ת"צ 31935-11-13 ויזר נ' בנק הפועלים בע"מ

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. ביום 18.11.2013 הגיש המבקש, מר אמיר ויזר, באמצעות באי הכוח המייצגים, עו"ד יעקב שפיגלמן ועו"ד עמית עידו, תביעה ובקשה לאישורה כתובענה כייצוגית נגד המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "התובענה" ו- "הבנק", בהתאמה). התובענה הוגשה לפי פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 ("תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו").

2. לטענת המבקש הבנק גבה מלקוחותיו המחזיקים בכרטיס אשראי חוץ בנקאי שהונפק על ידי תשלובת ישראכרט עמלה בסך 5 ש"ח בגין משיכת כספים ממכשירים למשיכת מזומנים המוצבים במרחק העולה על רדיוס של 500 מטר מסניפי הבנק (להלן: "בנקט מרוחק"), וזאת בניגוד לקבוע בתעריפון הבנק ועל אף פרסומים על גבי הבנקטים המרוחקים בהם נאמר כי לקוחות הבנק שימשכו מזומנים בכרטיסים שהונפקו על ידי תשלובת ישראכרט יהיו פטורים מעמלה זו. היקף הגבייה ביתר הוערך על ידי הצדדים במסגרת הסדר הפשרה בכ - 740,000 ש"ח (נומינאלית) ביחס ל- 7 השנים שקדמו להגשת התובענה.

3. עוד בטרם הוגשה תשובת הבנק לבקשת האישור הגישו הצדדים ביום 3.11.2014 הודעה בדבר הסכמות על סיום ההליך בפשרה. ואולם, מאחר שגיבושו הסופי של הסכם הפשרה התעכב התקיים דיון ראשון בתיק ביום 29.1.2015 במסגרתו התבקשו הצדדים לגבש את הסדר הפשרה בשים לב להערות שעלו בדיון. אלא, שהכוונות לא הבשילו בשלב זה לכדי מעשה, וביום 1.3.2015 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי לא עלה בידם להגיע להסכמות. דיון נוסף בתיק התקיים ביום 19.4.2015 ובסמוך לאחריו פנו הצדדים להליך גישור בפני כבוד השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי (להלן: "המגשרת").

4. ביום 19.7.2015 הודיעו הצדדים כי הליך הגישור צלח, וכי עלה בידיהם לגבש הסדר פשרה. ביום 4.8.2015 הוגשה הבקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית על בסיס הצעת המגשרת (להלן: "הסדר הפשרה").

5. ביום 21.9.2015 התקבלה החלטת בית המשפט לפיה אין מקום לדחות על הסף את הסדר הפשרה, ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ותקנה 12 (ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. באותה החלטה ביקשתי מהבנק הבהרה ביחס לתחולת ההסדר על לקוחותיו המחזיקים בכרטיס אשראי מתשלובת ישרכארט אשר אינו מקושר לחשבונם בבנק הפועלים. התייחסות הבנק הוגשה ביום 6.10.2015 במסגרתה הובהר כי לבנק אין מידע אודות כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים של לקוחותיו המשויכים לחשבונות בבנקים אחרים וכי מכל מקום לקוחות אלו אינם חלק מן הקבוצה והסדר הפשרה לא יחול עליהם.

6. ביום 29.11.2015 הגישה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לימור חלד - רון, עמדה ראשונית ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה. על פי עמדה זו הסדר הפשרה חסר במידע מהותי החיוני לגיבוש עמדה כדבעי מטעם היועמ"ש. על כן, סברה ב"כ היועמ"ש כי ראוי להורות לבנק למסור השלמות והבהרות ביחס לבאים: תצהיר התומך בטענות המועלות בהסכם הפשרה בקשר עם עלויות איתור נתוני האמת אודות סך העמלות שנגבו על ידי הבנק ועלויות איתור חברי הקבוצה. כן סברה ב"כ היועמ"ש כי על הבנק למסור מידע בדבר פילוח הנזק שנגרם לנפגעים וזאת תחת נקודת המוצא כי יש מי שעשה שימוש תדיר יותר במכשירים המרוחקים ביחס לשאר לקוחות הבנק. לבסוף סברה ב"כ היועמ"ש כי בשים לב לאופי מנגנון הפיצוי המוצע יש מקום לקבל מהבנק דיווח ביחס למספר הבנקטים המרוחקים כיום ומהו התכנון העתידי של הבנק בקשר למספרם בחמש השנים הקרובות.

