'. לשיטתה, הפוליסה התקנית מכסה מפני נזקים הנגרמים לרכב עצמו. היא אינה מכסה 'נזק אמורפי – לכאורי שנגרם לכוח המיקוח העתידי של בעל הרכב'. במילים אחרות, שווי הרכב כנכס כלכלי לבעליו אינו בגדר הסיכונים שהמבטח נטל על עצמו במסגרת הפוליסה התקנית. פגיעה פיסית ברכב – כן. פגיעה בשווי השוק של הרכב לא.
אבחנתה המוצעת של המערערת אינה מקובלת עלי... הביטוי ירידת ערך 'פסיכולוגית' יש בו כדי להטעות. ירידת ערך הנכס בשל תאונה שבה היה מעורב בעבר אינה 'פסיכולוגית' יותר מירידת ערך הנכס בשל אי תיקון פיסי של נזקי תאונה, או כדוגמה מוחשית כירידת ערך של בניין שהסדקים שנבעו בקירותיו נסגרו בדבק, טיח וצבע. מכונית בעלת זכוכית שלא התנפצה לרסיסים, ואשר מאפשרת ראות טובה, שווה פחות ממכונית בעלת שמשות שלמות, למרות שהיכולת לנהוג בה לא השתנתה. ערך השוק של נכס נגזר מתפיסת הבריות את תועלתו עבורם או שלמותו החזותית ואף האסתטיות שבו. מבחינה זו, כל ערך שוק הוא 'פסיכולוגי'. גם צלקת מפגיעת גוף, על פניה של אישה, הוא רק 'נזק פסיכולוגי'... השחיקה בערך הנכס על רקע עבר תאונתי נובעת מדעת הבריות כי עצם העבר הנ"ל פוגם בתועלת – בכוח שתופק מן הנכס ומשמישותו. רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים... בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקרטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת. הנזק האמור אינו 'אמורפי' ואינו 'לכאורי' ואינו 'עתידי', כטענת המערערים. הוא מוחשי וממשי ו'על אתרי'... נכס פגוע ומתוקן שווה פחות מנכס שלא נפגע. יש כמובן תיקונים שמחזירים נכס למצבו הראשוני כאילו היה חדש, אולם, ראשית, המדובר על 'כאילו', ושנית, לא תמיד הדבר אפשרי. פסלון שנשבר והודבק שווה פחות מפסלון שלם... פשוט וברור הוא כי החזרת המצב לקדמותו משמעותה כי הרכב יושב למצבו ערב התאונה; בעת ההיא לא פחת ערכו בשל תאונה שעבר וכך הוערך. החזרת המצב לקדמותו פירושה איפוא, כי המבוטח ישופה באופן שיסלק כל פגיעה ונזק שנבעו מן התאונה; משמע, השיפוי גם חובק סילוק תוצאותיה של התאונה הנובעות מן הירידה בערך, בהשוואה בין ערב התאונה לאחרי התאונה.
17.בחנתי את עדותה של התובעת לגבי ההצעה שקיבלה בסוכנות הטרייד אין לפיה, יש להפחית 50,000 ₪ משווי הרכב לאחר התאונה. כן בחנתי את דבריה, כי:
"אני יכולה להחליף את הרכב כל כמה שנים כאלמנת צה"ל, בד"כ הרכב שלי הוא רכב חדש כי אני לא נוסעת בו הרבה ובד"כ אני מוכרת לחברים. הפעם כשסיפרתי לחברים לא הסכימו וגם הבת לא הסכימה." יש לציין, כי התובעת העידה במשפט בחלוף יותר מארבע שנים מיום התאונה ועדיין המכונית הייתה ברשותה ולא הצליחה למכור אותה לאחד מבני משפחתה כפי שנהגה לעשות עד התאונה. אני נותן אמון מלא לעדותה.
18.אני דוחה ניסיונה של ב"כ הנתבעת 2 להיבנות מקביעת מר ויקטור עידן לפיה:
"ההחלטה לתיקון הנזק הייתה שגויה, עדיף היה למכור את הרכב במצבו הניזוק, ולתבוע את סך ההשלמה לערך הרכב המחושב.
סך ההשלמה לערך הרכב המחושב היה נמוך מסך הנזק כולל ירידת הערך הצפויה, פתרון זה היה טוב ביותר לחברת הביטוח הנתבעת ולמבוטחת."
הרי קביעה זו של מר ויקטור עידן מופנית כנגד שמאי מגדל שהוא זה שהיה אמור ליזום את מכירת הרכב. הרי אין מחלוקת, כי שמאי מגדל שגה שגיאה בסיסית בקביעת ירידת הערך הראשונית בשיעור של 8.56% בלבד. הרי שלושת השמאים שמינתה מגדל פסלו קביעה זו ולבסוף מגדל שילמה שיעור ירידת ערך גבוה ב-100%, משיעור ירידת הערך שנקבע על ידי שמאי מגדל.
