-
לפני תביעה לתשלום סך של 229,994 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מרטיבות שמקורה לטענתם בדירת הנתבעים.
-
הצדדים מתגוררים בבית משותף ברח' הגליל 5ב' ב' . הבית בן שתי קומות ודירת התובעים ממוקמת מתחת לדירת הנתבעים.
-
התובעים פירטו את נזקיהם בכתב התביעה, והם כוללים עלות תיקונים שביצעו בדירה נוכח הנזילה, עלות תיקונים נדרשים על פי חוות דעת המהנדס משה מלכה שהוכנה מטעמם, עלות תיקון מערכת החשמל על פי חוות דעת המהנדס מרק זלצר שהוכנה מטעמם, דיור חלופי, פיצוי בגין אי שימוש בחדר השינה של בנם למשך 10 חודשים, פיצוי בגין השחתת ביגוד יקר ערך ואלבומי תמונות כתוצאה מהרטיבות, אובדן ימי עבודה, כאב וסבל ועגמת נפש.
-
הנתבעים הגישו כתב הגנה והכחישו את אחריותם וטענו כי הרטיבות אינה מדירתם אלא ככל הנראה מדוד השמש של התובעים. הנתבעים הפנו בכתב הגנתם כי לא קיבלו כל התראה קודמת להגשת התביעה וכי מצב דירת התובעים הינו רעוע ומוזנח, כך שהנזקים הנטענים נובעים מהעדר תחזוקה של הדירה והם מופרזים בעליל. הנתבעים טענו כי הרקע לתביעה נעוץ במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים מפאת השתלטות התובעים על חצר הבית משותף והצבת מכולה ורכב ע"י הנתבעים בחצר זו.
-
עם הגשת כתב התביעה עתרו התובעים למתן סעד זמני לתיקון הנזילות בדירת הנתבעים. בדיון מיום 22.7.13, הורה ביהמ"ש (כב' סג"נ השופטת יעל אילני) למנות את מר יוסף גולדקלנג כמומחה מטעם ביהמ"ש שיבדוק את דירות הצדדים, וייתן חוות דעת בדבר התיקונים הנדרשים, ככל שנזקי התובעים נובעים מדירת הנתבעים.
-
המומחה הגיש בתיק זה שלוש חוות דעת. הראשונה מיום 22.8.13, שבחנה את חוות הדעת שהוכנו מטעם הצדדים ואף בוצע צילום טרמי על ידי חב' אינפרטק, וניתנו הוראות לביצוע עבודות בדירת הנתבעים ואף בקיר הדרומי של הבניין.
-
במסגרת דיון שהתקיים לפני ביום 15.12.13, התובעים טענו כי הרטיבות נמשכת למרות שהנתבעים הודיעו לביהמ"ש כי הם פעלו לתיקון הליקויים שמצא המומחה והנתבע אף איתר מיוזמתו נזילה במטבח וטיפל בה. משכך הוריתי כי המומחה ישוב ויבדוק את הדירה ויגיש דו"ח משלים אודות מקור הנזילה ככל שעדיין קיימת. ניתנה אף הוראה בנוגע לנשיאה בעלות תיקון הקיר הדרומי שהינו רכוש משותף.
-
בעקבות זאת הוגשה חוות הדעת השנייה מיום 7.4.14, שנעשתה לאחר שפורקו מדירת הנתבעים ריצוף, חיפוי קיר וכלים סניטריים בחדר האמבטיה, נאטמה רצפת החדר והקירות ובנוסף פורקו אריחים בחדר שינה (שם נמצא החול יבש) ובמטבח (שם נמצא חול רטוב).
-
יוער כי בין לבין נאלצו הנתבעים לפנות את השוכרים שהיו בדירתם על מנת לאפשר השלמת העבודות. במסגרת ביקור שקיים המומחה ביום 27.5.14, ולאחר שבוצעו תיקונים שהמליץ, בוצעה הצפה של דירת הנתבעים ולשיטת המומחה נמצא שבעיית הנזילה נפתרה.
