רקע ונתוני התיק -
התיק דנן הינו תיק שטרות . תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 15.8.2002בגין שתי המחאות אשר חוללו מחמת "אין כיסוי מספיק" "נ.ה.ב" . החייב לא הגיש התנגדות על פי הדין.
הוצג בתיק הסדר פשרה ביום 21.10.2002 שנערך בין הצדדים המתייחס לשני תיקי הוצאה לפועל.
הסדר הפשרה התייחס לתיק דנן וכן לתיק הוצאה לפועל מספר 1614078021 (להלן:"התיק הנוסף"). בתיק הנוסף ניתנה ביום 26/10/2014 החלטה על ידי הרשמת המטפלת. החלטת הרשמת ____ , ניתנה בתיק הנוסף לאור טענות החייבים כי בוצעו תשלומים בתיק. לעומת זאת הזוכה טען כי החובות נשוא תיקי ההוצאה לפועל לא נפרעו וכי אף החוב נשוא הסדר הפשרה לא נפרע . כפי הקביעה בהחלטת הרשמת __ הרי שלאור הבקשה בטענת פרעתי שהוגשה בתיק הנוסף הסדר הפשרה מאיין את פסק הדין ולכן, רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות לדון בטענות הצדדים והכל כפי שפורט בהחלטתה.
הרשמת התייחסה בהחלטתה למסגרת הנורמטיבית , ולאחר מכן דנה בסעיפי הסדר הפשרה שנחתמו בין הצדדים. וכך נקבע בין היתר בהחלטה שניתנה - "ההסדר שנחתם בין הצדדים מתייחס לחובות נוספים שקיימים בין הצדדים וכלל אינו מתייחס לחוב נוסף שעל החייב היה לשלמו, סעיף 6 להסדר מתייחס לחוב אחר בבנק הפועלים, עוד אפנה לכך שסעיף 6 ד להסדר מאפשר הפחתה של נזקים בגין פעולות שננקטו בחשבון אולם הסכום אינו קצוב , סעיף 6ה להסדר מגדיר את סכום החוב מחדש, כך שככל והחייבים לא יעמדו בהסדר סכום החוב בבנק הפועלים בתוספת הריבית המקבלת בבנק בתוספת 2% ריבית על פי אישור הבנק יהווה חלק מהחוב בתיק זה- מכאן כי הסדר הפשרה מגדיר מחדש את סכום החוב וכן קבע סנקציה לאי פירעון במועד ובתנאים שנקבעו בהסדר הפשרה, בכך שינה הסדר הפשרה מהותית את הסכום על פי פסק הדין".
עוד נקבע בהחלטה זו "..יותר מכך, הצדדים לא קבעו בהסכם מהו התשלום אשר יהווה את פירעון החוב בתיק זה בהתאם להמחאות שחוללו והוגשו לביצוע, אלא מכלול ההסדר מתייחס לחוב חדש אשר בנוי מרכיבי חוב שונים ללא כל התייחסות למהות החוב בתיק ולמועד אשר יהווה פירעון של החוב בתיק. זאת ועוד: סעיף 7 קובע כי אי עמידה במי מן התשלומים יעמיד את כל יתרת החוב לפירעון מידי, ואולם אין עסקינן ביתרת החוב בתיק זה אלא ביתרת החוב החדשה בהתאם להסדר הפשרה.
מכאן, כי הסדר הפשרה קובע הן את סכום החוב החדש(אשר אינו ברור) ואת תנאי התשלום ובכך משנה מהותית מהקבוע בפס"ד ובא להחליף את החיוב הכספי, ולא ניתן לומר כי הסדר הפשרה קובע מנגנון לביצוע התשלום אלא ההסדר משמנה (צ.ל "משנה" –ו.ר.) מהותית את החיוב הכספי ואת פס"ד"
לפיכך נקבע בהחלטה זו כי הסדר הפשרה מחליף את פסק הדין והחיוב הכספי ולכן בנסיבות אלה פקעה סמכות הרשם לדון בטענות החייב והזוכה להפרות הסדר הפשרה.
הואיל והסדר הפשרה הפקיע את תוקף החיוב נשוא התיק ולכן יש להורות על סגירת התיק ובידי החייבים לעתור לבית המשפט המוסמך בתובענה מתאימה.
בתיק דנן הוגשה בקשה לסגירת התיק על ידי החייב אשר הפנה להחלטת הרשמת ___
בתיק זה טוען הזוכה כי לא הוגשה בקשה בטענת פרעתי.
