1. התובע החל הליך זה בהגשת שני שיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על סך 46,000 ₪ כל אחד מהם. שניהם משוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובע.
האחד מועד פירעונו ליום 5.1.14 והשני ליום 5.2.14.
במאמר מוסגר יצוין כי שני השיקים הוסבו לחברת אידאל דודי שמש בע"מ אשר הגישה את השקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב אך לימים נמחקה ובמקומה בא התובע שהוא הנפרע על פי שקים אלו. עוד יצוין כי הנתבעת הגישה אחת מההתנגדויות לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד ואת השנייה בתל אביב. לימים הועבר הדיון בהתנגדות מבית המשפט באשדוד לבית משפט זה והן אוחדו יחדיו.
התנהלות שני הצדדים בעניין זה תמוהה. לא ברור מדוע בחר התובע להגיש שני השקים בשתי בקשות לביצוע שטר נפרדות ולא ברור מדוע בחרה הנתבעת להגיש התנגדות לביצוע שטר האחת בתל אביב והשנייה באשדוד למרות שהמקום הנכון להגישה היה בתל אביב.
כך או כך, אין בכך כדי להשפיע בדרך כלשהיא על ההכרעה בסכסוך בין הצדדים אך ב"כ הצדדים מצאו לנכון להתייחס לכך בסיכומיהם ולכן ניתנת הבהרה זו.
2. אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בשני שקים מסדרה של חמישה שמסרה הנתבעת לידי התובע.
אין מחלוקת כי אף אחד מאותם שקים לא נפרע בבנק ואין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 13.10.13 העבירה הנתבעת לחשבונו של התובע סך של 200,000 ₪.
המחלוקת בין הצדדים התגלעה באשר למטרת התשלום. בעוד הנתבעת טוענת כי התשלום בא במקום פירעון סדרת חמשת השקים ולפירעונם, טוען התובע כי התשלום הוא בנוסף לפירעון השקים הנדרש.
3. סיפור המעשה החל ברצונו של התובע לרכוש רכב מרצדס חדש במקום הישן שברשותו.
התובע פירט בתצהיר עדות ראשית מטעמו כי בקש לרכוש מהנתבעת רכב מסוג מרצדס שנת ייצור 2012 בשווי 500,000 ₪ וסוכם כי התשלום יבוצע באמצעות עסקת קנייה בהמרה (טרייד אין) של רכב ישן שברשותו אשר שוויו כ 220,000 ₪ אשר ימסר לידי הנתבעת כחלק מהתמורה בגין הרכב החדש.
התובע יוסיף וישלם לידי הנתבעת או מי מטעמה, עוד סך של 300,000 ₪ ולאחר התשלום יקבל את הרכב.
התובע מסר את רכבו הישן לידי הנתבעת ושילם לידיה סך של 50,000 ₪. כמו כן, שילם סך של 60,000 ₪ לידי עמיל מכס וסך של 37,000 יורו לידי סוכנות הרכב בגרמניה.
הרכב לא נמסר לידי התובע, על כן בקש לבטל העסקה והנתבעת הסכימה להשיב לתובע את כל הכספים ששילם.
עמיל המכס השיב לתובע את הכספים ששילם לו, הנתבעת העבירה לו סך של 200,000 ₪ לחשבונו בבנק ומסרה לו את סדרת השקים בסך 46,000 ₪ כל אחד מהם ובסכום כולל של 230,000 ₪.
לטענת התובע סך 200,000 ₪ שהועברו לחשבונו בבנק מהווים חלק מסכום תמורת הרכב החדש שהסכימה הנתבעת להשיב לו בעקבות כישלון העסקה ובשום אופן לא שימשו במקום פירעון השקים.
4. לעומתו, טענה הנתבעת מפי מנהלה, מר חי נחמיאס, כי התובע לא רכש כלל את הרכב החדש מהנתבעת.
התובע, לטענתו, נכנס למגרש בירושלים בבעלות מר עדנאן חרחש שהנתבעת עבדה איתו בכך שמסרה לו כלי רכב למכירה בתיווך.
התובע הזמין אצל מר חרחש את הרכב החדש ומסר לו שיק על סך 50,000 ₪ כדמי קדימה להזמנה. הרכב הישן הושאר אצל מר חרחש.