7. תצהיר משלים מטעם הבנק במענה להודעת ב"כ היועמ"ש הוגש כבר למחרת היום. בתצהיר זה פירט מר אריק משה, מנהל מדור שירותים עצמאיים בבנק, את הטעמים להערכת העלויות הגבוהות של איתור העמלות נשוא בקשת האישור ואיתור חברי הקבוצה. בין היתר, התייחס מר משה לכך כי תחשיבי הבנק בוצעו על בסיס תקופה של שנתיים וחמישה חודשים בלבד, וזאת, כך לפי דברי ב"כ הבנק בדיון שהתקיים ב- 1.12.2015, לאור העובדה שבמאגרי הבנק נשמר מידע אשר ניתן לשלוף ולעבד רק ביחס ל-3 השנים האחרונות. כן ציין מר משה בתצהירו כי למועד עריכת התצהיר מצויים בבנק 93 בנקטים מרוחקים וכי לא קיים בבנק תכנון לגבי מספר המכשירים העתידי.

8. הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה התקיים ביום 1.12.2015. טרם הדיון לא התקבלו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה, ולדיון עצמו לא התייצב אף אחד מחברי הקבוצה. באת כוח היועץ המשפטי לממשלה פירטה בדיון מהם הנתונים שעודם חסרים לצורך גיבוש עמדת היועמ"ש ביחס להסדר הפשרה ובתום הדיון הורתי לבנק להעביר את הנתונים הבאים: מספר כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים בשנים 2014 ו-2015; התייחסות לשאלה האם ניתן לבצע השבה פרטנית ביחס ללקוחות קיימים של בנק הפועלים, אשר חויבו בעמלה בגין פעולות בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים בתקופה לגביה קיימים נתונים במחשבי הבנק (על פי התצהיר שנתיים וחמישה חודשים); האם קיימים כרטיסי אשראי שחויבו במשך התקופה לגביה קיימים נתונים בידי הבנק בסכומים העולים על 50 ש"ח ומה מספרם.

9. ביום 20.12.2015 הוגשה הודעה מטעם בנק הפועלים בהתאם להחלטת בית המשפט. להודעה צורף תצהיר משלים מטעם מר אריק משה. על פי הודעת הבנק בשנים 2014 ו-2015 היו 658,000 ו-715,000 כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים של תשלובת ישרכרט (בהתאמה). עוד צויין בהודעת הבנק כי בדיקה מעמיקה שערך הבנק העלתה כי השבה פרטנית ללקוחות הבנק אשר חויבו בעמלה נשוא ההליך בתקופה לגביה קיימים נתונים במחשבי הבנק מחייבת פיתוח ייעודי של תוכנה המוערך בשלושה חודשי פיתוח לפחות ועלותו כ- 200,000 ש"ח לפחות. לבסוף צויין בהודעת הבנק כי בין השנים 2011 – 2013 חוייבו 718 כרטיסים בסכומים העולים על 50 ש"ח. לשם הנוחות ייקראו הסדר הפשרה אשר הוגש לבית המשפט ביום 19.7.2015, תצהירו של מר משה מיום 30.11.2015 והודעת הבנק מיום 20.12.2015 יחדיו "הסדר הפשרה").

10. עמדה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביחס להסדר הפשרה הוגשה לבסוף ביום 24.1.16. בעמדה זו הותירה ב"כ היועמ"ש את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. עם זאת ראתה לנכון ב"כ היועמ"ש לציין כי קיים קושי עקרוני באישור הסדר פשרה אשר אינו כולל השבה או פיצוי אלא מתן הטבה עתידית בלבד ללקוחות הבנק וזאת משני טעמים: האחד, כי ישנה אפשרות שהפיצוי המוצע לא יגיע לחברי קבוצה שחדלו להיות לקוחות הבנק או שאינם משתמשים יותר בבנקטים המרוחקים ועל כן ההטבה תינתן לקבוצה שונה מהקבוצה שנפגעה. השני, כי אפשר שלבנק יש שיקול עסק במודל הפיצוי המוצע והמדובר למעשה ב"מהלך שיווקי" למשיכת לקוחות חדשים. יחד עם זאת, נוכח העלויות שהציג הבנק ליצירת מנגנון השבה לעומת גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה לא ראתה ב"כ היועמ"ש לנכון להתנגד להסדר הפשרה.

