מימוש ההטבות- חבר קבוצת הזכאים יהיה זכאי לאחת מן ההטבות מן המשיבה הרלוונטית, לאחר שישלח לה הצהרה כתובה (אימות בפני עו"ד איננו תנאי לקיומה של ההצהרה), כי רכש דירה חדשה או בית חדש בתקופה הקובעת, ויצרף עותק של הסכם הרכישה. אם אין בידו הסכם כאמור, יציין כי כך המצב ויצרף חשבון גז של אותה דירה או בית. צרכן מסחרי יצרף עותק של ההסכם להספקת הגז ואם אין בידו הסכם כאמור, יציין כי כך המצב ויצרף חשבון גז על שמו המתייחס לתקופה הקובעת. ההטבה תשלח לזכאי תוך 30 יום מקבלת ההצהרה.
אישור הסדר פשרה
11. לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה המתוקן, אשר נערך בהתאם להמלצות שניתנו על ידי לצדדים ולאחר קבלת חוו"ד הבודק, מצאתי שיש לאשרו, בהיותו הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
כידוע, על בית המשפט המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, להשתכנע כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (סעיף 19א' לחוק).
סעיף 19ג' לחוק מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסכם הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר לפער בין הסעד המוצע בהסדר לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה לטובת הקבוצה, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ומעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.
12.בקשת האישור עוסקת, כאמור, בנוהג שהיה קיים אצל המשיבות לפני שנים רבות, על פיו הן פעלו לתיאום מחירי הגז לצרכנים. ההליכים הפליליים שהתנהלו נגד המשיבות בבית הדין להגבלים עסקיים, הסתיימו בהסדרי טיעון ובכך נסתם הגולל על הטענות בדבר קיומם של הסדרים כובלים בין המשיבות לבין עצמן.
אין חולק כי המשיבות פעלו באורח פסול לתיאום מחירים ביניהן ולמניעת תחרות על כיסו של הצרכן.
חברי הקבוצה, על פי הסכם הפשרה המתוקן, הם כאמור בהגדרת הקבוצה לעיל.
השאלה המהותית של כלל חברי הקבוצה הינה האם זכאים חברי הקבוצה לפיצוי כספי בגין התנהלותן של המשיבות, כמתואר בבקשת האישור ובהסכם הפשרה המתוקן. המשיבות מוכנות לפצות את חברי הקבוצה ובכך להביא לסיום ההליך.
ב"כ המבקשת טענו, כי עקב חלוף השנים ומורכבות ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, עובר להגשת הסכם הפשרה המתוקן, הם נתקלו ואף צפויים להיתקל בקשיים בהוכחת הסכום הכספי המבוקש כפיצוי, לכל חבר בקבוצה. סבורני, כי יש בכך כדי להוות שיקול באישור הפיצוי המוצע בנסיבות הענין. יצוין כי עיקרי הסכם הפשרה גובשו לאחר מינוי הבודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק, שבחן בדקדקנות את ההסדר ואת הקריטריונים לגיבושו.
13. עיקרי הסדר הפשרה כפי שגובש בין הצדדים, מביאים פרשה סבוכה זו לקיצה ומקנים לקבוצת הזכאים פיצוי בדרך של הטבה כספית בתקופה הראשונה בשווי 200 ₪ (קבלת גלאי גז בחינם, שובר לטכנאי או שובר הנחה למוצר) או אפשרות לקבל פיצוי כספי בתקופה השניה (תשלום בסך 150 ש"ח), על פי בחירת חבר הקבוצה.
הסכם הפשרה משקף את הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהולה של התובענה הייצוגית ואת הקושי בהוכחת הנזק הממוני, שהוערך על ידי המבקשת באופן שרירותי למדי, וללא אסמכתאות מתאימות.
החלפת התובע המייצג
14. לנוכח תיקון התובענה ובקשת האישור, יש להורות על החלפת התובעת המייצגת הנוכחית, כך שבמקומה יבוא מר שמואל אנטמן, כתובע מייצג חלופי, אשר נמנה עם קבוצת התובעים.
