אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גירושין - צווי מאסר

גירושין - צווי מאסר

תאריך פרסום : 07/02/2016 | גרסת הדפסה

תיק רבני
בית דין רבני אזורי תל אביב
‏ 845459-4
05/01/2016
בפני הדיינים:
1. הרב יצחק אלמליח - ראב"ד
2. הרב אבירן יצחק הלוי
3. הרב אליהו אריאל אדרי


- נגד -
התובעת:
פלונית
עו"ד אפרת ורדה ואח'
הנתבע:
פלוני
עו"ד אייל שמולביץ
החלטה

 

לפנינו פרשה כאובה של בעל המסרב לקיים את פסק הדין לגירושין שניתן על ידינו.

ביה"ד הביע דעתו בעבר שמדובר באדם אכזרי המסרב לגירושין בתואנות שווא.

נוסיף שהבעל היתל לא רק בבית דיננו בלבד אלא אף בכבוד נשיאת בית המשפט העליון. להלן השתלשלות האירועים.

בתאריך ד' בשבט התשע"ד (05/01/2014) נפסק על ידינו כי על הבעל לתת גט לאשתו.

בהמשך לפסק דין זה זומנו הצדדים לסידור גט אולם הבעל סירב לקיים את פסק הדין.

נוכח סירובו נפתח כנגד הבעל תיק לצווי הגבלה והתקיימו מספר דיונים בעניין.

הבעל עמד בסירובו לקיים את פסה"ד ומשכך הוטלו עליו בתאריך ד' חשון התשע"ה (26/10/2014) צווי ההגבלה הכוללים עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, שלילת דרכון והגבלה בבנקים.

נקבעו דיוני המשך בעניין ומשסרב הבעל לקיים את פסק הדין הוצאה כנגדו בתאריך כ"ד כסלו התשע"ה (16/12/2014) פקודת מאסר לשבעה ימים.

הבעל התמיד בסירובו והוצאה כנגדו פקודת מאסר נוספת לשבעה ימים בתאריך ג' אדר התשע"ה (22/05/2015).

עד למועד זה התקיימו במגוון הנושאים שבין הצדדים עשרים ואחד דיונים שבסופם הבעל התמיד בסירובו.

נוסיף עוד שלמספר דיונים לא טרח הבעל להגיע והוצאו נגדו צווי הבאה.

סבב הדיונים האחרון החל בתאריך כ' חשון התשע"ו (02/11/2016) בחודשים אלו התקיימו חמישה דיונים לשווא.

בדיון שהתקיים בתאריך כ' חשון התשע"ו (02/11/2015) הוחלט להטיל על הבעל קנס ועשרה ימי מאסר.

זו לשון החלטתנו:

לדיון הנוכחי התייצבו הצדדים ובאות כחם.

מועד זה נקבע מבעוד מועד לדיון בצו הגבלה.

לשאלת בית הדין אם מוכן הבעל לקיים את פסק הדין ענה הבעל בשלילה תוך כדי שהוא חוזר ומפריע למהלך הדיון.

גם לאחר שהותרה שלש פעמים כי יקנס לא הועיל הדבר.

בית הדין קונס את הבעל בסך 5000 ₪ על בזיון ביה"ד.סכום זה ישולם לאוצר המדינה וייגבה ע"י המרכז לגביית קנסות.

בזאת לא תמה פרשיה זו.

בית הדין ניסה להוסיף ולנהל את הדיון אולם ללא הועיל.

לאחר שהותרה שוב ושוב, עזב הבעל את אולם הדיונים בלא שהורשה תוך שהוא מטיח דברים בדיינים.

לא היה סיפק ביד מאבטחי ביה"ד לעכבו והבעל עזב את מבנה ביה"ד.

מדובר בבעל שמבזה באופן סדרתי את ביה"ד, אינו מקיים את פסקיו ונוהג באכזריות כלפי אשתו.

על בזיון ביה"ד מטיל ביה"ד על הבעל עשרה ימי מאסר. יש להעביר הודעה זו לעיון כב' נשיאת בית המשפט העליון. ביה"ד פונה למשטרת ישראל, לתן קדימות עליונה לעניין כאוב זה בפרט על רקע זאת שצוי מעצר שניתנו לא בוצעו.

