חיוב חברת ביטוח בתשלום הוצאות למדינה בגין המשכות משפט וניהול הליכי סרק

בימים אלו התפרסם ע"י משרד האוצר דו"ח המתייחס למידת היענות חברות הביטוח לתביעות המוגשות אליהן ע"י מבוטחיהן, בענפי הביטוח השונים.

תיק זה הוא אחד מאותם מקרים שלא היה צריך להגיע לבית המשפט ובוודאי לא להתנהל עד סופו, כפי שכתבתי בהחלטתי מיום 16.3.14– המהווה חלק מפסק הדין.

מכוניתה של התובעת עלתה באש ונשרפה כליל בתאריך 23.2.12 לפנות בוקר (04:00). השריפה היתה בחצר בית הוריה של התובעת וגרמה נזק גם לבית. הנתבעת סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה כי מדובר בתביעת תרמית, התוצאה היתה הגשת כתב התביעה וניהול המשפט עד סופו.

לאחר ההחלטה מיום 16.3.14 הנתבעת 1 הסכימה לשלם לתובעת את כל תביעתה, אך סברה כי אין מקום להשית עליה ריבית מיוחדת או הוצאות עונשיות ופיצוי בגין עגמת נפש כטענת התובעת, שכן הנתבעת 1 ניהלה לדעתה את התביעה בתום לב.

לאחר החלטתי מיום 19.6.14 הגישה הנתבעת 1 הוספת טיעונים, והתובעת הגישה תגובה לכך.

תוספת טיעוני הנתבעת 1

בתוספת הטיעונים מיום 3.7.14 טענה הנתבעת 1 באשר ליחסים עם הנתבע 2, סוכן הביטוח: התנהלותו הבלתי מקצועית של הנתבע 2 היא זו אשר הביאה להגשת התביעה ואשר עוררה את חשדה של הנתבעת 1 לתביעת מרמה:

1.         הסוכן הזמין שמאי פרטי ולא של הנתבעת.

2.         הסוכן לא דיווח בזמן אמת על האירוע.

3.         למרות טענתו כי שלח פקס למחרת האירוע, הרי אין זה נכון ויתר על כן, הוא לא עשה דבר על מנת לברר מה עלה בגורלה, במשך שבועות רבים, כפי שמעיד מכתבה של פקידת הנתבעת מיום 3.5.12 השואל שאלת תם: "מדוע רק היום נפתחה תביעה?"

            במילים אחרות, רק ביום 3.5.12 נודע לנתבעת על האירוע.