1.מבוא:
התובעים אריאלה ואוריאל כהן ארזי רכשו ביום 22.2.11 דירתם בת חמישה חדרים בקומת קרקע וכן מרתף ברחוב הקונגרס הציוני 6 בנתניה מהנתבע מאיר ורדי, אשר היה בעלי המקרקעין ואף היה הקבלן שהתחייב למכור לתובעים הדירה. (הסכם המכר צורף כנספח א' לכתב התביעה).
בעת עריכת ההסכם וכן בעת קבלת החזקה בדירה לא היה עדין טופס 4 לבניין.
תביעה זו הוגשה בגין ליקויי בניה וכן נזקים נוספים שנגרמו לנתבעים בתוצאה מהסכם מכר זה, לטענתם באחריות הנתבע.
הנתבע הגיש תביעה שכנגד בהמשך להסכם מכר זה.
2.טענות התובעים:
בכתב התביעה פירטו התובעים שהתגלו בדירה ליקויי בניה רבים, המגיעים לסך של 189,000 ₪ בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמם.
בשלב מסוים התובעים השכירו את מרתף הדירה לשוכרים. מאחר נמצאה כמות גדולה של מי ביוב בפיר המעלית, הודיעו השוכרים לתובעים שעוזבים.
התובעים בתביעתם זו דרשו את הסכום שקבע המומחה מטעמם בחוות דעתו. כן טענו לנזקים לארונות מטבח בסך 3,200 ₪, הוצאות ששולמו במקום הנתבע בסך 1200 ₪. נזקים בעקבות הרטיבות במרתף – סך של 18,000 ש"ח. סכום של 5,000 ש"ח בגין אי הסדרת טופס 4 ואי פיצול מוני חשמל ומים הוצאות ועלויות חוות דעת
3.טענות הנתבע:
הנתבע אשר לא היה מיוצג בתביעה זו בתחילה טען בכתב הגנתו שבניית הדירה היתה מיועדת למגוריו האישים אולם לאור קשים כלכלים אליהם נקלע נאלץ למכרה לתובעים. ביום 14.4.11 נמסרה החזקה בדירה לתובעים עוד טרם התקבל טופס 4 לדירה. הנתבע ניהל מאבקים מול עיריה לקבלת טופס 4 אשר לא ניתן עד מועד הגשת התביעה. בשנת 2011 נודע לנתבע שהנתבעים פיצלו הדירה לשתי יחידות כאשר את יחידת המרתף השכירו לאחרים. כן גילה שהתובעים עושים שימוש חורג ואסור במרתף ובחניה המקורה שהפכה לחדר כביסה. התובעים אינם משלמים מים וארנונה ואף ועד בית. במעשי התובעים הם גורמים לכך שלא יינתן טופס 4 לבנין.
הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד בסך של 1,319,000 ₪ כנגד התובעים הכוללת סעדים כספים וכן הצהרות שונות שביקש הנתבע שבית המשפט יצהיר. הסעדים הכספיים כוללים:
1. סך של 24,000 ₪ חלקו של התובע בדמי השכירות שקיבלו התובעים.
2.סך של 10,000 ₪ דמי שימוש בגין שימוש אסור.
3. סך של 10,000 ₪ בגין דמי שימוש עבור שימוש במרתף כמחסן.
4. סך של 30,000 ₪ בגין דמי שימוש לעסק של הארחה.
5. סך של 500 ₪ בגין תיקון קירות מרתף.
6. סך של 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
7. סך של 5,000 ₪ בגין תיקוני צבע.
8. סך של 1,000,000 ₪ בגין פגיעה בערך המקרקעין.
9. סך של 50,000 ₪ בגין עיכוב המכירות בבנין.
10. סך של 100,000 ₪ נזקי רטיבות
11. סך של 2000 ₪ בגין שבירת אריחים, סדיקת מדרגה, מנעול ארון חשמל ושריטת צבע ארונות.
12. סך של 6500 ₪ חובות מים וועד בית.