יצוין, כי יש לראות בבקשה לסגירת התיק כבקשה בטענת פרעתי, כפי האמור בספרו של המלומד דוד בר אופיר, מהדורה שביעית, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמוד 272 (2) -
"ההוראה שבסעיף 19(א) לחוק מקנה לרשם את הסמכות לברר ולפסוק בכל טענה של החייב, לפיה הוא מופטר ממילוי פסק דין, שטר משכנתא, שטר משכון, תביעה על סכום קצוב או כל מסמך אחר העומד לביצוע כפסק דין לפי סעיף 81 לחוק. אולם סמכות זו מוגבלת רק לטענה שהחייב מילא או איננו חייב עוד למלא אחר פסק הדין או המסמך העומדים לביצוע. .."
לפיכך יש לדון בבקשת החייב לסגירת התיק . טיעוני החייב אינם מוגבלים רק לטענת פרעתי במובנה המילולי המצומצם אלא לכל טענה מסוג כלשהו אשר פוטרת את החייב מלמלא אחר פסק הדין.
תכלית חקיקת סעיף 19 נועדה ליצור בסיס משפטי רחב לדיון והחלטה בטענות הפטר לסוגיהן השונים ולא רק במובן המצומצם של פירעון חוב כספי.
החייב טען בבקשתו (זאת לאחר שהתיק נפתח בשנית לאחר החלטת בית המשפט), כי יש לסגור התיק לאור החלטת הרשמת __ שכן החלטתה למעשה מתייחסת לשני תיקי ההוצאה לפועל שכן ההסדר שנחתם בין הצדדים, הינו זהה והוגש בשני התיקים. ניתנו החלטות בשני תיקי ההוצאה לפועל בדבר מתן תוקף של החלטה להסדר שנחתם בין הצדדים.
החייב טען עוד בחודש פברואר 2015 כי יש לסגור התיק בהמשך להחלטת הרשמת __ . נטען כי החלטת הרשמת __ קבעה כי בתיק הנוסף המתנהל בלשכה, הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וזה איין והחליף את פסק הדין מושא תיק ההוצאה לפועל ולכן רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות לדון בתיק ההוצאה לפועל. ההחלטה שניתנה הינה חלוטה וסופית, כפי שנטען, באופן המחייב אף את התיק דנן. באותה עת הובהר על ידי הזוכה כי הגיש רע"צ לבית המשפט השלום בנתניה על החלטת הרשמת __.
פסק הדין במסגרת הליך הרע"צ בבית משפט השלום ניתן ביום 29.6.2015 . כפי החלטת השופטת חנה קיציס, הזוכה חויבה בהוצאות ובקשתה נמחקה. הובהר כי החברה הזוכה פורקה ובעקבות כך נמחקה עוד בשנת 2008 . פסק הדין ביום 29.6.2015 קבע – "אני דוחה את טענות ב"כ המבקשת, כפי שפורטו לעיל. מהתדפיס שצירפו המשיבים עולה כי החברה פורקה ובעקבות כך נמחקה. אם פורקה החברה הרי שהיא אינה כשירה להגיש ערעור והיא גם אינה רשאית להמשיך בהליכי הוצאה לפועל. המבקשת לא הציגה חוות דעת לדין הזר בדבר יכולתה לנקוט בהליכים משפטיים שלא באמצעות מפרק החברה. עד שלא יוכח אחרת המסקנה היא כי החברה אינה יכולה לנקוט בהליכים משפטיים... מפרק החברה הוא שיודע מי זכאי להחזיק בנכסי החברה לאחר פירוקה ומן הראוי שב"כ המבקשת ומי שפועל לכאורה בשמה ישקדו לקבלת המידע הנדרש טרם לנקיטת הליכים בשם החברה".
בעקבות החלטה זו נמחק שם הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.
לאחר פסק הדין שניתן בבית המשפט השלום , המשיכו הצדדים והגישו טענותיהם –
עיקר טענות הזוכה-
למרות החלטת בית המשפט השלום לא התקיים דיון לגופו בהחלטת הרשמת __ והובהר כי הוגש רע"א בבית המשפט המחוזי . נטען כי החלטת השופטת חנה קיציס אינה חלוטה שכן בית משפט השלום רק מחק את הרע"צ שהובא בפניו ולא הכריע בסוגיה לגופה. נטען כי בתיק דנן בשונה מהתיק הנוסף קיימת זוכה נוספת _____.