-
המומחה השיב לשאלות הבהרה שנשלחו מטעם הצדדים ואף זומן לחקירה שהתקיימה לפני ביום 7.9.14, במסגרתה השיב לשאלות הצדדים. המומחה נדרש להגיש חוות דעת סופית בהתייחס להיקף הנזקים שנגרמו בדירת התובעים שיש להם קשר סיבתי לרטיבות שזוהתה.
-
בהתאם לכך, הוגשה חוות הדעת הסופית של המומחה מיום 7.10.14.
-
בהמשך ההליך ומשנמשכו בדיקות המומחה והתובעים התמידו בטענתם כי הנזילה עדיין נמשכת, חרף הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעים, העלו הנתבעים את האפשרות כי התובעים הרטיבו את התקרה והקירות בביתם לפני ביצוע הבדיקות על מנת להחריף את הבעיה, ככל שהיא קיימת כלל.
-
משהצדדים לא הגיעו לעמק השווה על בסיס ממצאי המומחה בחוות דעתו הסופית, ביום 28.10.15 התקיים לפני דיון הוכחות ובו נחקרו עדי הצדדים.
-
משב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ, ניתן פסק הדין.
דיון והכרעה:
-
יוער כבר עתה כי הצדדים בחרו להעיד שכנים ובני משפחה והרחיבו בנוגע לסכסוך הקיים ביניהם באשר להשתלטות על החצר והצבת המכולה. נחזה היה שניתן היה להימנע מסאגה זו שעיקרה הטלת רפש הדדית והתעסקות בנושאים שאינם דרושים לצורך הכרעה בתובענה. ברי כי מסקנות בנושאים המהותיים הובאו ברובם ע"י המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש ואף הובהרו ותוקנו בחקירתו.
-
המומחה זיהה בעבר נזילות מחדר האמבטיה בדירת הנתבעים ואף מהמטבח. נזילות אלו גרמו לנזקים בחדר השינה של התובעים ובמוקדים נוספים בתקרת הדירה.
המומחה פירט בחוות דעתו הסופית את התיקונים הנדרשים בדירת התובעים הכוללים פינוי הדירה לתקופה של חודש אחד; פירוק הטיח מהתקרה ומהקירות; חשיפת פלדת הזיון בקורה וביצוע טיפול וטיח; החלפת חווטים בנקודות חשמל באזורים נגועים בלבד; צביעה כללית של הדירה בתוספת חומר נוגד עובש; החלפת ארונות המטבח כולל אריחי חיפוי וניקיון כללי.
-
הנתבעים טענו גם כי התובעים לא פנו אליהם בעבר בנוגע לטענות אודות רטיבות, אלא מספר ימים לפני הגשת התביעה. הנתבעים רמזו בכך כי טענות התובעים כבושות וממילא התובעים לא הקטינו את נזקיהם כשלא פנו בזמן אמת לתיקון הרטיבות. לטענה זו גם השלכה על כך כי התביעה הוגשה על רקע הסכסוך בין הצדדים ולא כתוצאה מבעיה אמיתית.
בעניין זה הראו הנתבעים כי אכן התובעת והנתבעת היו מיודדות ואף נסעו ביחד לביקורים במתנ"ס גם בתקופה שלכאורה היו לתובעים טענות בגין אחריות הנתבעים לנזילה. נחזה כי התובעת והנתבעת העדיפו להפריד מחלוקת זו מהיחסים האישיים ביניהן, אולם יכול שהדבר מצביע על כך שבאותה תקופה ועם תחילת הנזילה, הנזק לדירת התובעים לא היה כצעקתה.