13. סך של 1,000 ₪ בגין כריתת עץ
14. סך של 50,000 ₪ בגין עיכוב בקבלת טופס 4.
4.כל צד הגיש חוות דעת מטעמו להוכחת טענותיו. התובעים הגישו חוות דעת מטעם המהנדס מרדכי בס והמהנדס רון ארד. הנתבע הגיש חוות דעת מטעם המהנדס שאול נבו, המהנדס מיכאל וולדמן והשמאי אלי סידאווי.
בשלב ההוכחות ייצג את הנתבע עו"ד מטעם הסיוע המשפטי. עם זאת הנתבע הגיש סיכומיו בעצמו.
5.דיון משפטי:
התביעה העיקרית:
בסיכומיו טוען לראשונה הנתבע שהתובעים למעשה לא שילמו את מלוא מחיר הדירה וכי הדירה למעשה לא נמכרה להם כלל ועיקר והינה בבעלותו. טענה זו עלתה לראשונה רק בשלב הסיכומים ועל כן הינה בגדר הרחבת חזית אסורה.
יתרה מכך, גם לגופו של ענין יש לדחות הטענה.
הנתבע בסיכומיו מפנה להליך אזרחי בו נקט המתנהל כעת בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז במסגרת ת.א. 15542-10-14 שם ביקש לבטל ההסכם. הווה אומר ההסכם הינו תקף והנתבע מבקש לבטלו.
זאת ועוד, אף לאור האמור בסיכומי הנתבע עולה כי התובעים שילמו את מחיר הדירה כאשר סכום מסוים הופקד בידי נאמן, משכך ובשלב זה אין כל מקום לקבוע כי הדירה לא נמכרה לתובעים.
6.עוד עלי להוסיף שהנתבע לראשונה בסיכומיו מעלה הטענה שהוא התגורר בדירה מספר שנים לפני שהכיר התובעים (ראה עמ' 3 סעיף 22 לסיכומיו). שוב טוען הנתבע טענה שלא נטענה קודם לכן, ואף עומדת בסתירה לעדויות לפיהן הדירה נרכשה כחדשה ואף להסכם המכר שנערך בין הצדדים.
7.רוב תביעת התובעים נסובה סביב ליקויי הבניה הקיימים בדירה אותה רכשו מהנתבע.
8.הנתבע הוא שבנה הבניין. בהתאם להסכם שבינו לתובעים הוא האחראי בהתאם לחוק המכר (דירות) לכל נזק שיתגלה בדירה כתוצאה מתכנון ו/או ביצוע לקויים. ראה סעיף 12 להסכם. משכך איני יכולה לקבל טענת הנתבע שאין מקום להחלת החוק, שכן הצדדים הם שקבעו זאת במפורש בהסכם. על כן במידה וקיימים ליקוי בניה בדירה, הנתבע הוא האחראי לפצות התובעים בגינם.
9.חוות דעת מומחה התובעים המהנדס רון ארד קבעה שקיימים בדירה ליקויי בניה רבים המגיעים לסך של 104,400 ₪. וכן מע"מ. כן יש עבודות בלתי צפויות בגובה 5% המגיעות לסך של 5224 ₪. עוד קבע המומחה פיקוח ובקרה מקצועיים בגובה 10% - בסך של 10,400 ₪. דהיינו סך כולל של 140,470 ₪. אומדן זה הינו אם יבוצעו העבודות על ידי הקבלן.
המומחה קבע שאם יבוצעו העבודות על ידי בעלי הדירה יש להוסיף 35% על הסכומים.
בבית המשפט לא נחקר כלל המומחה לגבי קביעותיו אלה ו/או מסקנותיו באשר לאחריות הנתבע לליקוי הבניה ואף לענין הסכומים שקבע עבור תיקוני הליקויים.
10.הנתבע הגיש מטעמו חוות דעת של המהנדס שאול נבו- בהתאם לחוות דעת זו עלות הליקויים הינה פחותה הרבה יותר.
