- עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט אריה נאמן) מתאריך 28.7.15, במסגרתה פסק מזונות זמניים למבקשת בגין ילדם הקטין של בני הזוג, ומתאריך 18.8.15, במסגרתה דחה את בקשת המבקשת להעלות את סכום המזונות הזמניים שפסק לה (בהחלטתו מיום 28.7.15), עקב שינוי נסיבות מהותי.
רקע בקצרה והחלטות בית המשפט קמא
- המבקשת אינה יהודייה והמשיב הוא יהודי. במסגרת ניהול מערכת יחסים זוגית ביניהם ללא נישואין, נולד להם ביום 22.6.13 הקטין, נשוא תביעת מזונות שהגישה המבקשת בבית המשפט קמא.
- ביום 28.7.15 נתן השופט קמא את החלטת המזונות הזמניים, תוך שקבעם בהסתמך על סעיף 3(א+ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "החוק") בהיות הצדדים בעלי דתות שונות. הפועל היוצא הוא, שהשופט קמא קבע את שיעור המזונות הזמניים שהשית על המשיב תוך לקיחה בחשבון שחובת המזונות מוטלת על שני הצדדים בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
- לאור קביעות אלה בחן השופט קמא את הכנסות הצדדים והוצאותיהם ופסק לענין המזונות הזמניים כדלקמן (ציטוט מסעיף 17 להחלטה מיום 28.7.15):
" לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והעובדות הקונקרטיות של הצדדים, גיל הקטין, הכנסות הצדדים והוראות החוק, ובהתחשב בעובדה שהמבקשת אינה משלמת בשלב זה הוצאות מדור, אני קובע כדלקמן:
א. אני מחייב את המשיב בתשלום מזונות זמניים עבור הקטין באמצעות המבקשת, בסך של 700 ₪ לחודש שישולמו החל ממועד הגשת התביעה ובכל 10 לחודש שלאחריו.
ב. דמי המזונות יהיו צמודים למדד יוקר המחיה על בסיס המדד הידוע היום ויעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא חיובים רטרואקטיביים.
ג. קצבת הילדים המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור הקטין תשולם למבקשת בנוסף לדמי המזונות.
ד. החל מהגשת התביעה יישאו הצדדים, בחלקים שווים ביניהם, בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, אשר אינם מכוסות על ידי הביטוח הרפואי.
כל הוצאה תעשה על יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה.
הצדדים יהיו מחויבים למימון ההוצאות בכפוף לכך שהודע להם מבעוד מועד על נחיצות ההוצאה וניתנה להם אפשרות לבדוק ההוראה הרפואית שניתנה.
ה. החל מהגשת התביעה יישאו הצדדים, בחלקים שווים ביניהם, בהוצאות החינוך של הקטין בכפוף להצגת קבלות.
ו. את חוב מזונות העבר ישלם המשיב ב-3 תשלומים חודשיים שווים וצמודים שיצטרפו לדמי המזונות השוטפים החל מהיום. אין בהסדר זה כדי להפסיק את הצטברות הריבית והפרשי ההצמדה. פיגור בתשלום אחד יגרור את תשלום כל היתרה לאלתר.
- ביום 7.8.15 הגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשה הנושאת כותרת "הודעה מטעם התובעת ובקשה לשינוי שיעור דמי המזונות הזמניים", במסגרתה טענה כדלקמן:
א. החלטת המזונות הזמניים מיום 28.7.15 התבססה גם על העובדה כי המבקשת אינה נושאת בהוצאות מדור, שכן ממשיכה להתגורר בבית שבבעלות המשיב.
ב. בינתיים חל שינוי מהותי המצדיק בחינה מחדש של גובה המזונות הזמניים שנפסקו, שכן המבקשת עזבה את דירת המשיב בה התגוררה ללא תשלום, ושכרה דירה בדמי שכירות של 3100 ₪ לחודש. מכאן כי הכנסתה הפנויה תיקטן, ומן הראוי להגדיל את סכום המזונות שהושת על המשיב.
- השופט קמא, לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה, דחה את הבקשה להגדלת מזונות בהחלטתו מיום 18.8.15, בציינו כדלקמן:
"המבקשת עותרת להגדלת דמי המזונות הזמניים מאחר והינה צפויה לעבור להתגורר בשכירות ומכאן שהכנסתה הפנויה תיקטן.