פרסום הודעה על הסדר הפשרה המתוקן ותגובת היועמ"ש
15. מקובלת עלי עמדת הצדדים, כי אין מקום להורות על פרסום מודעה נוספת לציבור על הסכם הפשרה המתוקן או לבקש שנית את עמדת היועמ"ש. כזכור, טרם תיקון ההסכם, פורסמה מודעה ראשונה לציבור על פי החוק, ולא התקבלה אף הודעת החרגה או הסתייגות מהציבור. בשים לב לכך שההסכם המתוקן מיטיב עם הציבור ביחס להסכמים קודמים, ואף עולה בקנה אחד עם הערות היועמ"ש ועם הנחיות בית המשפט, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לפרסום נוסף במסגרת מודעה ראשונה.
פסיקת גמול ושכ"ט לתובע המייצג ובאי כוחו
16.בסעיף 8.1 להסכם הפשרה המתוקן, פורטו המלצות הצדדים באשר לגמול שישולם לתובעת המייצגת הנוכחית ולשכ"ט באי כוחה.
סך הגמול המוצע לתובעת המייצגת הנוכחית הוא 304,500 ₪ שמרביתו ישולם ע"י המשיבה 1 (34,330 ₪) והמשיבה 2 (32,670 ₪).
שכה"ט המוצע הוא בסך כולל של 1,560,000 ₪, שמרביתו ישולם ע"י המשיבה 1 (549,280 ₪) והמשיבה 2 (522,720 ₪). בהסכם נאמר, כי המלצה זו משקפת את העבודה העצומה שהושקעה במשך כ- 12 שנים בניהול עקבי ואינטנסיבי של ההליך ע"י התובעת המייצגת ובאי-כוחה.
17. העקרונות המנחים לצורך פסיקת שכר טרחה לב"כ התובע המייצג וגמול לתובע המייצג, קבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק. השיקולים שבית המשפט צריך להתחשב בהם הינם: הטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא כוחו, הסיכון שלקחו על עצמם, מורכבות ההליך, מידת החשיבות הציבורית שבתובענה, והפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלו שנפסקו בתובענה.
בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, [פורסם בנבו] בפסקה 2 (23.5.12)] מתייחס כב' הנשיא גרוניס לעקרונות המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23 הנ"ל והמנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג, וקובע כך:
"... אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים. בפסיקת בית המשפט הוכרו שלושה סוגים עיקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה בעניין שכר טרחה וגמול בתובענה ייצוגית. סוג ראשון של שיקולים עוסק במערכת התמריצים הנוגעת להגשת התביעה ייצוגית... לעניין זה, על בית המשפט לבחון, מחד גיסא, את היקף ההשקעה של עורך הדין המייצג וכן את מידת הסיכון בתובענה ומאידך גיסא את היחס בין הסעד שנתבע לבין הסעד שאושר. נקודה זו היא ייחודית לתובענה הייצוגית. זאת, נוכח העובדה כי הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית אינה מחייבת תשלום אגרת בית משפט בהתאם לסכום הנתבע. היינו, בעת פתיחת ההליך לא קיים חסם על התובע מתביעת סעדים כספיים בסכומים משמעותיים. על כן, קיימת חשיבות מיוחדת להתחשב בפער בין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק בעת פסיקת שכר הטרחה... סוג שיקולים שני עליו הצביעה הפסיקה נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. שכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה... בהליך הייצוגי, בא-הכוח המייצג הינו בעל השפעה מהותית על האופן בו יתנהל ההליך. לפיכך, ישנה חשיבות מיוחדת למתן דגש למהלכיו של הפרקליט לעניין שכרו. סוג נוסף של שיקולים מתייחס ליחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. על בית המשפט להימנע מפסיקת שכר טרחה שיפחית באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה" (ההדגשה שלי – ד.א).
18. כפי שנפסק בעניין רייכרט, רשימת השיקולים המנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק אינה רשימה ממצה.