    ב. עיקרי הסדר הפשרה

11. להלן יובאו עיקרי הסדר הפשרה. למען הסר ספק מובהר כי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שיובא להלן לבין נוסח הסדר הפשרה, יגבר נוסח הסדר הפשרה, אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת.

    • הגדרת הקבוצה - הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית הוגדרה בסעיף 69 לבקשת האישור כך: "כל לקוחות בנק הפועלים המחזיקים בכרטיס אשראי שהונפק על ידי תשלובת ישראכרט, הכוללת את החברות ישראכרט בע"מ, יורופיי (יורוקרד) בע"מ, אמינית בע"מ פועלים אקספרס בע"מ, אשר משכו מזומנים מכספומט המצוי במרחק העולה על רדיוס של 500 מטר מסניפי בנק הפועלים ("כספומט מרוחק"), ואשר מהם גבה בנק הפועלים עמלת משיכה בגין משיכה מכספומט (בלשון הבנק: "בנקט") מרוחק, החל מ- 7 השנים שקדמו להגשת תובענה זו ועד למועד ההכרעה בה".

      בסעיף 13 להסדר הפשרה הוגדרה הקבוצה הזכאית להטבה על פי הסדר הפשרה באופן הבא "כל לקוחות בנק הפועלים המחזיקים ויחזיקו, במהלך תקופת הפטור, בכרטיס אשראי חוץ בנקאי המקושר לחשבונם בבנק הפועלים, אשר הונפק ע"י תשלובת ישרכארט (להלן: "הלקוחות הזכאים")".

      לטענת הצדדים הטעם להרחבת קבוצת הזכאים להטבה היא שיישום הוראות ההסכם ביחס לחברי הקבוצה בלבד אינו בר ביצוע ומחייב פיתוח יישום ייחודי שיארך זמן ממושך ועלותו גבוהה. על כן, הורחבה הגדרת הזכאים להטבה ביחס לבקשת האישור כך שהיא כוללת הענקת הטבה אף ללקוחות הבנק אשר לא ביצעו משיכת מזומנים ממכשיר מרוחק, ולא נגבתה מהם בגינה עמלה.

    • עילות התביעה - עילות התביעה כפי שהוגדרו בסעיפים 38 - 68 לבקשת האישור הן הפרת חוזה, הטעייה ועשיית עושר ולא במשפט.

    • התחייבויות בנק הפועלים – בנק הפועלים התחייב לאפשר לכל לקוחות הבנק אשר מחזיקים בכרטיס אשראי חוץ בנקאי המקושר לחשבונם בבנק אשר הונפק ע"י תשלובת ישראכרט למשוך מזומנים מבנקטים מרוחקים של בנק הפועלים ללא תשלום עמלת משיכה בסך 5 ש"ח (או בכל סכום אחר במידה ויועדכן סכום העמלה בתעריפון הבנק), למשך תקופה של 54 חודשים (4.5 שנים) שתחילתה 90 ימים לאחר אישור הסדר הפשרה (להלן: "תקופת הזכאות"). עוד הובהר כי הלקוחות הזכאים אינם מוגבלים במספר המשיכות שיהיו רשאים לבצע במשך תקופת הזכאות.

      שווי ההטבה ללקוחות הזכאים במסגרת הסדר הפשרה הוערך על ידי הצדדים בסך של 1,003,724 ש"ח. וזאת, לעומת תחשיב שווי הנזק הנטען אשר נאמד על ידי הצדדים בסך של 740,355 ש"ח (ללא הפרשי ריבית והצמדה).

      בנוסף נקבע כי הבנק יפרסם את הפטור מתשלום העמלה ללקוחות הזכאים באמצעות כיתוב בולט באתר הבנק לאורך כל תקופת הפטור וכן באמצעות שילוט בולט שיוצב על גבי הבנקטים המרוחקים.