11.התובעים צירפו חוות דעת מטעם מרדכי בס אשר בחנה חוות דעת מומחה הנתבע שאול נבו וקבעה שהליקויים שפורטו בחוות דעת המומחה ארד , ואחריות הנתבע לליקויים אלה, עומדים בעינם. כך פירט באשר לכל ליקוי. כן קבע שהעלויות שלקח המומחה נבו הינן נמוכות ואינן ריאליות. בבית המשפט כלל לא נחקר בענין זה. אף אני התרשמתי שהעלויות שקבע מומחה זה הינן נמוכות עד מאוד. עוד קבע מומחה זה שבדירה ניתן לראות כתמי רטיבות רבים אשר מעידים על חוסר תיקונים בניגוד לחוק המכר (דירות), כן קיימים אלתורים הן בהתקנת החשמל על ידי כבל חיצוני והן בהתקנה רשלנית ומסוכנת של קולטי השמש. כן קיים שימוש בחומרים לא נכונים ומתאימים. המומחה נבו מתעלם מליקויים רבים כפי שפירט מומחה זה. הרטיבויות שפורטו בחוות הדעת רון ארד לא רק שלא תוקנו אלא החמירו. עוד קובע המומחה בס שהדירה היתה אותה עת מנותקת מאספקת מים ולכן לא יכול היה לראות דליפות מים, ויכול שאף בעת ביקור המומחה נבו היה המצב זהה, כך שלא ניתן היה לבחון הליקוי למעשה.
לגבי הריצוף והחיפוים קובע מומחה זה שלא ניתן לקבל קביעת המומחה נבו לביצוע תיקונים מקומיים שכן נדרש לעקור את כל הריצוף בפנים הדירה מאחר ומצע החול ספוג במים עקב מספר רב של מוקדי רטיבות. כך הדבר גם לגבי מרפסות השמש.
12.המומחה נבו לא ראה כל נזילת מים. מעדות התובע עצמו התרשמתי שאכן היתה נזילת מים ודירת המרתף הוצפה במי ביוב (ראה עמ' 24 שורות 5-8). יכול ובעת הגעת המומחה לדירה נותקה אספקת המים לדירה, כפי שנעשה בעת ביקור המומחה בס, ועל כן לא נראו נזילות. ומשכך איני סבורה שניתן לקבל האמור בחוות דעת המומחה נבו.
עוד קבע המומחה נבו שהתובעים העסיקו קבלן שבנה יחידת דיור נוספת. עובדה זו כך העיד דווחה לו ע"י מר ורדי. מהעדויות איני סבורה כך. מהעדויות עלה שביחידת המרתף היו טרם רכישתה מקלחון, שירותים ומטבחון (ראה עדות הנתבע עמ' 33 שורות 6-9). התובע העיד שאחיו עזר לו לסדר היחידה. גם הנתבע לא ידע לאמר מי הקבלנים שביצעו עבודה כלשהיא בדירת התובעים.
13.המומחה נבו בחקירתו לגבי שיפוע המרפסת והולכת המים הודה שאינו יכול לשלול שהתקן דורש שיפוע של 1% (ראה עמ' 27 שורה 29) בעוד שקודם לכן טען שדי בחצי אחוז ( שורה 25-26) כן המומחה מדד השיפוע רק בתחילתו ובסופו אולם הודה שיש למדוד גם באמצע כדי לוודא שאין עליות ומורדות באמצע (עמ' 28 שורה 5)
14.הוברר שהתובעים למעשה נאלצו לעזוב הדירה לאור מצבה ולשכור דירה אחרת. כך העיד התובע. לטענתו הסכים במסגרת דיון שהתקיים אצל מותב אחר לצאת מהדירה עד לקבלת טופס 4 שכן הנתבע מסר לו שזה ייקח שבועיים, (ראה עמ' 24 שורות 19-24).
15.ככלל התובעים אשר רכשו דירה במיטב כספם מהנתבע מצויים במצב כיום בו אינם יכולים להתגורר בדירה אשר הליקויים בה רבים, ואין לה כל טופס 4.