19. כיצד ניתן לדרוש ממבוטחת שאינה מצויה כלל בשמאות וירידת ערך להעלות על דעתה, כי עליה למכור את הרכב במצבו הניזוק, כאשר השמאי קבע ירידת ערך כה נמוכה, בשיעור של 8.56% ובשווי כספי של כ-8,000 ₪.
20.הרי מזלה של התובעת שניגשה בתום לב לחברת הטרייד אין, כאשר סברה, לאור המצג השגוי שהוצג בפניה, כי בעלות נמוכה תוכל למכור את מכוניתה שניזוקה ולחזור ולהחזיק ברכב חדש עם הפסד מזערי. רק לאחר אותה פנייה, התחוור לתובעת גודל ההפסד וזה היה הטריגר שהביא להגשת התביעה כולה.
21.אכן, מכירת הרכב הינה הראייה הטובה ביותר לקביעת שיעור ירידת ערך והתובעת אכן לא עשתה כל ניסיון אופרטיבי למכור את המכונית לקונים פוטנציאליים, אולם הדבר אינו פוגם במאומה במהימנות גרסתה ובתום ליבה.
22.בכל מקרה, עדותה של התובעת אינה הראייה העיקרית לירידת הערך ולשם כך, מונחות בפני 3 חוות דעת מטעם מגדל וחוות דעת אחת של התובעת.
23.ב"כ מגדל טענה, כי לתובעת רשלנות תורמת לעניין ירידת הערך וכן, כי פעלה בחוסר תום לב מוחלט לשם עשיית עושר שלא כדין על חשבון כיסה העמוק של מגדל וזאת, כאשר יכלה להקטין את הנזק על ידי מכירת הרכב, טרם תיקונו. מוטב היה שב"כ מגדל לא הייתה טוענת טענות אלה.
24.כפי שציינתי לעיל, בפרשת מוריאנו נקבע, כי יש לקחת בחשבון לעניין ירידת הערך "ירידת ערך פסיכולוגית" ואת ערך המכונית בשוק וכי "כל ערך שוק הוא פסיכולוגי גם צלקת מפגיעת גוף, על פניה של אישה הוא רק נזק פסיכולוגי... זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת... הנזק האמור אינו אמורפי ואינו לכאורי ואינו עתידי... פסלון שנשבר והודבק שווה פחות מפסלון שלם...".
25.מעיון בחוות דעתו של שמאי מגדל, מר אורן יעקב, עולה כי השמאי סייג את קביעתו, כי ירידת הערך הינה בשיעור של 16.5% כדלקמן:
"אין בתחשיב זה התייחסות ל:
1. השפעה פסיכולוגית על קונה עתידי לרכב הנדון אשר נפגע בתאונה זו.
2. מרכיב של משא ומתן בעת מכירת הרכב וסחירות הרכב הנדון".
מר אורן יעקב הסביר בעדותו, כי:
"ציינתי שלא התייחסתי לאלמנט מסחרי".
העד נשאל: "כשאתה אומר ירידת ערך מסחרית מה ההבדל בין ירידת ערך מסחרית לבין ירידת ערך רגילה?"
ותשובתו: "ירידת ערך מסחרית היא הרבה יותר מורכבת והיא צריכה לקחת בחשבון מספר רב של פרמטרים כאשר עורכים אותה והיא די תיאורטית. יש בעיה להפוך אותה לממשית כי לא יודעים באמת בפועל מה יקרה. רק במכירה בפועל יודעים אם היא פגעה או לא פגעה. זה דבר תיאורטי ודי וירטואלי. מקצועית ישנה טבלה מסודרת חוברת מנחה של ועדת ששון ואיגוד השמאים שנותנת כלים מהותיים לשמאי שיוכל להתייחס למצב הרכב על פי התיקון שנעשה בו ואיך חברת הביטוח אמורה לשלם למבוטח".
26.מר משה אקרמן ציין בחוות דעתו את הדברים הבאים:
"1. במקרה של מכירת המכונית הנדונה, יש לקחת בחשבון, כי הקונה העתידי עלול להירתע מהקניה, בשמעו על אודות הפגמים הנ"ל, לאחר בדיקה מקובלת, באחד המכונים וזאת לנוכח העובדה, שעל המוכר, מוטלת חובה על פי הדין, להצהיר לפני הקונה על נזקי התאונה.
2. ...
3. ...
4. הרכב הנדון כמעט חדש ונזקים מהסוג הנדון בעיקר פגיעה לא קלה בגג המרכב וצביעה של חלקי מרכב רבים. מרתיעים קונים פוטנציאליים וגרמו לירידת ערך מסחרית גבוהה יחסית.
5. בחוות דעת זאת נלקחה בחשבון העובדה שהרכב שנת ייצור 2010 כמעט חדשה.
ירידת הערך: לאור האמור בדוח השמאי, ולאור התיקונים בגג ובדלתות ולאור מצבו החדיש של הרכב עובר לתאונה, ולאור הצורך בצביעת חלקי מרכב רבים כולל גג המרכב, ירד ערכה של המכונית הנדונה בכ-14%".
