לפסק הדין בעניין ברדה נ' בן שטרית
אזרח צרפת, שביקש לשפץ את ביתו בקיסריה, תבע מהקבלן ששכר לניהול הפרויקט פיצוי של 800 אלף שקל בטענה לליקויי בנייה חמורים. מנגד, טען הקבלן שבעל הבית עוד חייב לו כסף עבור עבודתו. מי יצא ננזף ומי יצא נשכר?
אזרח צרפת ביקש לשפץ את ביתו שבקיסריה. מכיוון שהוא נמצא בארץ רק חודש אחד בשנה, הוא החליט לשכור קבלן, שיפקח על הפרויקט. באפריל 2008 הוא התקשר עם הקבלן בהסכם, שלדבריו כלל את התקציב של הפרויקט - 900 אלף שקל. סיום הפרויקט יועד לסוף מרץ 2009.
אלא שהיחסים בין השניים עלו על שרטון, בין היתר נוכח טענות בעל הבית בדבר ליקויי בנייה רבים והתנהלות בזבזנית מצד הקבלן, שעלתה לו כ-2.8 מיליון שקל.
באוגוסט 2009 הגיש בעל הבית תביעה נגד הקבלן לבימ"ש השלום בחדרה. הוא החליט להעמידה על 800 אלף שקל מטעמי תשלום אגרה.
לטענת בעל הבית, הקבלן ניצל את העובדה שהוא מתגורר בצרפת, מעל באמונו והתרשל בתפקידו כאשר שכר בעלי מקצוע רשלניים, לא פיקח עליהם ואף שילם להם, למרות עבודתם הלקויה.
עוד טען כי דרש מהקבלן לתקן את ליקויי הבנייה החמורים, שהוערכו ע"י שמאי בשווי של 500 אלף שקל, אולם זה התחמק מלעשות זאת.
מנגד, השיב הקבלן כי תפקידו הסתכם בהוצאת היתר בנייה, הכנת תכנית עבודה ופיקוח על העובדים. לטענתו, התובע, יזם בנייה במקצועו, הקפיד לבחור בעצמו את אנשי המקצוע וחתם על ההסכמים מולם.
לטענתו, לא נקבעה מסגרת תקציבית לפרויקט, וממילא כל העבודות שהוזמנו אושרו מול התובע, שאף הכניס שינויים קיצוניים בתכנית הבנייה המקורית. עוד טען, כי התובע לא נתן לו את האפשרות לתקן את הליקויים שגרמו בעלי מקצוע אחרים, ולמעשה סילק אותו מביתו.
בנוסף, הגיש הקבלן תביעה נגדית, לתשלום עבור העבודות שביצע, בתוספת שכר ראוי ונזקים שנגרמו לו בשל היחס הקשה של התובע כלפיו. בסך הכל העמיד את תביעתו על 85 אלף שקלים.
לא קבלן - מנהל פרויקט
לאחר שבחן את הראיות ואת ההסכם עליו חתמו הצדדים, קיבל השופט נאסר ג'השאן את טענת הקבלן, כי בעל הבית הוא שהתקשר בהסכמים עם בעלי המקצוע השונים ושילם להם. כמו כן, ציין השופט, כי יש אמת בטענות הקבלן בדבר יחסו הקלוקל של בעל הבית, אשר הותיר עליו רושם שלילי.
עם זאת, קבע השופט כי הקבלן, בכובעו כמנהל הפרויקט, אחראי לליקויי הבנייה, שלא היה ספק בקיומם. מנגד, יש להביא בחשבון, כי לא ניתנה לו הזדמנות ראויה לתקנם.
בסופו של דבר, שתי התביעות התקבלו באופן חלקי. סך הנזקים שנגרמו לבעל הבית הוערך על ידי מומחה מטעם ביהמ"ש ב- 305 אלף שקלים. לאחר ניכוי אשמו התורם, אשר הועמד על 30%, נפסק כי הקבלן ישלם לבעל הבית כ-197 אלף שקלים.
מנגד, חויב בעל הבית לשלם לקבלן את השכר שמגיע לו, בסך של 72 אלף שקלים, ולשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 12 אלף שקל.
לדברי עו"ד דב דוניץ, העוסק בדיני חוזים ובמשפט מסחרי, אחריות מפקח לליקוי בנייה נבחנת על בסיס אשמה: האם העבודה שביצע סטתה מסטנדרט של בעל מקצוע סביר.
"אין להמעיט בערכן של הגדרות התפקיד; מנהל פרויקט אינו נושא באחריות כקבלן מבצע, אלא לתפקידי הפיקוח בלבד, בכפוף להיקף שנקבע בהסכם", מוסיף עו"ד דוניץ, "האחריות לחלק מליקויי הבנייה הוטלה על הנתבע משום שהצדדים קיבלו את מסקנות המומחה שמינה ביהמ"ש וויתרו על חקירתו, ויש לראות בכך שגיאה דיונית".
לפסק הדין בעניין ברדה נ' בן שטרית
למאמר בנושא ליקויי בנייה באתר "המקצוענים"
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.