נטען כי החלטת בית המשפט השלום לא מאשררת החלטת הרשמת __ וכן כי החלטת הרשמת __ ניתנה בחוסר סמכות עניינית כאשר לא התקיים דיון בסוגיה והתיק נסגר.
כמו כן ,הזוכה עתר בבקשה בהליך 87 לצרף יורשים כזוכים בתיק ההוצאה לפועל. הבקשה הוגשה ביום 1.2.2016 לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ביום 31.1.2016 . הזוכה לא ציין בבקשתו שהוגשה בהליך 87 כי ניתן כבר פסק דין בבית המשפט המחוזי אשר דוחה בקשתו.
לאחר שהובהר כי בקשת הזוכה נדחתה בבית המשפט המחוזי , טען הזוכה כי אף בדיון בבית המשפט המחוזי לא ניתנה כל החלטה אופרטיבית ביחס לזוכה 2 ואין להחלטות ו/או פסקי הדין שניתנו במסגרת תיק ההוצאה לפועל הנוסף כל השלכה על זכויות הזוכה 2 בתיק דנן.
נטען כי בשום ערכאה לא נדונו הטענות לגופן ואין בפסקי הדין משום מעשה בי דין ביחס לאף אחד מן הזוכים בתיק דנן.
עיקר טענות החייב –
יש מקום לסגירת תיק ההוצאה לפועל. החייב צירף החלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.1.2016
החייב טען כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בסכסוך שבין הצדדים וזאת כפי שנקבע בהחלטת הרשמת __ נטען כי התיק דנן זהה באופן מוחלט לתיק הנוסף ועניינו הינו אותו חוב.
נטען כי החלטת בית המשפט השלום והחלטת בית המשפט המחוזי, כנטען הפכו את החלטת הרשמת __ להחלטה סופית וחלוטה ולכן לא ניתן לעורר שאלה זו בשנית בתיק דנן.
החייב מדגיש כי ההחלטות שהתקבלו בתיק על יסוד פעולת חברה שנמחקה ופורקה בטלות לגמרי.
ברור כי לו עובדת פירוקה ומחיקתה של החברה היו ידועות במועד מוקדם יותר לא היה מקום אף לשפעול ההליכים כפי בקשת הזוכה שהוגשה לבית המשפט לאחר שבקשתו נדחתה בלשכת ההוצאה לפועל.
החייב טוען כי הזוכה פעל להתל בערכאות משפטיות וניסה לבצע מחטף אף לעניין צירוף יורשים כזוכים בתיק ההוצאה לפועל מבלי לעדכן את לשכת ההוצאה לפועל אודות החלטת בית המשפט המחוזי .
החייב עותר לחיוב הזוכה בהוצאות עונשיות כבדות על התנהלותו בתיק .
דיון –
לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו בתיק, אני סבורה כי אכן יש מקום לסגירתו.
תקנה 27 א לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979 קובעת כי " הגשת בקשה לפי סעיפים 19 , 25 , 48 או 58 לחוק, יהיו בדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדרי הדין, בשינויים המחויבים, ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה מבלי שקיים דיון".
כמו כן ראה עשא (ת"א) 61301-05-13 בלומשטיין אליהו נ' מנורה מבטחים (פורסם בנבו), שם נקבע כי הרשם רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות, קרי אף בהעדר הצדדים ועל יסוד הטיעונים בכתב בבקשה בטענת פרעתי
ביום 28.10.2013 התקבלה בקשת הזוכה להחייאת התיק (לאחר סגירתו) בכפוף למילוי מספר תנאים. הזוכה לא עמד בתנאים כאמור ועתר בשנית להחייאת התיק ביום 12.12.2013 . הבקשה נדחתה ביום 16.12.2013 ביום 8.12.2014 הוריתי על פתיחת התיק כפי החלטת בית המשפט השלום מיום 18.9.2014 .
כמו כן, ביום 7.1.2015, ניתנה החלטתי המורה על צירוף הזוכה 2 בתיק וזאת מכוח ההסכם שנחתם בין הצדדים ובהתאם לסעיף 2 להסדר הפשרה שנחתם בין הצדדים.