לאחר כחודש ימים, מר חרחש וסוחר מכוניות אחר בשם תומר, לא הצליחו לעמוד בעסקה שהבטיחו לתובע ולכן פנו לנתבעת שתעזור להם לממן את רכישת הרכב ולפיכך, נטלה הנתבעת את השיק על סך 50,000 ₪ ונטלה על עצמה את עלות הרכב הישן באופן שהעבירה בתמורה את הרכב לבעלותה.
לאחר כחודשיים התברר כי מי שהיה אמור להביא את הרכב החדש, מר גדי חליבה, נעלם, הכסף עמו והרכב אין.
לפיכך, הסכימה הנתבעת להשיב לתובע את הסך של 230,000 ₪ שקיבלה ממנו המורכבים משווי הרכב הישן וסך 50,000 ₪ השיק שנפרע אצלה וזאת באמצעות חמשת השיקים אשר שניים מתוכם נתבעים כאן.
מוסיף מנהל הנתבעת ומעיד בתצהירו כי לאחר כשבועיים בא אליו התובע וטען כי הסתבך כלכלית ובקש כי השקים יפרעו בתשלום אחד במזומן בחשבון הבנק שלו. משסירב לבקשה, שלח אליו התובע חבורה של אנשי פשע והוסכם כי יועבר סך של 200,000 ₪ וכך עשה. התובע, טוען מנהל הנתבעת, לא להשיב לו את חמשת השקים למרות הבטחות חוזרות ונשנות לכך.
5. בניסיון לסתור גרסתו זו של מנהל הנתבעת, הביא התובע את עדותו של מר חרחש.
בתצהיר מטעמו טען מר חרחש כי עבד כאיש מכירות של הנתבעת בסניף שלה בירושלים. מר חרחש תומך בגרסת התובע באשר לנסיבות הרכישה של הרכב החדש ומציין כי הצדדים אף חתמו על הסכם אך כתוצאה מקשיים באספקת הרכב, לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה כלפי התובע.
לפיכך כאשר בקש התובע לבטל את העסקה, הסכימה הנתבעת להשיב לו את כל התשלומים ששילם ובכלל זה שווי הרכב הישן שלא הושב לו.
לעומתו, טען מנהל הנתבעת בתצהיר עדותו כי מר חרחש מעולם לא היה עובד של הנתבעת וכי כתוצאה ממעשי מרמה של מר חרחש בגינם הוא חב כספים רבים לנתבעת, חדלה הנתבעת לעבוד עמו והצדדים בסכסוך.
6. התובע הציג מסמכים לתמיכה בגרסתו והם: מסמכי העברה בנקאית של הכספים לחשבון בנק בגרמניה, אישור הנתבעת כי הרכב הישן התקבל אצלה וקבלה של הנתבעת בגין השיק על סך 50,000 ₪ שמסר לה.
מנהל הנתבעת הציג את מסמך העברה הבנקאית של 200,000 ₪ לתובע ותעתיק מסרונים בין הצדדים בנושא ההעברה הבנקאית.
לאחר דיון הראיות הראשון בו נחקרו הצדדים, הוגשו מסמכים נוספים.
הנתבעת הגישה את ההסכם שנכרת בין הצדדים ביום 27.5.13 על פיו נרכש הרכב הישן על ידי הנתבעת והתובע הציג תלושי שכר של העד מר חרחש.
7. דיון והכרעה:
יצוין כבר עתה כי בדעתי לקבל את התביעה.
כבר בראשית הדברים יאמר כי נטל הראיה להוכיח מה היתה מטרת התשלום בסך 200,000 ₪ מוטל על הטוען לה, כלומר הנתבעת. טענת פירעון חוב, במיוחד של שיק, לעולם נחה על כתפי הטוען לה.
מול גרסתו של התובע כי עסקת רכישת הרכב החדש היתה אך ורק מול הנתבעת עומדת גרסה של הנתבעת לפיה העסקה לרכישת הרכב החדש נכרתה מול "דבליו מוטורס" המנוהלת על ידי גדי חליבה.
גרסה זו של הנתבעת הועלתה על מנת להסביר מדוע אין הנתבעת חבה לתובע השבה של כל יתרת הכספים ששילם על מנת לרכוש את הרכב החדש שאין מחלוקת כי לא סופק לו.
אך גרסה זו אינה מסבירה מדוע הנתבעת בכל זאת השיבה לתובע סך של 200,000 ₪ ולו על פי גרסתה.