16.אף המומחה המהנדס וולדמן אינו יכול לבוא לעזרת הנתבע שכן עלה מעדותו שכלל לא ראה הליקויים אלא הסתמך על דברי הנתבע ואף על צילומי הנתבע שלא ברור מתי צולמו (ראה עמ' 43 שורות 21-22) . הוא כלל לא נכנס לדירת התובעים (ראה שורה 4) ועל כן לא ברור כיצד יכול הוא ליתן חוות דעת באשר לליקויים בדירתם.
17.לאור האמור לעיל מקבלת אני את קביעות המומחה ארד המגובה בקביעת המומחה בס לענין סכום הנזקים, על כן על הנתבע לשלם לתובעים סך של 189,635 ₪ לתיקון הליקויים המצויים בדירה.
18.נזקים עקב אי קבלת טופס 4 :
התובעים טענו שנגרם להם נזק בסך 5,000 ₪ בגין אי קבלת טופס 4.
בבית המשפט לא נחקרו על כך. הנתבע לא הציג עד היום כל טופס 4 הקיים לדירה. הנתבע טען שהתובעים ביקשו להיכנס לדירה ללא טופס 4.
התרשמתי מעדות התובע כפי שפורטה לעיל שהתובעים הינם אנשים פשוטים אשר אינם מבינים בהלכות החוק והסתמכו על דברי הנתבע שקבלת טופס 4 לא תארך זמן רב. אף הנתבע למעשה בכתבי טענותיו טוען שהיה אמור לקבל טופס 4 לבנין לפני מספר שנים.
מעדותו התרשמתי שאכן סבר שיקבל בהקדם טופס 4 לבנין.
במצב זה בו כאשר לדירה אין כל טופס 4, קיימת לתובעים עוגמת נפש והנני מעריכה אותה בגובה 3,000 ₪.
19.נזקים לארונות מטבח:
לטענת התובעים נגרם נזק לארונות מטבח המגיע לסך של 3200 ₪.
בבית המשפט לא נחקרו כלל בענין זה. אם זאת לא הוצגו כל ראיות לנזק ומשכך איני יכולה לקבלו.
20.נזקים בעקבות רטיבות במרתף:
התובע פירט בתצהירו שבתחילת חודש יולי 2012 דירת המרתף התמלאה ברטיבות שגרמה לנזקים לרכוש שהיה בארונות וכן לרהיטים. בעקבות עובדה זו השוכרים הודיעו על עזיבתם את היחידה.
התובעים העריכו את נזקיהם בסך 18,000 ₪ עם זאת לא הוגשה כל חוות דעת בענין זה. משכך לא אוכל לקבל ראש נזק זה.
21.סכומים ששילמו התובעים במקום הנתבע:
התובע פירט בתצהירו כי בחודש יוני 2012 הוצפה יחידת הדיור שבמרתף ממי ביוב. מאחר והנתבע לא ענה הם הזמינו שרברב ששאב את מי הביוב ושילמו 500 ₪. השרברב גילה שחלק מהמשאבה נשבר – ליקוי שהינו באחריות הקבלן.
כן הברזים שהתקין הנתבע במטבח דלפו. שרברב שהגיע קבע שמדובר בברזים שאינם תקינים ושלא ניתן לתקנם אלא יש להחליפם. תיקון והחלפה זו עלו סך של 700 ₪.
בבית המשפט כלל לא נשאלו בענין זה ומשכך יש מקום לפסוק להם הסך של 1200 ₪ בגין תיקונים אלה.
21.התביעה שכנגד:
נזקים מהעובדה שהתובעים השכירו יחידת הדיור במרתף לאחרים:
הנתבע טען שגילה לתדהמתו שהתובעים פיצלו הדירה. כן טען שנגרמו לו נזקים כתוצאה מהעובדה שהתובעים השכירו יחידת הדיור במרתף לאחרים. כן טוען שיש מקום שישלמו לו חלקו בשכר הדירה שגבו, שישלמו לו דמי שימוש בגין שימוש אסור ובגין שימוש במרתף כמחסן, שישלמו לו דמי שימוש לעסק של בית הארחה.