27.ישנו פער גדול ובלתי סביר בין המלל וההסבר, לבין שיעור ירידת הערך. אין זה הגיוני, שאחרי כל ההסבר המשכנע על רתיעת קונים פוטנציאליים ועל כך שפגמים לא קלים אלה גרמו לירידת ערך מסחרית גבוהה יחסית, מר אקרמן קבע ירידת ערך של 14%, שהיא נמוכה מירידת הערך שנקבעה על ידי מר אורן יעקב, שכלל לא התייחס לסחירות הרכב ולירידת ערך פסיכולוגית.
28.גם מר משה אקרמן ציין, כי הוא נעזר בוועדת ששון ובדוח של איגוד השמאים. המומחה הוסיף, כי: "אני נעזר בה כללית כדי להגיע למספרים אבל גם אני לא מסכים איתה והלכתי מעל האחוזים כי אם הייתי הולך לפי הטבלה זה 10%. החלקים המפורטים שהביאו אותי זה פגיעה בגג וזה מרתיע קונים פוטנציאליים ולפי הטבלאות של האיגוד זה 10% ואני נתתי פי אחד וחצי".
29.מר ז'ורבסקי קבע אמנם ירידת ערך גבוהה במקצת של 22%, אך הסיבה לכך הינה, שהוא לקח כפרמטר, שהגג תוקן ולא הוחלף והדבר היה שגוי ובנוסף לקח בחשבון כי התיקון בגג היה לקוי כדלקמן:
"כשראיתי את הגג ומצאתי שהתיקון בו לקוי, הבאתי בחשבון שהיה צורך לדעתי להחליף את הגג. החלפת גג היא בתעריפון שאתה מציין היא 10%. אבל מאחר ומצאתי גם שיישור הגג נמצא לקוי ועובי שכבות המילוי עולה על 1,000 מיקרון, נתתי 14% עבור הגג ולא 10%".
30.מעדויות השמאים ובמיוחד מעדויות מר אורן יעקב ומשה אקרמן עולות התמיהות הבאות:
א. איך זה ייתכן שמר אורן יעקב לא התייחס כלל לסחירות הרכב, ולרתיעת הקונים הפוטנציאליים מקנייתו ולמרות זאת העריך את ירידת הערך ב-16.5%, דהיינו יותר ממר משה אקרמן, שהרבה במלל לגבי ירידת הערך המסחרית ולרתיעת הקונים הפוטנציאליים, אך קבע ירידת ערך בשיעור של 14% בלבד.
ב.איך מגדל הגיעה למסקנה, כי 17.5% הינו השיעור המתאים כאשר שמאי מטעמה, מר אורן יעקב, קבע ירדת ערך של 16.5%, וכאשר הוא מציין במפורש כי לא לקח בחשבון השפעה פסיכולוגית על קונה עתידי ולא לקח בחשבון את סחירות הרכב.
ג.במילים אחרות, איך ההינה מגדל לאחר שהתגלתה "הפאשלה" של מר יעקב קרופניק להחליט כי הפיצוי הראוי הינו 17.5%, כאשר ברור שאומדן זה עומד בסתירה לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת מוריאנו.
31.מעדות השמאים עולה, כי שלושתם התבססו על תעריפון של איגוד השמאים ו/ או
וועדת ששון. אין לי כל ביקורת על קיום תעריפון. הביקורת היא שנראה בעליל כי תעריפון זה עומד בסתירה להלכת מוריאנו. מר משה אקרמן בעדותו הכנה חשף למעשה את השיטה לפיה קובעים אומדן ירידת ערך שלמעשה כל המבינים וכל בעלי העניין (חוץ מבעל הרכב עצמו) יודעים היטב שאינו משקף את ירידת הערך האמתית. בעל הרכב בהתאם למצג שהוצג לו בטוח שהוא מפוצה פיצוי מלא בגין ירידת הערך. בדרך כלל ערך המכונית יורד משמעותית בחלוף הזמן, ואם הוא לא מוכר את רכבו בסמוך מאוד לאירוע התאונה לעולם לא ידע את האמת.
32.בהבדל משמאי מגדל, מר ויקטור עידן, התייחס לירידת הערך בדרך הפרשנית
שנקבעה בפרשת מוריאנו, ואצלו לא היה פער בין המלל לבין קביעת אחוזי ירידת הערך עצמם.
33.מר ויקטור עידן הסביר את הפער, שבין האומדן שלו לירידת הערך, לאומדן של שלושת השמאים האחרים כדלקמן: "אני לא מונחה על ידי ועדת ששון. אני מקבל את המלל, הכותרות של חוברת ועדת ששון בשלט שלה ואני לא מקבל אותה באחוזים. האחוזים שמצוינים בחוברת ועדת ששון לא משקפים את ירידת הערך המסחרית ואפילו המפקח על הביטוח כתב את זה... השמאים מטעם חברות הביטוח נכפה עליהם הדבר. אם אתה לא תעשה את זה אתה תעוף מהרשימה. אני אביא לך מדוגמא אישית שלי. עבדתי עם חברת הראל וכאשר נתתי ירידת ערך של 18% קראו לי לבירור ואמרו לי לא תיתן שתי ספרות. אמרו נהוג".
