מקרה שהגיע באחרונה לערעור בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, עורר ביקורת על ביהמ"ש לענייני משפחה, שהורה על בדיקת אבהות, מבלי לפרט את נימוקיו ומבלי שהתייחס להתנגדות האפוטרופסית שלו.
חוק מידע גנטי מאפשר לבית המשפט לצוות על אדם לערוך בדיקה גנטית, גם בניגוד להסכמתו. אלא שניתן לעשות זאת רק בתנאי שבית המשפט השתכנע שיש סיכוי סביר שמבקש הבדיקה אכן צודק בטענות בדבר קשרי משפחה, וכן בתנאי שלנבדק ניתנה הזדמנות להתנגד.
לייעוץ בתביעות אבהות:
עורך דין אבהות
לפני כחצי שנה, הגישה אישה בת 47 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, במסגרתה ביקשה להורות לקשיש בן 84 לערוך בדיקת אבהות, בטענה שהיא בתו.
הקשיש לא יכול היה להגיב לבקשה, היות שהוא חולה אלצהיימר ואינו מתקשר עם סביבתו. אשתו שמונתה לאפוטרופסית לגופו, הגישה כתב הגנה מטעמו, בו ביקשה לדחות את התביעה על הסף. היא טענה, בין היתר, כי התביעה התיישנה, והצביעה על שיהוי מצד המבקשת.
עוד נטען כי אין לבצע את הבדיקה, מאחר שלקשיש את אפשרות להתנגד או להתייחס לבקשה.
לנוכח טענות בדבר ניגוד עניינים של אשת הקשיש, ביהמ"ש לענייני משפחה מינה עורכת דין כאפוטרופסית לדין, לעניין ייצוגו בשאלת תביעת האבהות. גם היא ביקשה לדחות את התביעה על הסף, מחמת התיישנות וטענות אחרות.
אלא שביהמ"ש למשפחה בתל אביב הורה על עריכת הבדיקה, ואף עשה זאת ללא הליך של "הוכחות", כלומר ההחלטה לא התקבלה אחרי משפט שלם, כי אם אחרי מה שנקרא בשפה המשפטית "קדם משפט", במסגרתו מתבררות רק טענות של דחייה על הסף, אך לא צוללים לכלל העובדות.
בהחלטתו כתב השופט לוי: "לא מצאתי בטיעוני המתנגדים טעם אשר יהא בו להוות משקל נגד לזכותה של המבקשת לברר את זהותו של אביה על אף גילה".
על הכרעה זו הגישה אשת הקשיש בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי.
הטענה העיקרית הייתה שלא התקיים הליך הוכחות של בירור העובדות, וביהמ"ש שגה כשכבר בשלב ראשוני החליט על ביצוע הבדיקה, ובכך שלל מהקשיש את האפשרות להוכיח את טענותיו.
לשיטתה, נכון היה להימנע מהחלטה על הבדיקה, שכן בעבר הקשיש לא היה מעוניין לברר את אבהותו, וכיום, כאמור, לא ניתן לברר את עמדתו, ובטח שלא את הסכמתו.
חלק מהותי מכל החלטה
השופט שאול שוחט ביקר את בית המשפט למשפחה, על כך שלא נימק את החלטתו והסתפק במסקנה סופית בלבד.
"ההנמקה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מכל פסק דין או החלטה", כתב השופט, והבהיר שהיא נועדה לסייע לשופטים לגבש החלטות תוך בחינת טענות הצדדים, ולאפשר לצדדים להבין אותה ולערער עליה במידת הצורך.
גם אם טיעוני המשיבה יפים וטובים, הם לא באו לידי ביטוח בהחלטת בית המשפט, ציין השופט. כמו כן, לא הייתה התמודדות עם הטענות שהועלו מנגד על ידי האפוטרופוסים.
עם כל הכבוד, המשיך השופט, אי אפשר לקבל מהלך כזה כשמדובר בהחלטה להורות על בדיקה גנטית בהיעדר הסכמת הנבדק או האפוטרופוס עליו.
התוצאה הייתה שהערעור התקבל. השופט ביטל את החלטת בית המשפט למשפחה, וקבע כי במידה שבית המשפט יסבור שיש מקום לביצוע הבדיקה בטרם יתקיימו דיונים בתביעה, עליו לתת החלטה מנומקת, שתתייחס גם לטענת ההתיישנות, ואף תבדוק האם מתקיימים התנאים בקבועים בחוק לצורך מתן צו לעריכת בדירה ללא הסכמת הנבדק.
המשיבה חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ המבקשים: עו"ד עידו דיבון
- ב"כ המשיבים: עו"ד כרמית שמש, עו"ד סיגל יוריסטה עצמון – אפוטרופוס לדין
* עורכת דין לורית גרון גלבוע עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.