התובעים רכשו מהנתבע את הדירה כולל יחידת הדיור. כפי שפירטו בתצהירם המשלים הנתבע למעשה הוא שבנה הדירה כשתי יחידות נפרדות, שכן למעשה בנה דלת למרתף מכיוון חדר המדרגות בבניין, שלא בהתאם לתוכניות. בנה ביחידת המרתף מטבח מקלחת ושירותים ואף פיצל את מערכת החשמל לשני ארונות האחד לדירה והשני ליחידת המרתף. כל זאת עשה הנתבע טרם רכישת הדירה על ידי התובעים. משכך כיצד יכול הוא להצהיר שהתובעים פיצלו הדירה אם למעשה כך מכר אותה להם?
בבית המשפט כאשר נחקר הודה הנתבע שבדירת המרתף היה מקלחון, שירותים, מטבחון ודלת מכיוון חדר המדרגות, כפי שפירטתי לעיל.
22.בתצהיר המשלים מטעם התובעים פורט שבמשך כשנה הושכר המרתף למשפחת לידר (ראה סעיף 74 לתצהיר המשלים) . כן מפרטים התובעים שלעיתים שולם להם שכר הדירה על ידי המשפחה ולעיתים לא.
איני סבורה שיש לקבל תביעת הנתבע לקבל חלקו בקבלת דמי השכירות שקיבלו התובעים או שישלמו לו דמי שימוש בגין השכרה זו. משנרכשה הדירה על ידי התובעים לנתבע אין כל זכויות בה. הנתבע לא הציג כל זכות חוקית ו/או משפטית ו/או חוזית לכך שהוא נותר בעל הזכויות בדירה אשר זכאי לקבלת דמי השכירות בגין השכרתה.
כן הוברר למעשה שלאחר שיחידת המרתף הוצפה, השוכרים עזבו את המושכר והמרתף לא הושכר עוד.
הנתבע טען לסך של 1,000,000 ₪ בגין פגיעה בערך המקרקעין לאור עובדה זו. בתצהירו טוען לנזק בסך 4,000,000 ₪. הכתב סובל הכל.
כיצד השכרת הדירה אשר הסתיימה זה מכבר וכיום לא הוכח שהיחידה מושכרת לאחרים פוגעת בערך המקרקעין? לא קיבלתי לכך כל תשובה מהנתבע.
23.הנתבע טען לשימוש חורג שמבצעים התובעים במרתף ובבנין – לא ברור לאיזה שימוש חורג מתכוון הנתבע, האם העובדה שהתובעים נכנסים לבנין מהווה שימוש חורג, חדר המדרגות הינו רכוש משותף. המרתף, הינו קניינים הפרטי. לא ברור מהי זכותו של הנתבע לתבוע בענין זה.
24.בסיכומיו טען הנתבע שהתובעים הפעילו במקום בית הארחה בחודשי הקיץ אשר הגיעו אליו משפחות מכל רחבי הארץ. (ראה עמ' 6 סעיף 13 יד לסיכומים). התובעים טענו שחברים נהגו להגיע להתארח אצליהם.
טענת הנתבע לא הוכחה כלל ועיקר. למעט השכרת הדירה למשפ' לידר כפי שפירטתי לעיל לא הוכח כלל שהתובעים הפעילו במקום בית הארחה לטענת הנתבע וקיבלו לידיהם כספים. לא זו אף זו, אף אם היתה מוכחת הטענה לא ברורה זכאות הנתבע לקבלת כספי דמי השכירות כאשר הדירה הינה בבעלות התובעים.
25.נזקים בגין תיקון קירות מרתף ותיקוני צבע, שבירת אריחי קרמיקה, סדיקת מדרגה, שריטת צבע ארונות חשמל, מנעול ארון חשמל, כריתת עץ.