34. לאור האמור, הגעתי למסקנה, כי ירידת הערך הנכונה במקרה זה, שמשקפת את פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת מוריאנו, הינה ירידת הערך שנקבעה על ידי השמאי, מר ויקטור עידן בשיעור של 37.5%.
האם התיקון במוסך היה סביר או לא?
35.מומחה התובעת מר ויקטור עידן קבע כי עבודות הפחחות והצבע בוצעו על ידי המוסך באיכות ירודה מאוד שגרמו לרכב ליקוים רבים מעבר לליקויים שנגרמו בתאונה עצמה.
36.מר ויקטור עידן מציין בחוות דעתו כי עובי הצפוי ברכב היה במקומות מסוימים פי 14 מהעובי המקורי. בנוסף ציין המומחה כי בחלקי מרכב רבים קיימים עיוותים, כתמים, חריצים ושפשופים. בנוסף לחלקים שתוקנו באיכות ירודה יש חלקים שלא תוקנו כלל למרות שהיו קשורים לנזק מהתאונה.
37.מר ויקטור עידן כימת את הליקויים שלגביהם "אחראי" המוסך בעבודתו הרשלנית בסכום של 15,759 ₪ (הסכום כולל עבודה בעלות של 8,550 ₪ וחלקים בסכום של 5,035 ₪ + מע"מ). המומחה מציין כי לו היה מתבצע תיקון חוזר סביר במכונית ירידת הערך המקורית שנקבעה על ידו בשיעור של 52.5% הייתה מופחתת ל – 37.5%. לכן גם קבעתי לאחר שקיבלתי את עדותו של מומחה התובעת לעניין ירידת ערך כי ירידת ערך אותה הייתה אמורה לשלם חברת הביטוח הינה בשיעור של 37.5%.
38.מר ויקטור עידן צירף חוות דעת של מכון בדיקה ממוחשב, "קומפיוקאר יואל מכוני רכב פתח תקווה בע"מ", לפיו המכונית נבדקה במכון ביום 23/08/2010, ונמצאו בשלדת המרכב ליקויים בעלי משמעות גבוהה שמתבטאים ב"תיקונים בגג- כיפופים בגג, גג הרכב רווי בחומר". בנוסף, נמצאו בשלדת המרכב, ליקויים רבים בעלי משמעות נמוכה.
39.מר ויקטור עידן נעזר במכשיר אלקטרוני מסוג "אלקומטר" לגילוי עובי הציפוי העל מתכתי ברכב. המומחה מציין כי: "תוצאות הבדיקה הראו הפרש בעובי הציפוי בין החלקים המעורבים באירוע, לבין שאר חלקי המרכב. עובי הציפוי על החלקים המעורבים באירוע נע בין 95 מיקרון למעל 1,500 מיקרון. ממוצע עובי הציפוי על החלקים שלא מעורבים באירוע הינו 127 מיקרון.
הערתנו: עובי הצפוי המקסימלי באזור הפגיעה הינו פי 12.
האזור העיקרי שניזוק הינו גג הרכב, נמצא רווי ב'חומר' לתיקון הפח."
40.מר ויקטור עידן תיעד את נזקי עבודת המוסך בתמונות צבע רבות שרואים בהם פגמים וחוסר סימטריה בחיבורים שבין חלקי המרכב השונים.
41.השמאים מטעם מגדל מר עמוס ז'ורבסקי ואורן יעקב שבדקו את הרכב בפועל תמכו בעדותו של ויקטור עידן כי התיקון במוסך היה לקוי. מר ז'ורבסקי מציין בחוות דעתו כי: "בבדיקת גג הרכב באמצעות מכשיר אלקומטר, המודד את עובי שכבות החומר/ צבע עד לפח, נמצא, כי עובי השכבות עד לפח הרכב, בין 700 – 1,000 מיקרון, כאשר במקור, עובי השכבות עד לפח בגג הרכב, עומד על 90- 110 מיקרון. בדיקה בצידו השמאלי של גג הרכב, נמצאה קריאה של מעל 1,000 מיקרון. (המכשיר אינו קורא עובי שכבות מעל 1,000 מיקרון).
בחלקה העליון של דלת שמאלית אחורית, (בסמוך לגג הרכב) נמצאה קריאה של 700 מיקרון. בדלת קדמית ימנית, נמצאו קריאות שבין 100- 300 מיקרון המורות על תיקון הדלת".
42.מר ז'ורבסקי נשאל לגבי משמעות עובי הצבע וכך זה מתועד בפרוטוקול:
"ש. העובי של הצבע יש לו משמעות לגבי היסדקות הצבע והמשמעות של צבע עבה יותר מידי הוא שהוא ייסדק ויתפורר?
ת.מה שנסדק זה לא הצבע עצמו אלא חומר המילוי שמתחת לשכבות הצבע.