      הבהרות לעניין דרך חישוב הנזק והפיצוי - כאמור, היקף הנזק הנטען בבקשת האישור הוערך על ידי הצדדים בסך של 740,355 ש"ח (ללא הפרשי ריבית והצמדה). סכום זה חושב באופן הבא: הבנק בדק את סך הכנסותיו מהעמלה נשוא התביעה בכל המכשירים המרוחקים בשנים 2013, 2012 ו-5 חודשים בשנת 2011. נתונים אלו היו, בהתאמה, 109,240 ש"ח, 97,215 ש"ח ו- 34,330 ₪ (ל- 5 חודשים). על בסיס נתונים אלו חישב הבנק את שיעור העלייה הממוצע בסך הכנסות הבנק מהעמלה נשוא התביעה והעמידה על 15.18%. לאחר מכן העריכו הצדדים את סך העמלות שנגבו כל שנה החל משנת 2006 תחת הנחה של שיעור עלייה ממוצע זה ולבסוף סכמו את כל הסכומים. תחשיב זה, כך נטען, תואם את הנתונים (אשר פורטו גם הם בהסדר הפשרה) בדבר הגידול במספר כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים ומספרם של הבנקטים המרוחקים באותן שנים.

       

      שיעור העלייה הממוצע בסך הכנסות הבנק מהעמלה נשוא התביעה, אותם 15.18%, היו גם הבסיס לחישוב שווי הפיצוי לחברי הקבוצה בדמות פטור מעמלות למשך 4.5 שנים. בהתאם לחישובים אלה הצפי להכנסות הבנק בגין העמלה נשוא התביעה ל- 4.5 שנים הוערך בסך של 1,003,724 ש"ח.

       

    • מעשה בית דין – בסעיף 26 להסדר הפשרה נקבע כי:

      "הסדר פשרה זה, בכפוף לאישורו, מהווה מעשה בית-דין בכל העילות והסעדים הנובעים מבקשת האישור, כלפי כל חברי הקבוצה (כהגדרתה בבקשת האישור), למעט אלו שיבקשו מבית המשפט בתוך המועד שיקבע להגשת התנגדויות להתיר להם לצאת מן הקבוצה שעליה יחול הסכם הפשרה כאמור בסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות".

    • המלצה לעניין גמול ושכר טרחה – בסעיף 19 להסדר הפשרה המליצו הצדדים כי בנק הפועלים יישא בתשלום הגמול למבקש בסך של 50,000 ש"ח ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים בסך של 150,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. עוד הוצע כי 60% משכר הטרחה ישולם בתוך 14 ימי עסקים ממועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה ו- 40% הנותרים ישולמו בתוך 14 ימי עסקים ממועד מסירת הודעת ביצוע על ידי הבנק כפי שהוגדרה בסעיף 17 להסדר הפשרה.

      ג. אישור הסדר הפשרה

12. לאחר בחינת הסדר הפשרה מצאתי כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה, וסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. כן סברתי כי הסדר הפשרה "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", ולפיכך יש מקום לאשרו. השיקולים המרכזיים אשר הנחו אותי בעת בחינת הסדר הפשרה הם הבאים:

    • סיכויי התביעה והתועלת שתצמח לקבוצה מהמשך ניהול ההליך - מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי סיכויי התובענה להתקבל הם טובים למדי וזאת גם בשים לב לשלב הראשוני בו הושגה הפשרה, טרם הגשת תשובת הבנק. ואולם, לצד סיכויי התובענה יש לבחון את התועלת שתצמח לקבוצה מהמשך ניהול ההליך. אכן, צודקת ב"כ היועמ"ש בציינה כי אין זהות בין חברי הקבוצה לבין קבוצת הנהנים מן ההטבה. אולם, עובדה זו כשלעצמה איננה יוצרת קושי בלתי עביר, שכן האפשרות לקבוע מנגנון פיצוי שאינו מבוסס על שיטת פיצוי אינדיבידואלית מעוגנת בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, והוכרה זה מכבר בפסיקה (ראו ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל פ"ד סב(2) 437 (2007) וע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון המנוח ראבי ז"ל (ניתן ב-4.12.2011), כן השוו עניין ת"צ (מרכז) 1039-05-08 סילורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתן ב-23.7.2014)). במקרה דנן הטעם להעדר החפיפה בין הקבוצות הוא עלותו הגבוהה של תהליך איתור חברי הקבוצה. הבנק הבהיר שיש להבחין לעניין זה בין שתי תקופות, בהתאם למידע המצוי במחשבי הבנק:

       

      ככל שמדובר במידע המתייחס לתקופה שהמידע לגביה אינו מצוי במחשבי הבנק, הרי שעלות איתור הלקוחות מהם נגבתה העמלה (פעולה הכרוכה בשחזור נתונים) היא גבוהה מאד, ועולה משמעותית על סכום ההחזר. השבה פרטנית לחברי הקבוצה בגין גביה בתקופה זו אינה מעשית, וממילא ההסדר המוצע הוא מיטבי מבחינתם.