התובעים הביאו בתגובה לכך את עדותו של עו"ד דעואל שהפנה למכתב דרישה ששלח בשם התובעים ביום 23.8.12 (ת/2). עו"ד דעואל אף אישר בתצהירו כי לא איתר את אישור המסירה שכן המכתב נשלח באמצעות שליח ואף הציג קבלה אודות תשלום שכר טרחה (ת/1). במכתב מצוין כי על הנתבעים לסלק את המכולה והטנדר שהוצבו בחצר הבית המשותף, ולהסכים למינוי מהנדס ונשיאה משותפת בהוצאות תיקון נזקי נזילה שנגרמו לדירת התובעים.
הנתבעים טענו כי לא קיבלו את המכתב ועל כן התובעים התייחסו בעדותם למועד מסירת המכתב על ידי השליח שנשלח על ידי עו"ד דעואל. מצאתי שאין צורך להכריע בכך ואין להוציא מכלל אפשרות כי המכתב לא הגיע ליעדו, אולם עצם שליחתו מעידה על כך כי התובעים העלו עוד בשנת 2012 כשנה לפני הגשת התביעה, את טרונותיהם בגין הנזילה.
-
במסגרת חקירת המומחה הועלתה רמיזה או טענה שהתובעים הרטיבו את התקרה במהלך בדיקות המומחה וזאת ע"מ ליצור מצג לנזילה אקטיבית וחמורה או להחמיר את תוצאותיה.
המומחה נשאל בנושא בחקירתו (בע"מ 20, ש: 8-21) וכדלקמן:
"ש.אנחנו עולים לדירה של רומנו מרימים 10 מרצפות בכל מיני מקומות בדירה, ודווקא במקום הרטוב מאוד נמצא יבש לגמרי, איך אתה מסביר את התופעה הזאת שהדירה למעלה לא מאוכלסת 10 ימים והחול יבש, ובדירה למטה יש רטיבויות שהיא יותר מהדרגה הקודמת, להבנתי?
ת.אני לא חושב שהרטיבות שנמצאה הייתה ברמה גבוהה יותר מקודם, אבל לגופו של עניין אני יכול להסכים שחודש חודשים לאחר תיקון חדר האמבטיה והמטבח זה היה אמור להתייבש, ההסבר למה הרטיבות חזרה שוב זה הדליק אצלי אור אדום, ואז הזמנתי את אינפרטק שיעשו עוד פעם צילום טרמי וגם לו לא היה הסבר לזה. מכאן כל אחד יבין את ההיגיון הבריא שלו. אני לא מוציא מכלל אפשרות ויש חשש שנעשתה הרטבה, אני לא יכול להוכיח את זה. זה עלול להיות, יכול להיות שפרק הזמן שנמשך מעל הסביר, מראה על בעיה מסוימת אבל אין חולק מהביקור הראשון הייתה חדירת מים מלמעלה בשני מוקדים במטבח ובחדר האמבטיה, יכול להיות שההתמשכות של ההתייבשות קשורה ב'הרטבה' אבל אי אפשר להוכיח את זה, בכל מקרה זה לא הופך את הקערה על פיה, הוכחו נזילות מדירת הנתבעים."
המומחה הבהיר בחקירתו (בעמ' 21, ש: 32-33) כי במועד ביקורו בדירת הנתבעים ביום 27.2.14, החול ברצפת חדר האמבטיה היה יבש ובהתאם לכך אישר להחזיר את הריצוף. לכן, נותר הספק, הכיצד עדיין נמשכה הרטיבות שנראתה בדירת התובעים.
מאידך, המומחה הבהיר בעדותו (בעמ' 19, ש: 19-20) כי חלחול מים לא חייב להיות אנכי והמים יכולים לחדור דרך הבטון ולצאת ממקום אחר, אבל כאמור לעיל, הוא לא שלל את החשש שהעלה ב"כ הנתבעים, כי בוצעה הרטבה של המקום.