ש.כלומר אם יש שקע באיזשהו מקום במקום ליישר אותו ממלאים אותו בחומר מילוי וצובעים עליו. זה מה שקורה. לכן השכבה עבה?
ת.השכבה עבה, אבל אנחנו מדברים על מילימטר. על 1,000 מיקרון וזה מילימטר אחד.
ש.יש לזה משמעות גדולה?
ת.נכון.
ש.אבל עדיין תסכים איתי שהעובי של השכבה שאתה אומר מילימטר זה חשוב כי עובי כזה יכול להתפורר?
ת.כן להיסדק."
43.גם מר אורן יעקב נעזר במכשיר אלקטרומטר לבדיקת הציפוי על המתכתי וציין בעדותו כי עובי הציפוי המקורי של הרכב הוא בין 90 ל-110 מיקרון וברכב מצא "קריאות של 1,200 מיקרון." העד נשאל:
"ש.אתה מסכים איתי שצבע עבה מידי מועד להיסדק ולכן עושים אותו בעובי יותר קטן?
ת.ככל שהתיקון קרוב למידה של היצרן הוא טוב יותר.
ש.הלכת לבדוק את עובי הצבע ומצאת ערכים שהם אפילו פי 14 מהעובי המקורי?
ת.נכון."
44.ברור שעדויות שמאי מגדל מחזקים במידה רבה מאוד את מהימנות עדותו של מומחה התובעת מר ויקטור עידן.
45.מול ראיות התובעת שנתמכו על ידי שמאי מגדל, העיד המוסך מטעמו את השמאי, מר אביב בן אברהם וכן את בעל המוסך, מר ברק סמוכה. מר אביב בן אברהם לא התמודד כלל עם הממצאים החמורים של מר ויקטור עידן ושמאי מגדל, לגבי עבודת הפחחות והצביעה. מומחה זה הסתפק בבדיקה חזותית בלבד ולא נעזר כלל במכשיר אלקומטר, למרות שהדבר היה מחויב המציאות מבחינה מקצועית במקרה זה. מר אביב בן אברהם לא בדק את אותם הליקויים אליהם התייחס מר ויקטור עידן ואשר לא נכללו בחוות דעתו של מר קרופניק. המומחה ציין במפורש בחוות דעתו, כי "אנו נתייחס לנזקים אשר אושרו על ידי השמאי קרופניק יעקב ממשרד בייער שמאים ואשר הם ורק הם תוקנו על ידי המוסך." מר אביב בן אברהם קבע, על סמך בדיקתו החזותית, כי הליקויים בתיקון מסתכמים בעלות כספית של 1,250 ₪ בצרוף מע"מ. המומחה התרכז לליקויים נוספים שלגביהם קבע, כי אותם ליקויים קיימים גם בשני כלי רכב מזדמנים שעמדו בסמוך למוסך.
46.מר ברק סמוכה חזר על הטענה, כי "נזקים שלא אושרו בחוות הדעת מטעם מגדל, לא תוקנו על ידי המוסך!" (סימן הקריאה הוא במקור בתצהיר-א.ס.). מר ברק סמוכה הסביר בבית המשפט, כי: "התובעת וחברת הביטוח הם גוף אחד עבורי. אני לא מקבל הנחיה מאף לקוח, ברגע שרכב נכנס אלי למוסך והלקוחה עדכנה את חברת הביטוח, השמאי מנחה אותי בלעדית." בנוסף, הסביר העד כדלקמן: "אני רוצה להסביר לבית המשפט שאני כמו רשות מבצעת של חברת הביטוח למעשה." מר ברק סמוכה העיד, כי הטיפול במוסך היה סביר.
47.לאחר שבחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את חוות דעתו של מר ויקטור עידן לגבי איכות עבודת המוסך שנתמכה בצורה משמעותית על ידי שמאי מגדל על עדותם של השמאי מטעם המוסך מר אביב בן אברהם ועל הבעלים של המוסך מר ברק סמוכה. בחנתי היטב את עדותו של מר ויקטור עידן כולל הצילומים הרבים, הדו"ח הממוחשב והסבריו והגעתי למסקנה כי מר ויקטור עידן ביצע את עבודתו במקצועיות רבה ובאמינות רבה.
48.אני דוחה את עדותו של השמאי מטעם המוסך שלא נעזר כלל במכשיר אלקומטר כאשר השימוש במכשיר זה התבקש לאור אופי התיקון וכן דוחה את עדות בעל המוסך שהוא בעל עניין וקובע, כי עדותם לא סתרה במאומה את הממצאים של מר ויקטור עידן, שנתמכו כאמור על ידי שמאי מגדל.
49.אני נותן אמון מלא לתצהירה של התובעת, כי "בעת מסירת המכונית למוסך היה ברור לאנשי המוסך כי המכונית, בהיותה חדשה כמעט לחלוטין, נמסרה לו לצורך תיקון מלוא הנזקים שנגרמו לה בתאונה, עד להחזרתה לקדמותה, למעט נזקים שאינם ניתנים לתיקון בשום אופן." כמו כן, אני נותן אמון מלא לעדותה, כי: "סוכן הביטוח הציע לי מוסך הסדר, אבל אני העדפתי מוסך מורשה היות והאוטו היה חדש ורציתי לדעת שאם צריך להחליף חלפים שיחליפו חלפים חדשים, לא מכירה מה זה מוסך הסדר. בעבר טיפלתי במוסך ברכב סוזוקי שהיה לי."