       

      ככל שמדובר במידע המתייחס לתקופה לגביה מצוי מידע במחשבי הבנק (קרי, שנתיים וחמישה חודשים לפני הגשת התובענה) הרי שמבחינה עקרונית ניתן לפתח תוכנה שתאפשר את ביצוע ההשבה, ואולם הבנק העריך את עלות פיתוח התוכנה האמורה בסך של 200,000 ש"ח לפחות. אם הערכה זו נכונה, הרי שעלות ביצוע ההשבה הפרטנית מגיעה לכדי יותר מ- 80% מהיקף הנזק המוערך לתקופה זו. זאת ועוד, גם אם הערכת הבנק לעלות פיתוח התוכנה מופרזת, ברור כי לצורך ביצוע ההשבה פרטנית "נדרשת השקעת משאבים יקרים וזמן שיפוט ניכר שאין להם הצדקה בנסיבות העניין" (עניין רייכרט, פסקה 63). במצב דברים זה, אף אם נביא בחשבון כי ההסדר המוצע מטיב רק עם חברי הקבוצה שיוסיפו להשתמש בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים בשנים הבאות, הרי שעלות ביצוע ההחזר ביחס לתקופה בה קיים מידע במחשבי הבנק עולה על התועלת שתצמח משינוי ההסדר מבחינת הקבוצה, וזאת בשים לב לסכום ההחזר הכולל (240 אלף ש"ח), להתפלגותו בין כלל הלקוחות (לפי בדיקת הבנק רק 718 מהלקוחות יזכה להחזר של מעל ל- 50 ש"ח) ולעובדה שההסדר המוצע יניב תועלת רבה במיוחד ללקוחות שנוח להם לעשות שימוש בבנקטים רחוקים (ויש להניח שאלו הם הלקוחות שההחזר לו היו זכאים בהסדר השבה פרטני היה גבוה יחסית). במילים אחרות, נראה שגם מבחינת הקבוצה ההסדר המוצע אינו נחות, ומבחינת מרביתם הוא אפילו עדיף, על פני השבה פרטנית.

      ויובהר, ויתור הבנק במסגרת הסדר הפשרה על עמלת המשיכה מבנקטים מרוחקים במשך 4.5 שנים, הוא הטבה אמתית מבחינת הלקוחות (חסכון בעמלות), ועלות אמתית (הפסד הכנסה) מבחינת הבנק. אין חולק כי ללא התחייבות זו היה הבנק רשאי לגבות במשך התקופה האמורה עמלה זו, וסכום הגביה, על פי ההערכה המשקללת את מספר בעלי כרטסי האשראי החוץ בנקאיים של הבנק ואת מספר הבנקטים המרוחקים, היה עומד על כמיליון ש"ח. מכאן שההטבה ללקוחות הרלוונטיים (מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים של הבנק) עולה על פי התחשיב האמור על הנזק שנגרם לחברי הקבוצה (העומד על פי ההערכה על כ- 740 אלף ש"ח). מאחר שיש להניח מתאם גבוה בין הקבוצות הללו, הרי שמדובר בסעד הפועל לטובת מרבית חברי הקבוצה, ולא רק לטובת הציבור בכללותו.

       

    • שיקולי ההרתעה: בשים לב לגובה הפשרה, לשכר הטרחה, לגמול ולעלויות ההתדיינות וביצוע הסדר הפשרה סבורני כי קיימת הרתעה חזקה דיה, הן כלפי הבנק והן כלפי בנקים או גופים דומים אחרים. בהקשר זה אציין כי קשה להניח שלבנק תצמח תועלת שיווקית משמעותית מהסדר הפשרה, וזאת משני טעמים: ראשית, ספק גדול אם עניין השימוש בבנקטים רחוקים מהווה שיקול מרכזי בבחירת כרטיס אשראי חוץ בנקאי מבחינת מרבית הלקוחות; שנית, האינטרס המרכזי של הבנק הוא בשיווק כרטיסי אשראי בנקאיים, ולא בשיווק כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים (וכזכור, הסדר הפשרה מתייחס לכרטיסים חוץ בנקאיים בלבד).