לטענת הנתבעת קיבלה מהתובע סך של 50,000 ₪ וכן רכב ישן בשווי של כ 180,000 ₪ ולכן חשה חובה להשיב לו את מה שקיבלה ממנו. אך תחושת חובה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענה אחרת של הנתבעת כי הכספים כולם הועברו ל"דבליו מוטורס" ועל פי הוראתו של התובע (סעיף ב בפרק תנאים מיוחדים להסכם מכר הרכב הישן מיום 27.5.13 וכן דברי מנהל הנתבעת בעמ' 8 בפרוטוקול שורות 27-28).
אם עסקת הרכישה היתה בין התובע למר חליבה או דבליו מוטורס או מר חרחש, כטענת מנהל הנתבעת, ובכיסה של הנתבעת לא נותרה פרוטה מעסקה זו, שכן רק סייעה למר חרחש לבצע עסקת רכישה עם התובע ושימשה רק כצינור העברת הכספים למוכר האמתי כגרסת הנתבעת, מה צורך מצאה הנתבעת להשיב לתובע כספים שכלל לא הגיעו לכיסה במסגרת עסקת הרכישה שכלל לא נערכה עמה?
אם לנתבעת לא היתה כל אחריות לביצוע עסקת הרכישה, מדוע נהגה כמי שאחראית לה וכדברי מר חרחש בחקירתו הנגדית עמ' 22 בפרוטוקול שורות 21 -24:
"אמרתי בוא נחזיר לו את הכסף או נביא לו רכב, דיבר איתי התובע כמה פעמים וגם שיחת ועידה עם חי כדי לסגור את העניין ולצאת מזה יפה, בן אדם בסה"כ בא לקחת רכב, ועלינו עבדו. בקיצור, כשעשיתי שיחת ועידה בינינו שילך אצלו התובע יסגור ויקבל את הכסף שלו בחזרה, אחרי זה אמר לי חי שנותן לו כמה שיקים וסוגר את העניין."
8. תמיכה לגרסתו של התובע ניתן למצוא בעובדות הבאות:
נספח ב' לתצהיר עדות ראשית של התובע הוא פתק עליו נרשם: "משה בר ששת קבלת הרכב
500-S עד 1.8.13" עליו חתם מנהל הנתבעת והוסיף חותמת הנתבעת.
הסברו של מנהל הנתבעת לרישום דברים זה נשמע כהסבר שנולד לשם התאמת הדברים לגרסתו:
עמ' 5 בפרוטוקול שורות 8-13:
"הרמנו טלפון לגדי והוא נתן התחייבות שעד ה-1.8 הוא ימסור להם את הרכב. כתבתי לו שהוא יקבל את הרכב עד ה1.8, לא התחייבתי לו."
ההסבר אינו מתיישב עם האמור בפתק והוספת שמו, חתימתו וחותמת הנתבעת. על פניו מדובר במסמך התחייבות למועד אספקה של הרכב החדש.
ההתחייבות עולה בקנה אחד עם הסברו של מר חרחש כי תחילה נערכת העסקה ומשולמים דמי קדימה בסך 50,000 ₪. לאחר מכן נמסר הרכב הישן כחלק מהתמורה.
לאחר מכן מאתרים המוכרים, במקרה זה מר חרחש והנתבעת, יבואן אשר יביא את הרכב ארצה במחיר הזול ביותר ובכך יגדלו רווחיהם.
מר חרחש העיד כי מר גדי חליבה אותר על ידי הנתבעת כמי שהבטיח לייבא כלי רכב ארצה במחירים זולים ועל כן רק לאחר מכן ניתנות הוראות לרוכש להעביר כספים לעמיל המכס ולסוכנות הרכב בחו"ל ממנה נרכש הרכב בחו"ל.
דהיינו, איתור היבואן נעשה על ידי הנתבעת ולפיכך, עת הגיע התובע למשרדי הנתבעת בתלונה כי הרכב לא סופק במועד, שוחח מנהל הנתבעת עם גדי חליבה על מנת לברר מתי יגיע הרכב ורשם התחייבות הנתבעת לספק הרכב החדש על הפתק נספח ב'.
גרסתו של מר חרחש לאירועים עולה טוב יותר בקנה אחד עם נסיבות רישום נספח ב' דנן.