אודה כי הדבר עורר תהיות ואין להוציא מכלל אפשרות כי מי מטעם התובעים פעל כדי להעצים את הנזק. בסופו של יום ובהתחשב בחומרת הטענה, סבורני שלא ניתן היה להוכיח זאת, שכן גם חברת אינפרטק שזומנה עקב החשש האמור, זיהתה רטיבות שסברה שנובעת מרטיבות כלואה והמומחה הבהיר כי אין בדבר כדי "להפוך את הקערה על פיה".
-
הנתבעים העלו טענות אודות מצבה הקודם של דירת התובעים שאינו קשור לנזילה. הנתבעים טענו כי דירת התובעים היתה מוזנחת ולא מתוחזקת ואף הביאו עדים בתמיכה לכך. טענה זו הועלתה על מנת להראות שחלק מנזקי התובעים (לרבות עזיבת הבן את הדירה) אינם קשורים כלל לנזילה, אלא נובעים מהזנחה ארוכת שנים, וכי התובעים מעוניינים לבצע שיפוץ והשבחת הדירה על חשבון הנתבעים.
מדובר בבניין ישן וחרף טענות התובעים בעדותם כי הדירה נצבעה בעבר, לא הובאה כל ראיה אודות כך, לרבות תמונות מאותה תקופה המעידות על מצב תקין של הדירה בטרם החלה הנזילה. התובע טען כי הוא צבע את הדירה בעצמו ולפעמים באמצעות בעלי מקצוע, אולם, בנם של התובעים איב שהעיד לפני השיב בחקירתו כי לא זכור לו שדירת הוריו נצבעה ב- 10 שנים האחרונות.
מטעם הנתבעים העידה בנושא הגב' רוית פדידה שטענה שראתה את המצב הרעוע של דירת התובעים כדירה לכאורה שלא מתאימה למגורים, וכך גם העיד השכן שמעון אבוטבול. ב"כ התובעים ניסתה לגייס עדויות אלו על מנת לתמוך בטענת מרשיה כי כתוצאה מהנזילה הפכה דירתם לא ראויה למגורים. סבורני כי התקופות אליהן מתייחסות העדויות הינן ככל הנראה ממועד הקודם לתחילת הנזילה או בסמוך לתחילתה. ברי כי הנזק הנגרם מנזילה הינו נזק שנוצר בהדרגה ולא באופן מיידי. לפיכך, נחזה שמצב הדירה כפי שהעדים העידו עליו מראה כי עסקינן בדירה שלא תוחזקה משך תקופה קודמת לנזילה ויש לייחס חלק מהנזקים הנטענים והנראים בתמונות למצב קודם זה. בשקילת כל אלה מצאתי כי יש להפחית מנזקי התובעים סך של 15% בגין מצבה הקודם של הדירה.
-
ומן הכלל אל הפרט. אבחן את ראשי הנזק כפי שנתבעו וכפי שהוכחו בהתאם לממצאי המומחה בחוות דעתו ובחקירתו:
א.הוצאות בגין עלות תיקונים שביצעו התובעים, לא הוכחו כנדרש באמצעות קבלות ומסמכים. בנם של התובעים איב, העיד כי לא ידוע לו על בעלי מקצוע שביקרו בביתם. מדובר בתיקונים שבוצעו לכאורה משך שנים בהם טענו התובעים כי הדבר נובע מנזילה מדירת הנתבעים ועל כן, חזקה שאם נשאו בהוצאות בגין כך, היו שומרים אסמכתאות לתשלום. על כל פנים, ככל שאכן בוצעו תיקונים, לא הוברר פשרם והקשר שלהם לנזילה. לפיכך, ראש נזק זה לא הוכח.
ב.אשר לתיקונים הנדרשים לתיקון הנזקים הקיימים כיום בדירת התובעים, המומחה העריך בחוות דעתו את עלות התיקונים בסך של 38,500 ₪ בצירוף מע"מ. המומחה הבהיר בחקירתו כי נדרש קונסטרוקטור שיפקח על תיקון התקרה, ועל כן מתיר את הוצאות התכנון והפיקוח ההנדסי בעלות של 2,500 ₪ כפי שנקבעו ע"י המומחה. הנ"ל מסתכם ב- 41,000 ₪ בצירוף מע"מ בשיעורו כיום 17% ובסה"כ 47,970 ₪.