כעולה מן הנתונים בתיק הרי שהגורם אשר הגיש ערעור לבית המשפט השלום להורות על החייאת התיק וכן הגורם שעתר בתיק דנן בבקשה להוספת הזוכה 2 היה הזוכה 1 בתיק. ברור כי ככל והיה נודע לבית המשפט השלום עוד במועד מתן החלטתו בדבר החייאת התיק , בחודש ספטמבר 2014 על כך שהזוכה 1 נמחקה עוד בשנת 2008 הבקשה להחייאת התיק דנן הייתה נדחית.
כאמור הבקשה להוספת זוכה 2 בתיק הוגשה על ידי הזוכה 1 , בחודש ינואר 2015 ואין מחלוקת על כך כי במועד זה הזוכה 1 כלל לא הייתה קיימת. מפסק הדין שכאמור ניתן ביום 29.6.2015 בבית משפט השלום בנתניה, עולה כי החברה נמחקה עוד בשנת 2008 .
לפיכך ההחלטות שניתנו במועד המאוחר למועד מחיקת החברה בטלות.
כפי סעיף 126א לתקנות ההוצאה לפועל – "רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל עניין אחר, ככל שייראה לו צודק"
אין מחלוקת כי במועד הגשת הבקשה להוספת זוכה בתיק לא היה ידוע לח"מ שהזוכה 1 בתיק נמחקה ולפיכך בהעדר המידע ניתנה ההחלטה. רק לאחר חשיפת המידע העובדתי במועד מאוחר יותר ,וכפי החלטת בית המשפט השלום בחודש יוני 2015, נמחקה הזוכה 1 מהתיק לפיכך- יש מקום לבטול כלל ההחלטות שהוגשו בתיק על ידי הזוכה 1 וביניהן ההחלטה המורה על צירוף הזוכה 2 בתיק. לא ייתכן כי חברה שאין לה כל מעמד תפעל להגשת בקשות בתיק ההוצאה לפועל .
באשר להחלטת כבוד השופטת קיציס אשר דחתה בקשת הזוכה בתיק הנוסף ביום 29.6.2015 , אציין כי בסעיף 9 להחלטתה נקבע " מפרק החברה הוא שיודע מי זכאי להחזיק בנכסי החברה לאחר פירוקה ומן הראוי שב"כ המבקשת ומי שפועל לכאורה בשמה ישקדו לקבל המידע הנדרש טרם לנקיטת הליכים בשם החברה".
לא עולה מהאמור לעיל ,כי ניתן אישור לזוכה לצרף יורשים לתיק. אף וככל והזוכה עתר בבקשה למפרק לקבלת המידע ביחס לגורם הזכאי להחזיק בנכסי החברה לא ניתן להורות בלשכת ההוצאה לפועל כי יורשי "יוסי מימון ז"ל" יכנסו לנעלי החברה שחוסלה ונדרש תיקוף לאמור בתצהיר המפרק על ידי הערכאה המתאימה.
כמו כן, החברה – הזוכה 1 , הייתה ישות עצמאית העומדת בפני עצמה וככל וניתנה המחאת זכות לגורם כלשהו היה על ב"כ הזוכה להציגה. לעניין זה התייחסתי בהחלטתי עוד ביום 11.2.2016 . הזוכה לא המציא כל המחאת זכות מטעם החברה.
עוד אציין כי נושא צירוף היורשים נידון בדיון שהתקיים בפני כבוד השופטת ורדה פלאוט בבית משפט המחוזי וכך נטען על ידי הזוכה בפרוטוקול – "..בית המשפט בסעיף 9 לפסק הדין אומר שיש לפנות למפרק החברה ולשמוע ממנו לאן עברו הזכויות וזאת עשיתי. ואני מבקש שבית המשפט המחוזי יחזיר אותנו לקמא.. יש לנו כאן חברה שיש לה דירקטור שמצהיר. היה דירקטור הוא יכול להצהיר על מה היה? הוא הצהיר על כך שהוא היה דירקטור והבעלים של החברה היה מימון יוסף והצהרנו על כך בקמא שכך הדברים ובית המשפט לא בחן את הדברים..."
ב"כ המשיבים טען – " הוא רוצה להגיד שיש חברה מסויימת ___ היא בעלת זכויות בחברה אבל הוא צרף את צו הירושה והיינו צריכים לראות שהיא בירושה , ושם זה הבת והבן. הבנתי שהחברה פורקה ב- 2003 וב- 2008 היא גם נמחקה כלומר חוסלה. לא מחיקה בגלל אי תשלום אגרה, אלא חוסלה ואי אפשר להחיות אותה".
בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 31.2.2016 קבע "..ככל שיש נסיבות חדשות המעידות על כך שהחברה אינה מחוקה, הרי שאין מקומה בערכאת הערעור, מה גם שעל פי הבנתי אין נסיבות כאלו ואין טענה כזאת, אלא הטענה היא לשרשור זכויות מהחברה המחוקה לאנשים אחרים.
התעקשותן של המבקשות, שכל אחת מהן כאמור אין כל מעמד להגיש את הבר"ע בפני, לקבוע כי הן רשאיות להמשיך ולפעול בתיק ההוצל"פ תמוהה: הן לנוכח העובדה שיש להן אפשרות אחרת- הגשת תביעה בבית המשפט, והן לנוכח העובדה..."
לאור כל האמור לעיל בקשת הזוכה לצירוף יורשים לתיק נדחתה.
בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 31.1.2016 כך – ".. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנתניה מיום 29.9.2015 (כב' השופטת חנה קיציס) (צ.ל - 29.6.2015- ו.ר) אשר דחה ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 26/10/2014 .
רשמת ההוצל"פ בהחלטתה מיום 26.10.2014 קבעה שאין לה סמכות לדון בטענת פרעתי שהגישו המשיבים 1 ו – 2 .
בהחלטת בית המשפט קמא נקבע כי המבקשת היא חברה מחוקה ומטעם זה אין היא יכולה להגיש את הערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ. בהחלטה קודמת מיום 11/3/2015 קבע בית משפט קמא כי המבקשת 2 לא צורפה לתיק ההוצל"פ ואין היא רשאי להגיש בקשת רשות ערעור.
.....ברקע הדברים שטרות שהגישה המבקשת 1 לביצוע ולאחר מכן הסכם שנחתם בין הצדדים. בעוד שהמבקשות טוענות כי יש לבצע את ההסכם בלשכת ההוצל"פ טוענים המשיבים כי על המבקשות להגיש תביעה מתאימה בבית משפט ולא ניתן לדון בכלל המחלוקות ביניהם במסגרת תיק ההוצל"פ.
אני סבורה כי אין ממש בבקשה וכי דינה להידחות."
לאור האמור עולה מהחלטת בית המשפט המחוזי כי דין בקשת הזוכה להידחות וכי עליו להגיש תביעה מתאימה בבית המשפט וכמו כן, לא ניתן לדון בכלל המחלוקות בין הצדדים במסגרת תיק ההוצאה לפועל. רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לדון בסכסוך בין הצדדים ועל הסכסוך בין הצדדים להתברר בבית המשפט המוסמך.
כך נקבע בפסק הדין ואין על כך עוררין.
לפיכך, החלטת רשמת ההוצאה לפועל בתיק הנוסף, הינה חלוטה וסופית ואין מקום לשינויה. החלטה זו הינה שרירה וקיימת וחלה אף על התיק דנן לאור נסיבותיו הזהות.
סוף דבר יש מקום לסגירת התיק. אני מחייבת בהוצאות את ב"כ הזוכה בסך 4000 ש"ח בגין ההתנהלות בתיק זה.
אני סבורה כי הגשת בקשות בתיק בשמה של זוכה 1 כאשר זו כלל אינה קיימת אינה תואמת דרישות המתחייבות מן החוק בעת ניהול תיק כנגד חייב/ים. כמו כן, בעת הגשת בקשת הזוכה ביום 1.2.2016 היה עליו להודיע כי התקבלה יממה קודם לכן החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו, וזאת בפרט כאשר היה ידוע היטב לזוכה כמו גם לחייב כי ההליכים עוכבו בתיק זה עד למתן החלטת בית המשפט המחוזי. היה ברור כי כל ההחלטה שתינתן תיושם אף בתיק דנן.
אין מחלוקת כי הזוכה ניסה לבצע מחטף ולהגיש בקשתו לצירוף יורשים בטרם היוודע דבר החלטת בית המשפט המחוזי ואני סבורה כי אין להתנהלות זו מקום בהליכי הוצאה לפועל ו/או בהליכים המתנהלים בבית המשפט ובכלל.
הסכום ישולם ישירות לב"כ החייבת בתוך 10 ימים ממועד מתן החלטה זו.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
המזכירות תסגור תיק זה.
יישום.