דחיית תביעה של חברת עמידר לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים

מבוא

1. תביעה לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים. נשוא התביעה היא דירת מגורים בבעלות התובעת ברח' בת ציון 3/1 בתל אביב-יפו (להלן: "הדירה").
2. התובעת השכירה את הדירה נשוא התביעה למר ארקין שמעון ז"ל (להלן: "המנוח" או "הדייר החוזי"). הנתבעת היתה ידועתו בציבור של המנוח והתגוררה עמו ברציפות מאז שנת 1980 ועד למועד פטירתו ביום 8.7.07.
3. לאחר מותו של הדייר החוזי פנתה הנתבעת אל התובעת בבקשה להקנות לה זכויות חוזיות בדירה מכח היותה "דיירת ממשיכה". בבדיקה שערכה התובעת התגלה כי בבעלות הנתבעת דירת מגורים אחרת ומטעם זה דחתה את בקשתה (ר' נספח א' לכתב התביעה).
4. התובעת דרשה מהנתבעת להחזיר את החזקה בדירה לידיה, אולם דרישתה זו לא נענתה. מכאן התביעה.

גדר המחלוקת והוראות החוק הרלבנטיות

5. הצדדים אינם חלוקים בשאלות עובדתיות. המחלוקת היחידה הטעונה הכרעה הינה בשאלה המשפטית הבאה: כיצד יש לפרש את ס' 3(ב) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 (להלן גם: "החוק") מקום בו בבעלות הדייר דירה אחרת, אך אותה דירה אחרת תפוסה על ידי דייר מוגן. בנסיבות אלה, הצדדים הגישו בקשה מוסכמת להגשת סיכומיהם בשאלה המשפטית דלעיל ומבלי להידרש לשמיעת הוכחות, וכך הוחלט.
6. ס' 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 תוקן לאחרונה במסגרת תיקון מס' 3 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009-2010), תשס"ט-2009, בס' 69. מאחר והתיקון אינו חל על התביעה שבפני, אדרש לנוסחו של ס' 3 לחוק, כפי שהיה עובר לתיקון. ס' 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (בנוסחו לפני התיקון) דן ב"זכות לשכירות של דייר ממשיך". הסעיפים הרלוונטיים לעניינינו הינם 3(א), 3(ב) ו- 3(ג) לחוק:

      "3. זכות לשכירות של דייר ממשיך

      (א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך            ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג) תחתום עמו           החברה לדיור ציבורי על חוזה שכירות, ויראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי       לכל דבר ועניין.

      (ב) הוראות סעיף זה יחולו על דייר ממשיך, אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו,         דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים שקדמו למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר    הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או       מקרקעין אחרים.

      (ג) בתקופה של שנתיים, שתחילתן במועד פטירת הזכאי, או במועד שבו הוא עבר   להתגורר במוסד סיעודי, לא יעלה שכר הדירה שישלם הדייר הממשיך על שכר הדירה   שהיה משתלם על ידי הזכאי אילו המשיך להתגורר בדירה הציבורית."

7. ס' 1 לחוק הדיור הציבורי מגדיר "בעלות", "דייר ממשיך" ו"זכאי" כדלהלן:
   "" בעלות " - לעניין ההגדרה "זכאי" והוראות סעיף 3(ב) - לרבות חכירה, זכאות על פי חוזה בכתב להירשם כבעלים, כחוכר או כחוכר משנה, שכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, והחזקה כדין במשק חקלאי כבר-רשות של מוסד מיישב, כהגדרתו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשי"ג-1953;"

חשוב להדגיש כי כוונת המחוקק כאשר בחר לכלול "שכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר" בהגדרת המונח "בעלות" לעיל, הינה לשוכר המוגן ולא לבעלים של הנכס המושכר בשכירות מוגנת.

      " דייר ממשיך " - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי;
" זכאי " - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים;"

תמצית טענות הצדדים

8. התובעת טוענת כי יש לפרש את החוק כלשונו בצורה מצומצמת ודווקנית, ומוסיפה כי גם דירה תפוסה על ידי דייר מוגן הינה בעלת ערך כלכלי ומטרת החוק היא לסייע לנזקקים שמצבם הכלכלי קשה משל הנתבעת. לטענתה, הנתבעת אינה עומדת בדרישת ס' 3(ב) לחוק, ולפיכך יש לפנותה מהדירה ולחייבה בתשלום דמי שימוש ראויים.