מנגד טוען המשיב כי המבקשת מסתירה נתונים ופרטים רבים מביהמ"ש והעיקרי שבהם הינו גובה הכנסתה, נתון שיש בו להשפיע באופן ישיר על גובה דמי המזונות מאחר ובנדון דידן המזונות נפסקו עפ"י הוראות החוק ולא עפ"י הדין האישי.
בתגובתו מפרט המשיב מדוע יש רגליים לטענתו שהכנסתה של המבקשת גבוהה פי כמה מהמוצהר על ידה, ובנוסף מצביע על השלכות מעברה של המבקשת בבוצע באופן חד צדדי וללא הסכמתו למקום מגורים מרוחק ממנו, עובדה שתאלץ אותו להוציא הוצאות רבות יותר בכדי להיפגש עם הקטין.
לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענותיהם של שני הצדדים ומאחר ולצדדים קבוע דיון בחודש 12/15, מצאתי שאין מקום בשלב זה לשנות מדמי המזונות הזמניים הפסוקים טרם אתרשם מהצדדים ואבחן אסמכתאות נוספות.
אשא על כן בקשתה של המבקשת להידחות".
- על ההחלטות מתאריכים 28.7.15 ו-18.8.15 הוגשה בקשת רשות ערעור זאת.
עיקר טענות המבקשת בבקשתה
- טוענת המבקשת כי טעה השופט קמא כשפסק לה סכום מזונות זמניים כה נמוך בהחלטתו מיום 25.7.15, תוך הפליית הקטין דנן, לעומת קטין שהיה נולד לשני בני זוג יהודיים, שאז הסכום המינימלי שהיה נפסק היה בשיעור גבוה יותר.
- טוענת המבקשת בבקשתה כי טעה השופט קמא בהחלטתו מיום 18.8.15, כשלא הגדיל את
סכום המזונות הזמניים על-אף השינוי המהותי שחל מאז החלטתו מיום 28.7.15 מהטעמים הבאים:
א. בהחלטת המזונות הזמניים מיום 28.7.15 ציין השופט קמא מפורשות כי קובע את שיעורם בהתחשב בעובדה שהמבקשת אינה משלמת בשלב זה הוצאות מדור. משכך, ומשמשלמת המבקשת כיום הוצאות מדור, מהווה הדבר שינוי מהותי המצדיק הגדלת סכום המזונות הזמניים.
ב. לצורך בחינת המזונות הזמניים השופט קמא היה צריך לבחון את הכנסות הצדדים בהתאם למדווח על-ידם בכתבי הטענות, וזאת בהעדר ראיות מפריכות וטרם בדיקת טענותיהם. לכן טעה השופט קמא בהחלטתו מיום 18.8.15 כשציין שיש להמתין לבירור ובחינת אסמכתאות נוספות.
עיקר טענות המשיב בתשובתו
- ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיב לבקשה, ועיקר טענות המשיב (שהרחיב מעבר לצריך ולרלוונטי בתשובתו), שביקש לדחות הבקשה, הן כדלקמן:
א. בצדק השתית השופט קמא את החלטת המזונות על סעיף 3 לחוק והכנסות הצדדים, שכן המבקשת אינה יהודייה.
ב. סכום המזונות הזמניים שנפסק תואם את הכנסתו והוצאותיו של המשיב, ואין מקום להתערב בו.
ג. הכנסות המבקשת הן גבוהות ממה שגילתה במסגרת ההליך קמא, והיא נמנעת מלחשוף מסמכים שיגלו את הכנסתה האמיתית.
ד. באשר למעבר המבקשת לעיר אחרת, הדבר יקשה על הסדרי הראיה של המשיב עם הקטין ויגדיל הוצאותיו בנדון, דבר שיביא להקטנת הכנסתו הפנויה.
ה. המלצות תסקיר העו"ס לסדרי דין שהוגש לבית משפט קמא הן למשמורת משותפת, דבר שיביא להגדלת זמן השהות של הקטין בבית המשיב, באופן שיצדיק בהמשך הקטנת סכום המזונות וודאי שלא הגדלתם.
תשובת המבקשת לתשובת המשיב
- עיקר תשובת המבקשת לתשובת המשיב הוא כדלקמן:
א. אין בתשובת המבקש כדי להתמודד עם טענות המבקשת בבקשה.
ב. החלטת השופט קמא בשאלת המזונות הזמניים צריכה היתה להינתן תוך הנחה כי הכנסות הצדדים הן בהתאם למדווח על-ידם, וזאת מעבר להכחשתה את טענות המשיב כי הכנסותיה גבוהות מהמדווח על-ידה בהליך זה.