יש לקבוע מועד בתאריך 23/11/15 שעה 09:15.

החלטה זו הועברה לעיון הנשיאה והתקבלו שתי החלטות מכבוד נשיאת בית המשפט העליון. האחת בתאריך 17/11/15, זו לשונה:

  1. בשים לב לכך שהמשיב הביע בתגובתו נכונות לתת גט ולסיים את הפרשה, בית הדין יבחן בהקדם האם ניתן ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, לרבות לעניין המאסר.
  2. בית הדין יודיעני החלטתו.

השניה בתאריך 18/11/15, זו לשונה:

לפניי הודעות בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו בעניין החלטתו להטיל על המשיב עשרה ימי מאסר וכן קנס של 5000 ש"ח, בהתאם לסעיף 7א (ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז־1956 (להלן – החוק). על פי סעיף 7א (א) לחוק, לבית דין דתי תהיינה כל הסמכויות על פי סעיפים 6 ו־7 לפקודת בזיון בית משפט לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצווים שניתנו על ידו. על פי סעיף 7א (ב) לחוק, על הטלת עונש כאמור יש להודיע לנשיא בית המשפט העליון, שבסמכותו לבטל את העונש או לשנותו לקולה, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת.

בדיון שעניינו צו הגבלה שהתקיים בפני בית הדין הרבני ביום 2.11.2015, הודיע המשיב כי הוא מסרב לקיים את פסק דינו של בית הדין הרבני, ואף הפריע למהלך הדיון. לאחר שהותרה שלש פעמים כי ייקנס בשל כך, ומאחר שהדבר לא הועיל, קנס בית הדין את המשיב בסך של 5000 ש"ח בגין בזיון בית הדין. בית הדין ניסה – ללא הועיל – להמשיך ולנהל את הדיון, ולאחר שהותרה המשיב שוב ושוב, הוא עזב את אולם הדיונים בלא הרשאה תוך שהוא מטיח דברים בדיינים. בשל כך הטיל בית הדין על המשיב עשרה ימי מאסר. בית הדין נימק זאת בכך שמדובר בבעל שמבזה באופן סדרתי את בית הדין, אינו מקיים את פסקיו ואף נוהג באכזריות כלפי אשתו. כל זאת בהחלטה שניתנה – לפי המצוין בה – ביום 7.11.2015.

ביום 9.11.2015 נקלטה בבית משפט זה החלטתו הנזכרת של בית הדין. בהחלטה לא צוין אם הוצאה פקודת מאסר, ולא צוין מועד המאסר הצפוי.

לאחר שביקשתי זאת, הגישו הצדדים את תגובתם להחלטה. תגובותיהם התקבלו ביום 17.11.2015. בתגובתו של המשיב, הוא הודה כי התנהלותו הייתה בעייתית, אך לטענתו היא נבעה מחוסר אונים. המשיב טען כי התובעת ממשיכה להפר את הסדרי הראייה. עוד הוא טען כי השמתו מאחורי סורג ובריח תוביל להסלמה, ולא תשרת את התובעת. המשיב בקש לקיים דיון נוסף בין הצדדים בבית הדין, אשר יבהיר את ההשלכות של התנהגות הצדדים. עוד טען המשיב כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלומי המזונות, וכי "כל מבוקשי הוא לראות הילדים לפי הנחיית פקידת הסעד ולשלם מה שיש, ויותר מאשמח לתת גט ולסיים הפרשה". לכן בקש המשיב לדחות את מימוש החלטתו של בית הדין הרבני עד לקיום דיון נוסף, לטובת סיום פרשת הגירושין. התובעת בתגובתה ציינה בין היתר כי היא לא רואה לנכון לקנוס את המשיב לטובת קופת המדינה, כי אם לגבות ממנו את כספי המזונות. כמו כן היא טענה שיש לאסרו על אי מתן גט.