    • עמדת המגשרת, עמדת ב"כ היועמ"ש והעדר התנגדויות ובקשות לצאת מן הקבוצה: הסדר הפשרה גובש בסיועה של המגשרת, השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי, אשר המליצה על אישורו. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לא התנגדה, לאחר קבלת ההבהרות, להסדר הפשרה, ואיש מחבריי הקבוצה לא הודיע על רצונו להתנגד להסדר הפשרה או שלא להיכלל בו.

13. לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

    ד. מינוי בודק

14. במקרה שלפני מצאתי כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא מינוי בודק, וזאת בעיקר לאור היקפה הכספי המוגבל של גביית היתר, כפי שהתברר מהמידע שמסר הבנק למגשרת ולבית המשפט. במצב דברים זה, ספק אם תהיה תועלת במינוי בודק, אשר יידרש לבצע תחשיבים זהים לאלו שבוצעו על ידי הבנק.

     

     

    ה. גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח המייצג

15. כאמור לעיל, הצדדים המליצו כי הבנק יישא בתשלום גמול למבקש בסך של 50,000 ש"ח ושכר טרחה לבאי הכוח המייצגים בסך של 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סכומים אלו נראים סבירים בהתחשב באיכותה הגבוהה של בקשת האישור, בהשקעה שנדרשה מבאי הכוח המייצגים במסגרת ניהול הליך המשא ומתן והליך אישור הסדר הפשרה, ובשים לב לטובת ההנאה שהושגה למען קבוצת הזכאים.

16. יחד עם זאת, סבורני שיש לפצל באופן שונה את מועדי תשלום שכר הטרחה המוצעים וזאת על מנת להבטיח פיקוח מיטיבי על ביצוע הסדר הפשרה. לפיכך, הריני להורות כדלקמן: 50% משכר הטרחה ישולם לבאי הכוח המייצגים בתוך 14 ימים ממתן פסק דין זה. 25% משכר הטרחה ישולם לבאי הכוח המייצגים בתוך 14 ימים ממועד מתן הודעת הבנק בדבר התחלת ביצוע הסדר הפשרה ואילו 25% הנותרים ישולמו, בתוספת ריבית והצמדה כחוק, תוך 14 ימים ממועד מתן ההחלטה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה.

    ו. סוף דבר

17. לאור האמור לעיל הריני מאשר את הסדר הפשרה, בכפוף למפורט בפסק דין זה.

18. הגמול למבקש ולבא הכוח המייצג יהיה כמפורט בפסקאות 15-16 לעיל. הגמול למבקש ישולם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה.

19. הצדדים יפרסמו בתוך 7 ימים, על חשבון בנק הפועלים, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות באחד משלושת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל, ובאחד משני עיתונים הכלכליים הנפוצים ביותר בישראל. נוסח ההודעה יהיה כמפורט בנספח 2 לבקשה לאישור הסכם פשרה שהוגשה בתאריך 4.8.2015, בכפוף לשינויים המתחייבים מפסק דין זה, וכן השינויים המפורטים להלן:

    • הסכם הפשרה ופסק הדין יועמד לעיון חברי הקבוצה גם באתר האינטרנט של בנק הפועלים. בהתאם לכך, בסעיף 8 להודעה, תתווסף הפניה לכתובת באתר האינטרנט של בנק הפועלים בה ניתן לעיין בהסכם הפשרה ובפסק דין זה.

    • גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה- 1995.

20. בנק הפועלים ימסור לבית המשפט הודעה בדבר התחלת ביצוע הסדר הפשרה כאמור בסעיף 17 להסדר הפשרה עד ליום 1.6.2016. כן ימסור בנק הפועלים לבית המשפט הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה עד ליום 1.12.2020.

    המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

     

    תז"פ 2.6.2016; 2.12.2020

     

    ניתן היום, ה' אדר א' ה' אדר א' תשע"ו, 14 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.