ג.אשר לתיקון מערכות החשמל, המומחה סבר כי לא נצפה נזק ממשי במערכת החשמל המצדיק החלפת החשמל בדירה בגלל הנזילה, עוד ציין כי מדובר במערכת חשמל ישנה ולא תקנית, שממילא נדרשת החלפתה. באשר לנזק למערכת החשמל שאירעה כתוצאה מהנזילה, הרי נזק זה הסתכם בהחלפת מספר חווטים בלבד. לפיכך הבהיר בחקירתו כי לא הוכח שהנזילה מחייבת החלפה גורפת של מערכת החשמל בדירת התובעים, כפי שנתבע במקור. משכך לא מצאתי לפסוק כל פיצוי מעבר לסכום שנקבע בחוות דעת המומחה.
ד.אשר לדיור החלופי שנתבע, המומחה העריך בחוות דעתו כי לא ניתן יהיה להתגורר בדירה משך חודש בתקופת התיקונים. מדובר בשכירות לתקופה קצרה ועל כן שיעורה גבוה מעלות שכירות חודשית חלופית. ניתן להעריך את העלות הסבירה בגין חודש שכירות על דרך האומדנה בסך של 6,500 ₪ וכך אני פוסק.
ה.פצוי בגין השבתת חדר השינה של בנם של התובעים למשך עשרה חודשים. בנם של התובעים נחקר לפני והבהיר כי מצב התקרה בחדר והקורה החשופה לא איפשרו המשך השימוש בחדר והוא נאלץ לעזוב את בית הוריו ולעבור להתגורר עם אחותו. התברר כי הבן עזב את דירת הוריו לפני גיוסו או בשנת 2012 או קודם בסמוך לכך, ומצאתי שמצב הדירה הקשה לא נבע רק מהנזילה, אלא ממצב קודם. המומחה אישר בחקירתו כי לא סביר היה לאכלס את חדר השינה בדירת התובעים בגלל מצב התקרה. לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי לפסוק פיצוי בסך של 6,000 ₪.
ו.פיצוי בגין השחתת ביגוד ואלבומי תמונות. אומנם הוצגו בפני תמונות שנטען שאוכסנו בארון הקיר ונהרסו כתוצאה מהרטיבות הקשה. מצב התמונות כפי שהוצג לי, מעיד גם על הזנחה קשה, שכן לא יעלה על הדעת שתהא בדירה רטיבות בהיקף כזה מבלי שהתובעים יבחינו בכך ויצמצו את נזקיהם על ידי הוצאת מטלטלין חיוניים ממקומות לחים. לפיכך, מצאתי כי אין מקום לפיצוי נפרד בגין כך, אולם, הדבר יילקח בחשבון בעת פסיקת עגמת נפש באופן גלובלי.
ז.יש מקום לפסיקת הוצאות התובעים בגין תשלום למומחים מטעמם. בכתב התביעה נתבע סך של 3,624 ₪ הכלל התייחסות גם למומחה מר מלכה וגם למומחה מתחום החשמל. לא נמצא קשר סיבתי המצדיק קבלת חוות הדעת בתחום החשמל, ועל כן מצאתי לפסוק רק את עלות חוות הדעת מטעם המהנדס משה מלכה בכפוף להצגת אסמכתא אודות התשלום.