ג. בקשתה להגדלת מזונות הקטין מבוססת על צרכי הקטין שאין להתעלם מהם.
ד. המלצת העו"ס לסדרי דין בדבר משמורת משותפת טרם אומצה ע"י בית המשפט, ואינה צריכה להשפיע בשלב זה על החלטת המזונות הזמניים.
דיון והכרעה
- בהתאם לסמכותי עפ"י תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1084, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, הוגש ערעור ואף לקבל הערעור באופן חלקי, בנוגע לדחיית הבקשה להגדלת סכום המזונות הזמניים בהחלטת השופט קמא מיום 18.8.15.
- נקודת המוצא היא, שערכאת הערעור תמעט להתערב בפסיקת מזונות זמניים, ותעשה כן רק אם תראה כי פסיקת המזונות היתה על בסיס שיקולים מופרכים או תוך התעלמות משיקולים שביהמ"ש קמא היה צריך לתת דעתו עליהם.
זאת ועוד – בפסיקת מזונות זמניים בית המשפט אינו דן בניתוח מקיף של כלל הראיות, וגם אינו חייב לעשות כן, אלא בוחן את החומר שבפניו ועל פיו נותן את החלטותיו.
על כן כאמור, ההתערבות של ערכאת הערעור בפסיקת סכומי המזונות הזמניים תעשה במקרים חריגים.
ראה לעניין זה:
רמ"ש (חי') 48895-10-15 פלוני נ' פלונית (החלטה מיום 28.10.15, פורסמה בנבו).
רמ"ש (ת"א) 23987-12-13 י.מ. ואח' נגד א.מ. (החלטה מיום 27.1.14, פורסמה בנבו).
- כאמור המבקשת במקרה דנן מבקשת לערער על שתי החלטות בית המשפט קמא הנוגעות לפסיקת המזונות הזמניים, מתאריכים 28.7.15 ו-18.8.15.
דחיית הערעור הנוגע להחלטה מיום 28.7.15
- בכל הקשור להחלטה מיום 28.7.15, הקובעת את שיעור המזונות הזמנייים והיקפו לא ראיתי לנכון להתערב.
החלטת השופט קמא מפורטת, מצויים בה כל שיקוליו, ולא מצאתי טעות המצדיקה התערבות בשלב זה של פסיקת מזונות זמניים.
- טענות המבקשת לענין סכום המזונות הנמוך (לנוכח הכנסות בני זוג) תתברר במסגרת הדיונים ושמיעת הראיות לקראת פסיקת המזונות הקבועים, כמו גם טענות המבקש לענין שיעור סכום המזונות לנוכח משמורת משותפת אותה מבקש (ועליה המליצה העו"ס לסדרי דין).
- גם אין מקום להשוואה בין פסיקת מזונות לקטין ששני הוריו יהודיים ובין פסיקת מזונות לקטין שאין שני הוריו יהודים.
קטין בגיל הקטין דנן ("קטני קטנים") ששני הוריו יהודים, מוטלת החובה על האב לזונו מכח הדין האישי (הדין העברי). לכן עיקר הדגש הוא על צרכיו ההכרחיים של הקטין ולא דווקא על הכנסותיו של האב. לכן ברגיל שיעור המזונות שייפסק ויחול על האב, יהיה גבוה מהסכום שנפסק במקרה דנן (700 ₪).
לעומת זאת, במקרה דוגמת זה דנן, כשהאם אינה יהודייה, ואף הטבילה את הקטין לפי הדת הנוצרית (כך עולה מהחומר שעמד בפני השופט קמא ואף צוין הדבר בהחלטתו), כשאין החובה לזון את הקטין מוטלת על האב מכח הדין האישי, קמה חובה זו על שני ההורים מכח סעיף 3 לחוק, בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
במקרה כזה בחינת הכנסות הצדדים יכול שתוביל לקביעת סכום מזונות שיושת על האב, שיהיה נמוך יותר מהסכום שיושת על אודות קטין ששני הוריו יהודים.
בניגוד לטענות המבקשת בבקשתה, אין מדובר באפליה בין שני קטינים כנ"ל, אלא מדובר בשוני מהותי בין שניהם, אשר הוא מקור החיוב בתשלום המזונות כאמור.
- לכן כאמור דין הערעור על ההחלטה מיום 28.7.15 להידחות, וכך אני מורה.