הנתבע הגיש כתמיכה בטענתו את חוות דעתו של המהנדס מיכאל וולדמן. המומחה קבע בחוות הדעת שנגרמו לנתבע נזקים בסך של 25,960 ₪ בגין ליקוים בגין רטיבות בקירות ובחניון, נזקים לקרמיקה.
26.לגבי הרטיבות בקירות ובחניון קבע המומחה שהוא נוצר עקב חדירת מים מפתחי האיוורור, ומניקוז מכונת כביסה ומזגנים ששייכים לדירת התובעים. כן קבע שבור הדלוחין לא יכול להכיל את כמויות הקצף המתנקזות אליו. הנתבע שבנה הבנין הוא האחראי אף לקביעת הניקוזים ואף לבור הניקוז. העובדה שמשפחת התובעים הינה משפחה ברוכת ילדים אשר משתמשת במכונת הכביסה שימוש יום יומי עדיין אינה מחייבת שבור הניקוז לא יספק. התובע הוא שהחליט על גודלו של בור הניקוז, וכאשר עשה כן, והתברר שגודל הבור אינו מתאים, אינו לו אלא להלין על עצמו. כאשר עומת המומחה עם הטענה שהליקויים נובעים גם מאיטום לקוי, לא היתה כל תשובה בפיו (ראה עמ' 43 שורות 28-31). ככלל המומחה הודה שלא צילם את כל התמונות אלא הסתמך על תמונות שהביא לו הנתבע . סבורני שהיה על המומחה לצלם את כל התמונות בעצמו, שכן לא ברור מתי צולמו תמונות אלה על ידי הנתבע.
27.המומחה קבע שהעובדה שהתובעים מבצעים עבודות נגרות על ריצוף יכולה לגרום לנזקים לאריחים אולם לא הוכיח שנגרמו נזקים לאריחים. עוד קבע שנסדקה מדרגה עקב השענת אופניים על המדרגה. אם אכן מדובר באופנים של התובעים או מי מטעמם עדיין קיים ככל הנראה ליקוי במדרגות, אשר נבנו על ידי הנתבע שכן מדרגות לא אמורות להיסדק מהשענת אופניים עליהן.
28.המומחה קובע שמאחר והדירה הושכרה למשפחה נוספת נגרם עומס על מערכת ביוב ונזקי רטיבות. המומחה כלל לא הוכיח קביעה זו וכלל לא הוכיח הנזק שנגרם לנתבע בגין העובדה שבמשך תקופה מסוימת גרה ביחידת המרתף משפחה נוספת, כאשר אף משפחת התובעים מונה מספר רב של נפשות.
עוד אציין שהמומחה מטעם התובעים המהנדס ארד בדק הדירה כבר ביום 18.12.11 כמפורט בכתב התביעה ולא הוצגו כל ראיות מתי משפחת לידר התגוררה בבית התובעים, האם לאחר מכן, או קודם לכן, ואף לא ברור מדוע מערכת הביוב לא יכולה היתה לעמוד בעומס זה.
29.לאור כל האמור לעיל הנתבע לא הוכיח כלל ועיקר אחריות התובעים לנזק כלשהוא שנגרם לבנין בשל מעשיהם ו/או רשלנותם.
30.נזק בגין עיכוב המכירות בבניין- הנתבע טען שנגרם לו נזק בסך 50,000 ₪. בתצהירו טען לסכום גבוה יותר, אולם מאחר וכתב התביעה שכנגד הוא המשקף הנזק אין כל מקום להוספת סכומים.
הנתבע לא הציג כל ראיה לכך שעקב העובדה שיחידת המרתף הושכרה זמן קצר לאחרים לא יכול היה למכור דירות בבניין. מכאן שלא הוכיח כלל תביעתו בענין זה.
31.הנתבע, הציג חוות דעת השמאי אלי סידאווי לענין אומדן דמי השכירות בדירת המרתף.
כפי שקבעתי לעיל לנתבע אין כל זכות לקבלת דמי שכירות ממרתף שהינו בבעלות התובעים ומשכך אין כל צורך להזקק לאמור בחוות דעת זו.