50.מטעם המוסך הועלו טענות רבות לגבי עצם ההחלטה לתקן את הרכב, לגבי ההחלטה השגויה לטענתם לתקן את הגג ולא להחליפו וכן טענות כי התיקון נעשה על פי הנחיות של שמאי מגדל מר קרופניק ובאישורו ולכן מה שלא נדרש לא תוקן וכל מה שתוקן תוקן באופן סביר.
51.אני דוחה את כל טענות המוסך, כי במקרה זה לא היה מקום כלל לתקן את הרכב, אלא היה צריך למכור אותו וכן את הטענה, כי תיקון הגג היה שגוי והיה מקום להורות על החלפת הגג. אם היו למוסך השגות, המוסך היה אמור לציין זאת בפני הלקוחה לפני שלקח על עצמו את העבודה. משלקח המוסך את העבודה והחוזה בינו ובין הלקוחה היה לעובדה מוגמרת, אין למוסך כל זכות להלין על עצם העבודה.
52.אני דוחה את טענת המוסך, כי פעל על פי אישורו של שמאי מגדל וכל מה שלא צוין בחוות דעתו של שמאי מגדל, לא תוקן וזאת מהטעמים הבאים:
א.התובעת הגיעה אליו כלקוחה פרטית ומתוך בחירה חופשית וזאת, לאחר שביכרה את המוסך על פני מוסך הסדר. התובעת הסבירה, כי בחרה במוסך בהיותו מוסך מורשה של סוזוקי. אני נותן אמון מלא לעדות התובעת, כי למוסך היה ברור שהוא אמור לתקן את כל הליקויים והיה ברור, כי כל הליקויים קשורים ומתייחסים לתאונה, כי הרי מדובר ברכב כמעט חדש ומדובר בקריסת עץ על המכונית.
ב.הוצגו בפני תמונות הרכב, כאשר העץ על ענפיו הרבים מכסה אותו. ברור על פניו, כי בנסיבות אלה, היו נזקים לחלקים רבים ברכב ואין מדובר בנזק נקודתי.
ג.בין אם למוסך היה ספק, אם נזק כלשהו לא אושר על ידי שמאי מגדל, בגלל שהוא לא קשור לתאונה ובין אם היה ברור למוסך שהנזק כן קשור לתאונה, אך מסיבה כלשהי הוא לא אושר לתיקון ו/או שלא אושרה החלפת חלק, חובתו המקצועית של המוסך הייתה לפנות ללקוחה שלו ולברר את העניין. חובתו המקצועית של המוסך הינה כלפי הלקוחה/התובעת בלבד. המוסך כמובן, יכול להתייעץ עם השמאי או לקבל חוות דעת מהשמאי, אך לעולם חובת הנאמנות שלו הינה כלפי הלקוחה/התובעת.
ד.הבעלים של המוסך שגה שגיאה חמורה בסוברו, כי המוסך הינו "הרשות המבצעת של חברת הביטוח" או בסוברו, כי "התובעת וחברת הביטוח הם גוף אחד." עמדה זו של מר ברק סמוכה הינה עמדה מקוממת. התובעת בחרה במוסך כמוסך מורשה והאמינה שבמוסך זה תקבל את הטיפול המיטבי ואם יידרש להחליף חלק הדבר יעשה והיא תקבל את החלק המקורי של היצרן. התובעת, כאשר בחרה במוסך, ויתרה על הטבות שהייתה מקבלת, לו הייתה פונה למוסך הסדר. למשל, לו הייתה פונה למוסך הסדר, הייתה משלמת השתתפות עצמית מופחתת. התובעת לא בחרה במוסך כ"רשות מבצעת של חברת הביטוח". התובעת האמינה וקיוותה, כי המוסך ידאג לאינטרסים שלה וידאג לכך, שהתיקון יהיה מיטבי. המוסך הפר את חובת הנאמנות שלו לתובעת בצורה קשה.
ה.חובתו של המוסך הייתה להסב את תשומת לב התובעת לכך, שיש ליקויים שלא אושרו על ידי שמאי מגדל ויש חלקים שלא אושרה החלפתם. המוסך מעל בחובתו המקצועית והפר את חובת הנאמנות שלו ולמעשה, הציג בפני התובעת מצג שיקרי פעמיים. בפעם הראשונה, בעת שקיבל את הרכב, הציג בפניה את המצג שהרכב יתוקן באופן מיטבי כפי שמתחייב מהיותו מוסך מורשה ובפעם השנייה וביתר שאת, כאשר נתן לה את המכונית בסיום הטיפול במצג שיקרי לפיו, הרכב תוקן ב-100% ולא נשארו כל ליקויים, למעט ליקויים שלא ניתן לתקנם באופן סביר. המוסך לא גילה לתובעת באותה עת, כי ביצע עבודה רשלנית במילוי חומר, טרם הצביעה, כך שסביר מאוד שיהיו סדקים בעתיד. המוסך לא גילה לתובעת שקיימים ליקויים שהשמאי לא אישר לתקנם ולכן לא תוקנו כלל. המוסך גם לא גילה לתובעת שישנם ליקויים שלגביהם נדרשה החלפת חלקים אך הדבר לא בוצע
בגלל שהשמאי לא נתן את אישורו לכך.