קבלת הערעור הנוגע להחלטת השופט קמא מיום 18.8.15
- לעומת מסקנתי על אודות החלטת המזונות הזמניים מיום 28.7.15, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל בכל הקשור להחלטת השופט קמא מיום 18.8.15, בה דחה את בקשת הגדלת המזונות הזמניים שהגישה לו המבקשת עקב שינוי מהותי בנסיבות.
- כשבוחנים בקשה להגדלת/הקטנת שיעור מזונות, בין אם קבועים ובין אם זמניים, בטענה לשינוי נסיבות מהותי, יש לעשות כן מול מצב הדברים או הנתונים העובדתיים שהיה ערב מתן החלטת/פס"ד המזונות. ברוב המקרים נתונים אלה מופיעים בהחלטת המזונות הזמניים או בפסק הדין של המזונות הקבועים.
- את מצב הדברים במקרה דנן והשיקולים שהובילו לפסיקת סכום המזונות הזמניים ניתן למצוא בהחלטת השופט קמא מיום 28.7.15.
בין השיקולים המהותיים מצאנו בהחלטה האמורה את השיקולים הבאים:
א. מקבל את נתוני ההכנסה כפי שהוצגו ע"י הצדדים.
בלשונו של השופט קמא בסעיף 16 להחלטה:
"במקרה דנן קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין
הכנסותיה של המבקשת, בעוד המבקשת טוענת
שהכנסתה עומדת על הסך של כ- 1,300 ₪ לחודש
מעבודתה, המשיב טוען שהכנסתה עומדת על כ- 4,000 ₪
לפחות, בשלב זה בהיעדר אינדיקציה אחרת, ביהמ"ש
מתייחס לנתונים שבפניו מאחר והלכה פסוקה היא
שביהמ"ש לא נכנס לעובי הקורה בשלב של מזונות זמניים,
עם זאת עניין זה יתברר בהמשך ניהול התיק".
ב. מתחשב בעובדה שהמבקשת אינה משלמת בשלב זה הוצאות מדור (מתגוררת בדירה שבבעלות המשיב מבלי שמשלמת בפועל שכר דירה ).
בנדון ראה ציטוט הדברים מפי השופט קמא בסעיף 4 לעיל. הציטוט הוא מסעיף 17 להחלטה כשהמשפט הרלוונטי לנו מופיע בהדגשה בהחלטה עצמה.
להמחשה:
"17. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והעובדות הקונקרטיות
של הצדדים, גיל הקטין, הכנסות הצדדים
והוראות החוק, ובהתחשב בעובדה שהמבקשת אינה
משלמת בשלב זה הוצאות מדור, אני קובע כדלקמן..."
(ההדגשה במקור).
- בבקשה שהגישה המבקשת ביום 7.8.15 להגדלת סכום המזונות הזמניים עקב שינוי נסיבות מהותי, כמפורט בסעיף 5 לעיל, היא ציינה כי אחד השיקולים המהותיים בהחלטת השופט קמא מיום 28.7.15 השתנה מהותית – היא כבר אינה מתגוררת בדירתו של המשיב ללא הוצאות מדור, אלא עברה לעיר אחרת ונאלצת לשלם דמי שכירות חודשיים בשיעור של 3100 ₪.
לכן סברה כי יש הצדקה, בעקבות שינו מהותי זה, להגדיל את סכום המזונות הזמניים.
השופט קמא לא סבר כאמור כמוה, כמפורט בהחלטתו מיום 18.8.15 המצוטטת בסעיף 6 לעיל.
- עיון בהחלטת השופט קמא מיום 18.8.15 מלמדת כי:
א. לא סבר שמדובר בשינוי מהותי המצדיק שינוי מיידי בסכום המזונות הזמניים והעדיף להמתין בנדון עד לישיבת קדם המשפט הקבועה ביום 29.12.15 (למעלה מארבעה חודשים מאז הגשת הבקשה וההחלטה).
ב. כבר לא הסכים להסתמך רק על ההכנסות המדווחות ע"י הצדדים, אלא להמתין כאמור לישיבת קדם המשפט ולבחון אסמכתאות נוספות.
- בכך לטעמי טעה השופט קמא, טעות המצדיקה התערבות בהחלטתו כבר בשלב זה של המזונות הזמניים.