9. אין מחלוקת כי הנתבעת הוציאה לתובע קבלה על תשלום סך של 50,000 ₪ ועל פניה אף נרשם "עבור רכב מרצדס".
קבלה זו ונוסח האמור בה אינם עולים בקנה אחד עם גרסת מנהל הנתבעת בעמ' 4 בפרוטוקול שורות 23-25:
"כשהגיעו אליי אמרו לי סגרנו עסקה אצל גדי חליבה, קח את ה50 אלף ₪ וקח את הרכב הישן, אתה תקנה אותו כי גדי חליבה לא קונה מכוניות ישנות, מצאנו לו פתרון שהתובע יקבל רכב אצל חליבה.."
גרסה זו היתה מתקבלת על הדעת לו היה מדובר רק במכירת רכבו הישן של התובע אך מה עניין כאן לשיק של 50,000 ₪ ששילם התובע לשם רכישת הרכב החדש? מדוע לא מצא לנכון מר חרחש ליתן את השיק ישירות למר חליבה? לאיזה צורך היה להעביר את השיק בחשבונה של הנתבעת תחילה ואח"כ להעביר לחליבה, כטענת מנהל הנתבעת? ומדוע הסכימה הנתבעת להחזיר סכום זה לתובע אם לא היתה מעורבת כלל בעסקת הרכישה של הרכב החדש?
בעמ' 8 לפרוטוקול שורות שורות 15-28 מנסה מנהל הנתבעת לתרץ בגרסה מתפתלת וחסרת תימוכין:
"את ה50 אלף ₪ שקיבלתי מעדנאן ותומר, הם רצו לעשות את העסקה דרכי אני לא עושה דרכי עסקים של.. הם רצו לעשות את העסקה דרכי והעסקה לא נעשתה דרכי, את הכסף של האוטו הישן העברתי לחליבה. כשבנובמבר הוא הגיע לעדנאן ותומר נתן את הצ'ק של 50 אלף ₪, הוא רשום לפקודת הנתבעת, אני לא יודע מי רשם שם לפקודת הנתבעת, בנובמבר הוא הגיע אליהם והצ'ק הגיע אליי רק באפריל כי הם רצו לעשות איתי עסקה, פרעתי את הצ'ק ואחר כך כשהוא החליט לבצע עסקה על רכב חדש בייבוא אישי העברתי את הכסף לאותו מקום שהוא ביקש, שזה דבליו מוטורוס אצל גדי חליבה שאצלו הוא חתם על מסמכים, לא אצלי."
מנהל הנתבעת אומר כאן כי התובע רצה לעשות עמו עסקה באמצעות מר חרחש ולפיכך פרע את השיק ולאחר מכן החליט התובע לעשות עסקה בייבוא אישי לכן העביר את הכספים לאן שבקש.
אלא שגרסה זו סותרת את עדותו בעמ' 4 לפרוטוקול שורות 23-25 שם אמר כי השיק הגיע לידיו לאחר שהוזמן הרכב אצל חליבה.
גרסה זו עומדת בסתירה גם לעדותו של מר חרחש שהיתה ברורה ועקבית לפיה הרכב נרכש מתחילה אצל הנתבעת באמצעותו ותפקידו היה רק להעביר את השיק והרכב הישן לידי הנתבעת וכי הקשר של הנתבעת עם מר חליבה נוצר לאחר ביצוע ההזמנה על ידי התובע.
10. עדותו של מר חרחש אף היא תומכת בגרסת התובע.
אין טענה בפי מי מהצדדים כי עסקת הרכישה בוצעה עם מר חרחש כך שלא מצאתי תועלת רבה בהכרעה בשאלה האם מר חרחש היה שכיר של הנתבעת אם לאו.
די בקשר העסקי שבין הנתבעת לבין מר חרחש, בה מודה בנתבעת, כדי לתמוך בטענה כי עסקת הרכישה בוצעה עם הנתבעת. מה לי אם היה מר חרחש שכיר של הנתבעת או שליח שלה?
בחקירתו הנגדית הודה מנהל הנתבעת בדבר טיב היחסים בין הנתבעת לבין מר חרחש ואמר בעמ' 25 בפרוטוקול שורות 12 עד 17:
"עדנאן היה עובד איתי בשיטה של עמלות על רכבים ותיווך בגין כל מכירה, שחלק מהתמורה היה מקבל בתלוש משכורת. באותו מעמד ובאותה תקופה, כשעבדנו ביחד, תקופה של לא זוכר, פחות משנה..."