32.נזקי רטיבות:
הנתבע טען לנזקי רטיבות בסך 100,000 ₪ - לטענת הנתבע מאחר והתובעים הם שפיצלו הדירה אזי יש להטיל את נזקי הרטיבות עליהם. למעשה טענה זו הינה טענה כנגד תביעת התובעים. מדוע יש לשלם לנתבע סכום זה כאשר לא הוכח שנגרם לו נזק רטיבות כלשהו? הנתבע כלל לא הוכיח זכותו לקבלת סכום זה. כן לא הוכח על ידו שפיצול הדירה הוא שגרם לנזק, כאשר יש לזכור שמשפחת התובעים עצמה מונה 11 נפשות כפי שהעיד התובע, כך שהיה על הנתבע לתכנן ולבצע הבניה באופן שניתן יהיה להשתמש בכל הדירה ובמתקניה כראוי.
כפי שפירטתי בהרחבה בתביעה העיקרית הנתבע הוא שבנה הבניין משכך עליו לשאת בליקויי הבניה שנגרמו כתוצאה מהבניה.
33.חובות חשמל מים וועד בית:
התובעים טענו מנגד ששילמו כל החשבונות למעט חשבון אחרון שכן ביקשו קבלה .
באשר לועד בית – מעולם לא נדרשו לשלם ולא ידוע להם שקיים ועד בבית בבניין.
הנתבע על כן לא הצליח להרים נטל ההוכחה להוכחת טענות אלה.
34.נזק בגין עיכוב בקבלת טופס 4 – 50,000 ₪. לטענתו עקב פיצול הדירה לשתי יחידות והקמת מתקני כביסה אינו מצליח לקבל טופס 4.
הנתבע הודה שהדבר המעכב קבלת טופס 4 הינו כפי שעולה מפרוטוקול ישיבת המשנה לתכנון ובניה בעירית נתניה : "יש לבטל דלת הכניסה למגורים ומרתף". כפי שפירטו התובעים הנתבע הוא שבנה דלת זו בניגוד לתוכניות וזאת טרם רכישת הדירה על ידי התובעים. משכך אינו יכול הוא לבוא בטענות אל התובעים בענין זה.
באשר למתקני הכביסה לא הביא הנתבע כל ראיה לכך שעקב עובדה זו אינו מקבל טופס 4.
יתר על כן, התובע הצהיר שאכן העמיד מתקן כביסה אולם מישהו דאג ללכלך הכביסה ועל כן הפסיקו לתלות כביסה בחניה. כן עלה מעדות השמאי סידוואי שמדובר במתקן כביסה נייד ולא נייח, (ראה עמ' 42 שורות 13-14) , שהוצג בחניה, כך שלא מדובר בחדר כביסה ולא ברור כיצד הצבת המתקן פגעה בנתבע.
35.בכתב התביעה שכנגד מבקש הנתבע שבית המשפט ייתן צו שימנע מהתובעים השכרת הדירה, שימנע שימוש במרתף החניה וכן שיורה על ביטול פיצול הדירה. כפי שפירטתי לעיל בהרחבה בפסק דיני אין כל מקום להעתר לסעדים אלה כאשר לא הוכח כלל שהדירה כיום מפוצלת ומושכרת לאחרים וכי הדירה הינה בבעלות התובעים מבלי שקיימת כל החלטה אחרת בענין זה.
36.עוד מבקש הנתבע שבית המשפט יורה לתובעים לשלם את תשלומי הארנונה.
האם התובע שילם במקום הנתבעים סכומים כלשהם? עובדה זו לא הוכחה כלל ועיקר. אם לתובעים חוב לעירייה בגין תשלום בארנונה אין זה מעניינו של הנתבע.
37.סוף דבר:
על הנתבע לשלם לתובעים סך של 193,835 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. כן ישלם את אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובעים, שכרם של כל המומחים כפי ששולם על ידי התובעים ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.
ניתן היום, ט' שבט תשע"ו, 19 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
