כללי
1. לפנינו ערעור על גזר הדין בת"פ 115-10-06 (בית משפט השלום בפתח תקווה) במסגרתו הורשעו המערערים, מנהל וחברה שבניהולו, לאחר שמיעת ראיות, במסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, השמטת הכנסות בדו"ח, עריכת ספרי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה במטרה להתחמק ממס, לפי סעיפים 200(1), (2), (4), ו-(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
2.המערער נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים בתנאים המפורטים בגזר הדין וכן קנס בסך 100,000 ₪.
על המערערת, חברה שכבר אינה פעילה, הוטל קנס של 1 ₪.
3. ערעור זה הוגש תחילה גם כנגד הכרעת הדין, אך בדיון שנערך ביום 17/01/2016, ובהמלצת בית המשפט, חזרו בהם המערערים מהערעור על הכרעת הדין, כך שהערעור מופנה כנגד גזר הדין בלבד.
העובדות הדרושות לעניין וגזר דינו של בית משפט קמא
4. על פי המתואר בכתב האישום, המערער עסק בתקופה הרלוונטית ביבוא ירקות קפואים מחו"ל לישראל. הוא הפעיל את עסקו באמצעות שתי חברות: המערערת – קרולינה מוצרי מזון בע"מ (להלן: "קרולינה"), חברה פרטית שנוסדה על ידי המערער בשנת 1995; ועינרד יוניברסל אינק (להלן: "עינרד"), חברה זרה שהוקמה ונרשמה באיי הבתולה במרץ 1999.
5. בשנים 1999-2001 מכרה קרולינה ירקות קפואים בכמות סיטונאית ללקוחתה העיקרית – חברת חטיפון על הגל – יצור ושיווק מוצרי מזון (להלן: "חטיפון"). על פי סיכום בין המערער לחטיפון, נקבע מחיר כולל עבור הסחורה המיובאת, אולם חשבוניות המס פוצלו כך שחלק מהסכום שולם כנגד חשבונית של קרולינה, והיתרה כנגד חשבונית של עינרד.
עוד סוכם בין הצדדים, כי ההמחאות של חטיפון לפקודת עינרד ימשכו ללא הגבלת סחירות.
6. בהתאם לאמור, מסר המערער, בשם עינרד, לחטיפון חשבוניות מס בסכום כולל של 4,675,883 ₪. את התמורה קיבל בשיקים של חטיפון שנמשכו ללא הגבלת סחירות או בהעברות בנקאיות. המערער נהג מנהג בעלים בכספים שהתקבלו מחטיפון עבור עינרד, והם הופקדו בחשבון הבנק של קרולינה, ששימש גם כחשבונו הפרטי, או בחשבונה הפרטי של קרוליין, גרושתו של המערער, או שהמערער עשה בהם שימוש לתשלום חובות של קרולינה לספקים, מתן הלוואת בעלים לקרולינה, או לשימושו הפרטי.
7. על פי כתב האישום, בדו"חות המס שהוגשו בשם המערער ובשמה של קרולינה בשנים 1999-2001, הושמטה ההכנסה שצמחה למערערים מעינרד או שהועברה אליהם דרך עינרד, בסכום כולל של 4,675,883 ₪.
8.כמו כן, הורשעו המערערים בכך שבין השנים 1998-2001 כללו בספרי החשבונות של קרולינה הוצאות פרטיות של המערער ובני משפחתו, שלא הוצאו לצורך יצור הכנסותיה של קרולינה ובהן תשלום עבור דמי תיווך, פרגולות, פרקט, חגיגת בר מצווה וכרטיסי טיסה בשווי כולל של כ-150,000 ₪ ועל ידי כך הקטינו שלא כדין את הכנסתה החייבת של קרולינה.
גזר הדין של בית משפט קמא
1. בגזר דינו הדגיש בית משפט קמא את החומרה שבעבירות המס ואת פגיעתן בערכים החברתיים החשובים של שוויון בנטל המס והסולידריות החברתית.
2.אין מדובר בעבירות שבוצעו בצוק העיתים לצורך הישרדות כלכלית, כברוב המקרים, אלא בבניית מערכת מתוכננת ומתוחכמת להעלמת מס שיטתית בהיקפים גדולים, לצורך השאת רווחים ומימון רמת חיים פזרנית ונהנתנית על חשבון הקופה הציבורית.
המערער לא בחל בעריכת מסמכים פיקטיביים, זיוף מסמכים ויצירת מצגים כוזבים, לצורך מימוש תכניתו העבריינית. הוא פעל במרמה לאורך כל הדרך, המשיך להציג מצגי שווא וניסה להוליך שולל הן את החוקרים והן את בית המשפט, גם לאחר שנחשפו העבירות.
3.לא ניתן לראות בחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות משום ראיה לשיקומו של המערער ונימוק לקולת עונשו, שכן בראש ובראשונה מתבטא השיקום בהכאה על חטא ונטילת אחריות על המעשה על ידי המבצע. על אף חלוף הזמן, לא החזיר המערער את חובו לקופה הציבורית ובכך לא נטל אחריות למעשיו הפלילים.
4.בשים לב לנסיבות העניין, ובהסתמך על פסיקה שהוגשה, מתחם הענישה הראוי הוא בין 18 חודשים ל-45 חודשי מאסר בפועל.