ו.במידה והמוסך היה פועל בהתאם לחובתו המקצועית ומסב את תשומת ליבה של התובעת, כי ישנם ליקוים שלא תוקנו, הוא היה מאפשר לה לפעול על פי זכותה מול חברת הביטוח מגדל ולהגיש השגה על חוות דעת השמאי. בכך גרם המוסך נזק לתובעת בשווי התיקון שלא נעשה.
53.לכן, אני דוחה את טענת המוסך, כי לא קיבל תשלום עבור החלקים שצוינו להחלפה על ידי מר ויקטור עידן בסכום של 5,035 ₪. המוסך היה אמור לציין זאת לפני התיקון ולא בסיכומים.
54.אני דוחה את הטענה כי "עקבות" התאונה היו ניכרים על פני המכונית גם בתיקון סביר ולכן אין אחריות למוסך לכל נזק נוסף מעבר למה שמשולם על ידי חברת הביטוח. אכן התאונה הייתה קשה ו-"צלקות" התאונה היו ניכרים על המכונית גם אם התיקון היה סביר. אלא שהמוסך בעבודתו הרשלנית הוסיף "צלקות" נוספות, הן "צלקות" כאלה שניתנות לראייה חזותית כמו חוסר סימטריה, כמו כיפופים בגג ועיוותים בחלקי מרכב ונוסף לכך הוסיף "צלקות" שאינן גלויות לעין. כוונתי לעובי בלתי סביר של שכבות חומר מילוי. התובעת כאשר יצאה מהמוסך יצאה עם מכונית שבכל רגע בעתיד יכולים להופיע בה סדקים לאור התיקון הלקוי. ברור שחובתו של המוסך לשלם עבור נזק זה.
55.אני דוחה את הטענה כי עניין התיקון החוזר לא נתבע. מר ויקטור עידן קבע בחוות דעתו כי למכונית נגרם נזק הן בתאונה והן בגלל טיפולו הרשלני של המוסך והסכום הכולל מופיע בתביעה והינו 55,140 ₪. בשלב מאוחר יותר מומחה התובעת כימת את אחריותו של המוסך והגיע למסקנה כי אחריותו של המוסך הינה בסכום של 15,759 ₪. אני מקבל את הכימות שעשה מר ויקטור עידן. ברור שלא היה מקום לתקן את התביעה ולתבוע כעת מהמוסך את עלות התיקון החוזר. התביעה הוגשה על הסכום הכולל הן של הנזקים מהערכת ירידת הערך שנעשתה ברשלנות על ידי מגדל והן על הנזק מהתיקון הרשלני של המוסך. הסכום של 15,759 ₪ נכלל בסכום הכולל.
סיכום
56.מדובר בתביעה מוצדקת של תובעת שמכוניתה החדשה כמעט לגמרי נפגעה בתאונה כאשר היא חפה מכל אשמה.
57.בהמשך נפלה התובעת קורבן לטיפול בלתי מקצועי של חברת הביטוח מגדל ולטיפול רשלני של מוסך הקניון בע"מ, שלווה במצגי שווא והפרתה של חובת הנאמנות המקצועית בצורה קשה.
58.התובעת בתחילת הדרך בתמימותה הרבה חשבה, כי לאחר קבלת 8,456 ₪ כפיצוי על ירידת הערך, הצליחה להחזיר את מצבה לקדמותו. היא הייתה מוכנה "לספוג" הפסד קטן ולבצע טרייד-אין ולקבל רכב חדש בחזרה. רק אז גילתה את גודל ההפסד שנגרם לה ושהוסתר ממנה על ידי הנתבעות והוגשה התביעה.
59.הנתבעות יכלו להבין כבר בראשית הדרך, כי מדובר בתביעה מוצדקת ולא לגרור את התובעת לנהל משפט ארוך ומתיש. האם לא היה ברור למגדל, כי לאחר "הפאשלה" שנעשתה בידי מר קרופניק גם ירידת הערך שנקבעה על ידה "כתיקון" לאותה "פאשלה" בשיעור של 17.5% מנוגדת להלכת מוריאנו? הרי הדבר עולה במפורש מחוות דעתו של השמאי מטעמה, מר אורן יעקב, שקבע ירידת ערך בשיעור של 16.5% כאשר הוא מציין באופן מפורש, כי לא לקח את ירידת הערך "המסחרית" בחשבון. האם המוסך לא ידע, כי ביצע עבודה רשלנית, וכי עובי הציפוי הינו הרבה מעל להוראות היצרן? הרי הדבר עלה במפורש מחוות דעתו של מר ז'ורבסקי שצורפה לתביעה. האם המוסך לא ידע, כמוסך שקיים כ-"עסק משפחתי 50 שנה", כי חובת הנאמנות שלו היא כלפי הלקוחה ולא כלפי חברת הביטוח (אף כי אולי כדאי יותר לרצות את חברת הביטוח)?