ח.נזק שנגרם בגין אובדן ימי עבודה לא הוכח ולא ניתן אף לקבל את האישורים הרפואיים שצורפו. מדובר במסמכים רפואיים שיש להגישם כחוות דעת רפואית. טענות אודות היעדרות מהעבודה לא נתמכו באישורים מהמעביד, וממילא לא הוכח קשר סיבתי בין הנזילה מדירת הנתבעים לבין מצב בריאותי כלשהו. לכך יוער כי התובעת אישרה בעדותה כי היא מעשנת, ועל כן לא ניתן להטיל על הנתבעים את האחריות לבעיות הנשימה, שהיא טוענת כי היא סובלת מהן.
ט.התובעים תבעו פיצוי בגין עגמת נפש. ברי כי נזילה כפי שאותרה ע"י המומחה, ולא אותרה במועד כשהאחראי לה אף התנער מאחריות לה (בהיעדר ידיעה ולא בזדון), עלולה לגרום לעוגמת נפש לתובעים. בתם של התובעים הגב' רויטל גרינשטיין העידה כי היא נמנעת מזה שנים להתארח בבית הוריה בגלל מצבו הפיזי ואף לא להביא לשם את ילדיה. נחזה כי לא ניתן להשליך מצב זה על הרטיבות הקשורה בדירת הנתבעים והתובעים לוקים בהפרזת נזקיהם או בהשכלת כל הקורות אותם על שכניהם. לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי בסך כולל של 15,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים.
-
המומחה התייחס בעדותו אף לנזק שאירע בקיר הדרומי של הבניין, וגרס כי ניתן לייחס אחריות של 65% לנתבעים (ו- 35% לתובעים), בגין עלות התיקון, שכן חלק מהנזק לקיר קשור בעובדה שהבניין הוא ישן ולא תוחזק כראוי. המומחה הבהיר כי בכל הקשור לנזק לטיח ניתן לקבוע קשר סיבתי לנזילה שהיתה באזור התקרה. משכך, כאמור סבר שיש לחלק את עלות התיקון, כך שהנתבעים יישאו ב- 65% מהעלות הכוללת והתובעים ב- 35% מהעלות.
בהתאם לכך, הוריתי בהחלטתי מיום 7.9.14 כי התובעים יישאו ב- 35% בלבד מעלות תיקון הקיר שבוצע על ידי הנתבע ובסך של 525 ₪. ככל שסכום זה לא שולם עד היום, הוא ינוכה מסכום הפיצוי.
-
המומחה הבהיר בתשובה לשאלות ההבהרה כי יש לקחת בחשבון לצרכי הערכת הנזק בארון המטבח 50% בלאי טבעי ולכן יוסף לפיצוי סך של 750 ₪ בגין הנזק לארונות המטבח.
סוף דבר:
-
משכך, הנתבעים ישאו בעלויות כדלקמן:
א.47,970 ₪ בהתאם לחוות דעת המומחה (כולל מע"מ וכולל פיקוח).
ב.6,500 ₪ בגין דיור חלופי למשך חודש בתקופת השיפוץ.
ג.6,000 ₪ כפיצוי בגין השבתת חדר השינה של הבן.
ד.750 ₪ נזק בגין ארון מטבח שהובהר על ידי המומחה בשאלת הבהרה.
ה.מהסך הכולל יופחת סך של 15% בגין מצבה הקודם של הדירה.
ו.עלות חוות דעת המומחה משה מלכה בכפוף להצגת אסמכתא ועלות חלקם של התובעים בשכר מומחה ביהמ"ש.
ז.מהסכום הכולל יופחת סך של 525 ₪ בגין חלקם של התובעים בשיפוץ הקיר הדרומי, ככל שזה טרם שולם עד היום ע"י התובעים.
ח.יתווסף פיצוי בגין עוגמת נפש בסך כולל של 15,000 ₪.
-
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
-
בנוסף, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הוצאותיהם בגין אגרות ושכר עדים כפי שנפסקו בפועל, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 14,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
בהחלטתי זו לקחתי בחשבון כי התקיימו בו עד היום 8 דיונים (לרבות בסעד הזמני) ואף הוצג הסכם שכ"ט שנשאו בו התובעים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ו, 29 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