סבורני כי הגיעה העת לקבוע, כי שכה"ט והגמול המשולמים לתובע המייצג ובא-כוחו, ישקפו גם את שווי הפיצוי או ההטבה הניתנים לכל אחד מחברי הקבוצה בסופו של יום, ולא רק את הפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלו שנפסקו בתובענה. הפער במקרה דנן הוסבר, והוא נובע, בין היתר, מחלוף השנים שבהם התנהלה התובענה. אולם בסופו של יום יקבל כל אחד מחברי הקבוצה הטבה בשווי 200 ₪ או פיצוי כספי בסך 150 ₪ - ולא מעבר לכך.
גובהו של הפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה וגודל הקבוצה עצמה, אמורים אף הם להשליך על הסכום שיפסק כגמול לתובע המייצג ושכ"ט לבאי-כוחו, גם אם הדבר לא נאמר במפורש בסעיפים 22 ו- 23 לחוק.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בעמדת היועמ"ש ובחוו"ד הבודק, אני סבורה כי שכ"ט והגמול המבוקש הינם גבוהים וחורגים מהסביר בנסיבות הענין.
18.לענין הסיכון לתובעת המייצגת ראוי להזכיר, כי התובעת לא נטלה על עצמה סיכון משמעותי, לאור העובדה שהתנהלו במקביל הליכים פליליים בבית הדין להגבלים עסקיים והמשיבות הורשעו ע"ס הודאתן במסגרת הסדר טיעון. הסכם הפשרה אינו חורג מהסדר הטיעון או מוסיף עליו. התובעת לא נדרשה למאמץ מיוחד לצורך הוכחת התנהלותן של המשיבות, שבאה לידי ביטוי בתיאום מחירים ביניהן ומניעת תחרות על כיסו של הצרכן.
התובעת לא הוכיחה ולו לכאורה את הנזק שנגרם לצרכנים, על פי הנטען. בנוסף, התובעת המייצגת אינה חברה כיום בקבוצת הזכאים, וגם לכך יש ליתן משקל.
לפיכך אני מורה, כי הגמול לתובעת המייצגת יועמד ע"ס של 150,000 ₪ וישולם ע"י המשיבות בהתאם למפתח החלוקה ביניהן, כפי שהוסכם בהסכם הפשרה המתוקן.
19. באשר לשכ"ט המומלץ לב"כ המבקשת - אמנם ההליך נמשך כ- 12 שנים, אך במהלכן דבקו ב"כ הצדדים בהמלצתם לפיצוי שולי, שהתבטא אך ורק בקבלת מתקן גלאי גז להתקנה עצמית. מבלי להמעיט בחשיבותו של מתקן זה, לא מצאו הצדדים לקבוע גם חלופה של פיצוי כספי, למי שאינו מעונין בגלאי, וניאותו לעשות כן רק לאחר שהובהר להם על ידי (בעקבות הסתייגות היועמ"ש וחוו"ד הבודק), כי הפיצוי אינו מספיק.
תרומתם של ב"כ המבקשת לגיבושו של הסכם הפשרה אינה מוטלת בספק, אך אינה מצדיקה תשלום שכ"ט כה גבוה כמבוקש. העובדה שהמבקשת נעזרה בשני משרדי עורכי דין אינה מצדיקה אף היא תשלום החורג מהסביר.
אני קובעת כי ישולם לב"כ המבקשת שכ"ט בסכום כולל של 800,000 ₪, שישולם ע"י המשיבות לפי מפתח החלוקה ביניהן, כמוסכם בהסכם הפשרה.
סוף דבר
20. הסדר הפשרה מאושר, בכפוף להחלפת התובעת המייצגת והשינויים הנוגעים להפחתת גובה הגמול ושכ"ט למבקשת ובאי-כוחה.
פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה בכפוף לשינויים יהווה מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה.
הצדדים יפרסמו בציבור את דבר אישור הסכם הפשרה במסגרת הודעה שניה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק, שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-2 לחוק. נוסח ההודעה יובא לאישור מוקדם של בית המשפט. המשיבות ישאו בהוצאות פרסום ההודעה.
ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
