נרקומן לשעבר, שסבל מבעיית גב המכונה "תסמונת זנב הסוס" נותר משותק וללא יכולת לשלוט על הסוגרים לאחר שעבר ניתוח בבית החולים התל-אביבי. בפסק הדין שניתן בתביעת הרשלנות הרפואית שהגיש נפסק שלא הוכחה התרשלות בניתוח עצמו, אלא בטיפול לאחריו.
האיש החל לסבול ב-2000 מכאבים בגב התחתון שהקרינו לרגליים. כעבור כשנה, ובעקבות החמרה בכאב וחוסר יכולת לתת שתן, הוא פנה לבית החולים איכילוב שבתל אביב. מיד הוא אובחנה אצלו תסמונת זנב הסוס, אולם הוא נותח רק כעבור 11 שעות.
נגרם לכם נזק מניתוח?
פנו ל- עורך דין רשלנות רפואית
תסמונת זנב הסוס נגרמת כתוצאה מלחץ המופעל על העצבים שבחלקו התחתון של עמוד השדרה, ועלולה לגרום לאבדן הפעילות העצבית באזור.
לאחר הניתוח מצבו הנוירולוגי של המטופל הוחמר ואובחן שיתוק של השרירים בשתי הרגליים, לכן החל טיפול בסטרואידים.
רק כעבור שבוע בוצעו בדיקות, ו-11 ימים ממועד הניתוח, המטופל עבר ניתוח נוסף, שאחריו ניכר שיפור קל במצבו, בעיקר מבחינת התחושה ברגליים.
ב-2008 הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, לפיה הצוות הרפואי באיכילוב התרשל בטיפול בו. המטופל טען שנגרם לו נזק בלתי הפיך, גם בגלל ההתמהמהות בהכנסתו לניתוח הראשון, וגם כי הניתוח לא תוכנן ולא בוצע כראוי. לטענתו הרופאים לא התחשבו בעובדה שהוא סובל מהיצרות מולדת של תעלת השדרה, וגם פגעו לו בשורשי העצבים.
המטופל גם טען לאחר הניתוח הראשון הצוות התמהמה כשלא ביצע בדיקה מידית לגלות האם יש סממנים ללחץ שלא הוסר בניתוח, בהתחשב בעובדה שמערכת העצבים רגישה ללחץ מכני, ועיכוב עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.
המטופל סיפר שהוא סובל מחולשה בשרירי הרגליים, משיתוק מלא של כפות הרגליים, מתחושה ירודה באיבר המין ובאזור המפשעה, היעדר שליטה על מתן שתן והגבלה במתן צואה, כך שהוא נאלץ להשתמש בחוקנים, ועוד.
לטענתו לפני הניתוחים הוא התנייד באופן עצמאי, עבד כחשמלאי ומתקן כלי נגינה (בוזוקי), אולם היום הוא תלוי בעזרת אמו ואחיותיו.
מאיכילוב נטען שהטיפול הרפואי שהוענק לתובע היה מיומן ומקצועי, ושנזקיו נגרמו בעקבות סיבוכים בלתי נמנעים ועל רקע מצבו הרפואי לפני הניתוחים. לטענת בית החולים, הגיע אליו נרקומן גמילה שמשתמש במתדון (תחליף חוקי ל להרואין), הלוקה בתסמונת זנב הסוס ובמצב של אי מתן שתן מזה 24 שעות. לפיכך, סיכוייו להיוותר נכה היו גבוהים ונזקיו בלתי נמנעים, כך שלא משנה אם היו מבצעים טיפול מוקדם או שונה.
לא שיפור משמעותי
השופט משה בר-עם התבסס על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי לא נפל פגם בהתנהלות הצוות הרפואי בניתוח הראשון. נראה כי התוצאה המצערת נגרמה בשל לחץ על השורשים שהחל לפני שהתובע הגיע לבית החולים, לחץ שגרם לנזק שהניתוח הראשון לא הצליח למנוע.
עם זאת, התנהלות הצוות לאחר הניתוח, שהתעכב בביצוע בדיקת ההדמיה מעבר לזמן הסביר, מוביל לקביעה כי הוא חרג מסטנדרט הטיפול הראוי, ובכך התרשל. אם התובע היה נבדק בסמוך לניתוח, הניתוח השני היה מוקדם יותר וייתכן שמצבו הרפואי היה משתפר.
ואולם, מאחר שהמומחה לא ידע להעריך בכמה מצבו היה משתפר וסבר שכנראה מדובר בשיפור לא משמעותי, פסק השופט בר-עם שמגיע לתובע פיצוי בסכום גלובלי של 300 אלף שקל בלבד. לסכום זה הוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6% והוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד שמואל יקירביץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דב לוין, עו"ד ויסגלס-אלמגור
* עו"ד ענת גוטמן ממשרד עוה"ד גוטמן-אמיר העוסק ברשלנות רפואית
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.