60.לא היתה כל הצדקה לכך שהנתבעות הטיחו בפני התובעת את האשמות, כי היא מבקשת לעשות עושר ולא במשפט, כי היא פועלת בחוסר תום לב מוחלט על חשבון כיסן העמוק של הנתבעות, או כי היא אשמה בנזק שנגרם לה בכך שלא מכרה את הרכב אלא בחרה לתקנו.
61.ברור כי התנהלות זו מחייבת הטלת הוצאות הן על חברת הביטוח והן על המוסך.
62.במהלך המשפט הוברר, שהתובעת לאחר שסיימה את עדותה, נפגשה עם השמאי ויקטור עידן, שהיה מצוי אותה עת באמצע חקירה נגדית, שהופסקה לבקשת הנתבעות. הנתבעות טענו לחוסר תום לב הן מצד מר ויקטור עידן והן מצד התובעת. בחנתי את הטענות ובסופו של יום הגעתי למסקנה, שמדובר היה בתקלה וקצר בתקשורת. אני מקבל את הסברו של מר ויקטור עידן, שהיה בטוח כי הדבר נעשה בידיעת ב"כ התובעת, ושוכנעתי כי התובעת לא ידעה כלל כי הדבר לא מקובל ולא עדכנה את עורך דינה. אני קובע כי התובעת פעלה בגלל מצוקה שנקלעה אליה, ולא הייתה לה כל כוונה לשבש את ההליך או לפגוע בו. לכן אני קובע, כי אין לעניין זה כל משקל. בפועל גם, לא קיבלתי את חוות הדעת הנוספת וזאת לאור העובדה, שזמן הגשת הראיות חלף. ברצוני להדגיש, כי לא נמצא ולא נטען כי היה פסול כלשהו בדרך התנהלותו של ב"כ התובעת, והוא בכלל לא היה מודע לעניין זה.
63.לאור כל האמור לעיל אני מחייב את נתבעת 1, מוסך הקניון בע"מ, לשלם לתובעת סכום של 15,759 ₪, וכן אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובעת 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה וביחד אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובעת סכום של 22,759 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 03/06/2010, מועד בו עזבה המכונית את המוסך, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום של 10,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ.
64.לאור כל האמור לעיל אני מחייב את נתבעת 2, מגדל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת סך של 22,277 ₪ (מר קרופניק לא העיד ולכן לא נסתרה עדותו של מר ויקטור עידן, כי ערך הרכב הינו 105,029 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה, 26/05/2010, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום 10,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ.
65.לעניין שכ"ט עו"ד ברצוני להדגיש, כי אומנם התביעה הוגשה בסכום של 64,909 ₪, אך נחה דעתי כי ב"כ התובעת השקיע עבודה רבה בתיק, שנוהל משנת 2011 ועד היום עם מספר רב של ישיבות, חקירת מומחים רבים וסיכומים בכתב, לכן לקחתי בחשבון את העבודה הרבה ולא סכום פרופורציונלי לסכום התביעה.
66. בשולי הדברים אעיר, כי מחוות הדעת של מר קרופניק, מר אורן יעקוב, מר עמוס ז'ורבסקי ומר ויקטור עידן, עולה תמונה המעוררת חשש כי לא מדובר במקרה בודד אלא קיימת אצל חברות הביטוח שיטה לפיה קיים "מסלול עוקף" להלכת מוריאנו, לפיו במלל לוקחים בחשבון את הפרשנות שנקבעה באותה הלכה, אך בחישוב אחוזי ירידת הערך סוטים סטייה רבה ממנה ביודעין. בית המשפט העליון קבע בהלכת מוריאנו כיצד יש להעריך ירידת ערך של מכונית שניזוקה בתאונה .קביעה זו אינה נוחה לחברות הביטוח. במקום לקבל את הדין, או להתמודד עמו ,חברות הביטוח מתחכמות לו ומפירות אותו. הן מנצלות את עוצמתן הכלכלית כדי לגרום לשמאים
לפעול בניגוד להלכת מוריאנו (ומן הראוי לבחון כיצד התנהגות זו מתיישבת עם דיני
ההגבלים העסקיים). באמצעות השמאים ,יוצרות חברות הביטוח מצג שווא כלפי
המבוטחים – כאילו הם מקבלים פיצוי הוגן ונכון בגין ירידת ערך –בעוד הן מפצות
אותם באופן שיטתי פיצוי חסר ומקפח.
67.לכן אני מורה למזכירות להעביר העתק מפסק הדין למפקחת על הביטוח וכן לממונה
על ההגבלים העסקיים.
ניתן היום, י"ג אלול תשע"ה, 28 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.