עוד באותו יום שבו התקבלו תגובות הצדדים, קרי ביום 17.11.2015, ניתנה החלטתי שלפיה:

"1. בשים לב לכך שהמשיב הביע בתגובתו נכונות לתת גט ולסיים את הפרשה, בית הדין יבחן בהקדם האם ניתן ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, לרבות לעניין המאסר.

  1. בית הדין יודיענו החלטתו."

היום, 18.11.2015, נקלטה בבית המשפט פקודת מאסר שהוציא בית הדין הרבני למשיב. מקריאת הפקודה מסתבר שהיא הוצאה כבר ביום 2.11.2015 (כלומר 7 ימים לפני שבית הדין הודיע לנו אודות ההחלטה להטיל מאסר על המשיב), ושהמשיב ייאסר היום, 18.11.2015.

ביום 18.11.2015 נקלטה בבית המשפט גם הודעת בית הדין הרבני שלפיה בעקבות החלטתי נקבע מועד דחוף לדיון ליום 22.11.2015 לשעה 11:00, שהוא המועד המוקדם ביותר שבו יושב בית הדין בהרכב מלא. להודעה זו צורפה הזמנה לאסיר, שמורה לשירות בתי הסוהר להביא את המשיב לדיון האמור. משמעות הדבר היא כי בית הדין ביכר שלא לבטל או לדחות את מאסרו של המשיב, וכי המשיב ירצה חצי מעונשו לפני הדיון הדחוף שנקבע.

אמנם, טוב עשה בית הדין שפקודת המאסר שנתן ביום 2.11.2015 הורתה על מאסר נדחה שיחל רק ביום 18.11.2015. דחייה זו עשויה הייתה לאפשר שהות לביקורת שיפוטית. ואולם, יש להצר על כך שפקודת המאסר לא צורפה להודעת בית הדין הרבני מיום 9.11.2015. במבט צופה פני עתיד, וכדי שהביקורת השיפוטית מכוח סעיף 7א (ב) לחוק תהיה אפקטיבית, על בתי הדין הדתיים להמציא לבית המשפט את כלל המידע הרלוונטי הנוגע להחלטותיהם בדבר בזיון בית הדין, לרבות מועדי המאסר – בהקדם האפשרי. אם לא ייעשה כך, זכויות בעלי הדין עלולות להיות מקופחות.

בלי לקבוע מסמרות, אני מורה כי המשיב ישוחרר בערבות עד לדיון בעניינו ביום 22.11.2015. לאחר מכן יפעל בית הדין בחכמתו ויודיעני החלטתו מידית.

בהמשך להחלטת כבוד הנשיאה זומנו שלושה דיונים נוספים בתאריך 21/11/2015, 24/11/2015 ו־29/11/2015. בכל דיונים אלו עמד הבעל בסירובו.

התברר כי הבעל היתל בכב' הנשיאה כשאמר לה שהוא מסכים עקרונית לסידור הגט ואין הדבר כך לא מיניה ולא מקצתיה.

הבעל מתנה את סידור הגט בשינוי החלטות בית המשפט לענייני משפחה על אף שהוא יודע היטב שהכתובת לכך אינה בית דיננו.

אין ספק שאם מלוא המידע היה לפני כב' הנשיאה לא היתה ממירה את פקודת המעצר שהוצאנו בפקודת מעצר בשחרור בערבות ומשתמשת בסמכותה.

דומה כי הדבר הקל ביותר לאדם אכזרי הוא להתייצב בפני כב' הנשיאה לדקלם משפטי סרק, לקבל ממנה הקלה בעונש ולהתמיד בסירובו תוך כדי שהוא סבור שיוכל להתל במערכת המשפט כולה.

בהמשך לדיון בבית המשפט העליון נעדר הבעל משלשה דיונים נוספים.

משכך ניתן על ידינו צו הגבלה נוסף בתאריך י"ט כסלו תשע"ו (1/12/2015) זו לשון הצו:

בתאריך ד' בשבט התשע"ד (05/01/2014) נפסק על ידי ביה"ד כי על הבעל לתת גט לאשתו.

בהמשך לפסק דין זה זומנו הצדדים לסידור גט, התקיימו ארבעה דיונים רק בעניין סידור הגט אולם הבעל סירב לקיים את פס"ד.