אסביר קביעתי זו:
א. את בקשת המבקשת להגדלת המזונות היה צריך השופט קמא לבחון עפ"י אותם שיקולים שהנחו אותו כשפסק את שיעור המזונות הזמניים זמן קצר לפני-כן, וזאת בהעדר סיבה מיוחדת לסטות מכך.
ב. שני שיקולים מהותיים אשר הנחו את השופט קמא בפסיקת המזונות הזמניים פורטו בסעיף 21 לעיל. היינו – אין למבקשת הוצאות מדור, ויציאה מנקודת הנחה כי השכר המדווח הוא המשקף את הכנסות הצדדים.
ג. על אף שלכאורה השתנה שינוי מהותי השיקול הראשון, וכיום יש למבקשת הוצאות מדור משמעותיות ולכאורה לא צריך להיות שינוי בשיקול השני (טענת המשיב כי הכנסות המבקשת מעסקה גבוהות מהמוצהר או המדווח על-ידה בהליך זה כבר נטענו עובר להחלטת המזונות הזמניים מיום 28.7.15, והדבר אף צוין בסעיף 16 לאותה החלטה), בחר השופט קמא בהחלטתו שלא להגדיל את סכום המזונות הזמניים לאלתר, אלא להמתין לישיבת קדם המשפט הראשונה כדי לבחון ביתר דקדקנות את הכנסות המבקשת.
ד. בכך לטעמי טעה השופט קמא טעות המצדיקה התערבות כבר בשלב זה, והגם שמדובר במזונות זמניים.
ה. השופט קמא, כבהחלטתו הראשונה מיום 28.7.15, וכפי שמורה ההלכה הפסוקה, לא היה צריך לשנות את השיקול השני ולבחון בשלב זה של פסיקת מזונות זמניים ביתר דקדקנות את הכנסות האישה. לא היתה סיבה מיוחדת או חדשה לעשות זאת לנוכח בקשת הגדלת המזונות.
ו. השופט קמא היה צריך לצאת מנקודת הנחה כי ההכנסות המדווחות ע"י הצדדים בהליך זה הן הקובעות, ולבחון אם הוצאות המדור החדשות של המבקשת מהוות שינוי מהותי המצדיק הגדלת שיעור המזונות הזמניים לאלתר.
ז. משלא עשה כן השופט קמא, יש הצדקה להתערב בהחלטתו כבר בשלב זה ולהורות אחרת, כפי יפורט להלן.
- לטעמי, הוצאות המדור החדשות של המבקשת מהוות שינוי מהותי המצדיק הגדלת שיעור המזונות לאלתר.
סביר כי השופט קמא פסק את סכום המזונות הזמניים שהטיל על המשיב, בשיעור של 700 ₪, בין היתר, לנוכח העובדה כי לא היו למבקשת באותה עת הוצאות מדור. הדבר כאמור היווה שיקול מרכזי בהחלטתו כפי שציין זאת השופט קמא עצמו באותה החלטה. משחל שינוי מהותי בנתון עובדתי זה, יש לומר כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק הגדלת המזונות הזמניים לאלתר.
אין להמתין עם החלטת ההגדלה עד ישיבת קדם המשפט, שכן מדובר בקטין הזקוק למזונותיו, ותקופת המתנה של כארבעה חודשים אינה קצרה בעיניי.
זאת ועוד – ישיבת יום 29.12.15 הקבועה בבית המשפט קמא היא ישיבת קדם משפט, ולא בטוח כי במסגרתה יתבררו מלוא הנתונים על אודות הכנסות המבקשת או הצדדים.
- לאור כל אלה סבורני כי דין בקשת המבקשת להגדלת סכום המזונות הזמניים להתקבל.
- על-כן אני מורה כדלקמן:
א. ביטול החלטת השופט קמא מיום 18.8.15.
ב. השופט קמא יחליט בהקדם בבקשה להגדלת המזונות הזמניים בהתאם לאמור בפסק דין זה.
ג. שיעור הגדלת המזונות הזמניים יהיה בהתאם לשיקול דעתו של השופט קמא, החל מיום הגשת הבקשה בתאריך 7.8.15.
סוף דבר
- כאמור, דין הערעור להתקבל בחלקו, בהתאם למפורט לעיל.
- היות שהערעור התקבל רק בחלקו, וחלק אחר שלו נדחה, החלטתי לא לעשות צו להוצאות.
- ככל שהופקד ערבון, הוא יוחזר למבקשת באמצעות בא-כוחה.
המזכירות תעביר פס"ד זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.
ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.