בכל מקרה, אין כל ראיה כי בוצעה עסקת רכישה כלשהיא בין התובע לבין מר חליבה או "דבליו מוטורס" בעוד שהוצגו יותר מראיה אחת הקושרות את הנתבעת אל עסקת הרכישה.
התנהגותה של הנתבעת לכל אורך הדרך מצביעה על זהותה כמוכרת הרכב או לכל הפחות מי שארגנה לתובע ייבוא אישי של הרכב ואף שימשה צינור להעברת חלק מהתמורה.
הנתבעת לא הציגה כל ראיה כי כל הכספים שקיבלה מהתובע, כטענתה, הועברו למר חליבה ואין כל הסבר מדוע לא הוצגו ראיות אלו.
לו היו מוצגות ראיות כאמור יתכן והיה מתגלה כי רק שווי הרכב הישן הועבר למר חליבה ואילו התשלום של 50,000 ₪ או חלק ממנו, נותר בכיסה של הנתבעת כרווח בגין העסקה.
11. לכל האמור לעיל יש להוסיף את סיפור המעשה, מפי מנהל הנתבעת, כיצד ומדוע העבירה הנתבעת לחשבונו של התובע סך של 200,000 ₪, גרסה שאין כל ראיה לתמיכה בה.
ראשית יצוין כי הועברו רק 200,000 ₪ כאשר סכום השיקים עומד על סך של 230,000 ₪ וזאת מבלי שהנתבעת התנתה את התשלום בהשבת השיקים לידיה.
הגרסה לפיה הופיעו במשרד מנהל הנתבעת "אנשי פשע" שכפו עליו לפרוע את סכום השקים במזומן לחשבון הבנק של התובע במועד מוקדם אינה נתמכת בשום ראיה או עדות שהיא.
טענת ב"כ הנתבעת כי העובדה שהחברה של התובע קרסה כלכלית באוקטובר 2013 מעידה על הצורך בכספי השיקים מיידית אינה מספיקה על מנת לתמוך בגרסת הנתבעת.
מול גרסה זו נשאלת השאלה מדוע הוסכם על העברת סך של 200,000 ₪ בלבד ומדוע לא דרש מנהל הנתבעת כי בד בבד עם התשלום יוחזרו לו השקים או עריכת מסמך עם התובע לביטול השקים או לכל הפחות להעלות גרסתו זו על הכתב בשלב כלשהוא של האירועים.
ניתן לראות כי כבר ביום 9.10.13, בטרם העברת הכספים, התנהלה בין הצדדים תכתובת מסרונים על פיהם מסר התובע למנהל הנתבעת פרטי חשבון הבנק שלו לצורך העברת הכספים. למרות הבטחת מנהל הנתבעת כי הכספים מועברים כבר באותו יום, העברה בוצעה רק לאחר פנייה נוספת של התובע ביום 13.10.13, כאשר אין בתכתובת זו שום אזכור של השקים אשר לכאורה אמורה הנתבעת לקבל חזרה כנגד פירעונם בהעברה בנקאית או לפחות אזכור על של בטולם.
טענת הנתבעת לפיה התשלום בהעברה בנקאית ישמש לפירעונם השיקים נראית כנולדה רק במעמד הגשת ההתנגדות לביצוע שטר ואין לה זכר קודם לכן.
12. ב"כ הנתבעת מנסה בסיכומיו להסתמך על עדות של מנהל הנתבעת כי כבר כשנה לפני עסקת הייבוא הנטענת, חדל לעסוק בייבוא כלי רכב.
אף גרסה זו אין לה זכר בכתבי הטענות ומופיעה לראשונה בחקירה הנגדית.
בהנחה שגרסה זו נכונה, עדיין היא נסתרת בעובדה כי הנתבעת הסכימה לקבל שיק על סך 50,000 ₪ בנוסף לרכב הישן של התובע ומתן קבלה לתובע מספרי הקבלות של הנתבעת ללא כל הסבר מניח את הדעת באשר להתנהלות זו.
13. סוף דבר הוא כי התביעה מתקבלת והנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת בתיקי הוצאה לפועל 01-21382-14-6 ו- 01-14198-14-9 כסדרם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ הנתבעת וללא תשלום.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪
ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ו, 06 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.