בתאריך ב' חשון התשע"ה (26/10/2014) התקיים דיון בצו הגבלה והוחלט כדלקמן:

לאחר שמיעת הצדדים, ולאור סירובו של הבעל לקיים את פסה"ד מיום ד שבט תשע"ד המחייבו במתן גט, ביה"ד מחליט להחיל עליו צווי הגבלה המפורטים בחוק בתי הדין הרבניים תשנ"ה 1995 סעיף 2:

א. מניעה לצאת מן הארץ.

ב. מניעה לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים תשי"ב־1952,להחזיק בהם או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל.

ג. מניעה לקבל, להחזיק, או לחדש רשיון נהיגה.

ד. מניעה לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק, בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א – 1981, למשך 5 שנים מיום מתן הצו.

על אף צווי ההגבלה לא שינה הבעל את טעמו וסירב לגרש את אשתו.

גם צווי הגבלה אלו כנראה לא היו אפקטיביים מהסיבות הייחודיות לתיק זה.

במהלך תקופה זו התקיימו דיונים נוספים ובכולם סירב הבעל לקיים את פס"ד.

ביה"ד חתר לקיום פס"ד ולאחרונה רק במהלך חודש 11/2015 קוימו ארבעה דיוניים ובכולם עמד הבעל בסירובו.

בדיון שהתקיים בתאריך י"ב כסלו התשע"ו (29/11/2015) נשאל הבעל אם יש תקוה להשיב את השלום לבית וענה שאין כל תקוה לשיקום שלום הבית.

לכשנשאל מדוע על אף רצונו העקרוני בגירושין הוא מסרב להתגרש בפועל, ענה שהוא דורש הפחתת מזונות הילדים שנפסקו בבימ"ש.

התברר שבימה"ש פסק סך של 3,600 ₪ למזונות שלושת הילדים כולל מדור סך שהוא נמוך מאוד והתביעה לבטלו משמעותה פגיעה קשה בילדים.

בנוסף אמר הבעל כי הוא מתנה את מתן הגט בקיום הסדרי ראייה עם ילדיו.

האם ענתה שתקיים כל המלצה של רשויות הרווחה.

נוכח זאת כל תנאיו של הבעל נדחים ואין הוא יכול להתנותם, גם לדעת מהרשד"ם.

הבעל חפץ להתגרש אינו מאמין בהשבת השלום לבית ואינו יכול להתנות על תנאים אלו.

נוכח זאת לפי חוק בתי הדין רבניים קיום פסקי דין של גירושין סעיף 3/א' בשלב זה בית הדין מטיל על הבעל מאסר לתקופה של עשרים ואחד יום.

תוקף צו הגבלה זה כצו מאסר.

יש לקבוע מועד בתאריך 21/12/15 בשעה 11:30, ויש לזמן את הבעל בצו הבאה.

התקיים דיון נוסף והתברר שפקודת המאסר לא נאכפה ע"י המשטרה עד למועד כתיבת שורות אלו.

נוכח כל הנ"ל, לפי חוק בתי דין רבניים קיום פסקי דין של גירושין סעיף 3, בשלב זה מטיל בית הדין על הבעל מאסר לתקופה של שלושים יום.

הטלת מאסר לפי החוק הנ"ל אינה נדרשת להיות לעיני הנשיאה אולם לפי בקשתה יש להעביר צו מאסר זה לעיון כב' נשיאת בית משפט העליון.

יש לקבוע דיון בתאריך ט"ו באייר תשע"ו (23.5.2016).

נוכח אי התייצבות הבעל לדיונים האשה תזומן בהודעה טלפונית אם יתייצב הבעל. ככל שיאות הבעל לסידור הגט בלא תנאים, תישקל הקדמת הדיון.

לפי סעיף 6(3) לפקודת בזיון בית המשפט יש להודיע על פקודת מאסר זו ליועץ המשפטי לממשלה.

מותר  לפרסם בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ד בטבת התשע"ו (05/01/2016).

הרב יצחק אלמליח – ראב"ד       הרב אבירן יצחק הלוי             הרב אליהו אריאל אדרי

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