ביטוח לאומי דחה את תביעת בת הזוג לקצבת שארים, בטענה שלא הייתה "ידועה בציבור" כי לא ישנה עם הגבר באותו בית. ביה"ד לעבודה חשב אחרת וקיבל את תביעתה.
השניים הכירו בשנת 2007. שניהם היו גרושים עם ילדים מנישואים קודמים. בסוף 2008 האיש עבר לגור בדירתה, אך לאחר כמה חודשים עבר לגור במחסן של המעסיק שלו. הוא החזיק שם רק מיטה וציוד בסיסי.
מעוניינים לפנות לביטוח לאומי?
עו"ד ביטוח לאומי
בתחילת 2010 היא נכנסה להריון. השניים תכננו לעלות לירושלים ולהתפלל בכותל לשלום העובר וללידה קלה, אך השמחה הפכה לטרגדיה כאשר האיש שם קץ לחייו. "אהבתי ואוהב אותך גם בקברי סליחה וסליחה", הוא כתב לזוגתו, שכמה חודשים לאחר מכן ילדה את בתם המשותפת.
לא ברור מה גרם לו לעשות זאת, אך עלתה סברה שחלה בסרטן לנוכח ממצא מחשיד שנמצא ברישום הרפואי שלו.
בכל מקרה, ביטוח לאומי קפץ את ידו ודחה את תביעת האישה לקצבת שארים, בטענה שהיא לא עונה להגדרה של "ידועה בציבור". לשיטת המוסד, לא הוכח שהשניים ניהלו משק בית משותף, לא היה להם חשבון משותף ולא הייתה ביניהם תלות כלכלית.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד איתן ליברמן, לא ויתרה ובשנת 2011 הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
היא טענה שהיא והמנוח ניהלו בית משותף וזוגיות לכל דבר ועניין. לגרסתה, המנוח נאלץ לעבור למחסן בלית ברירה, מפני שגרושתו לא אִפשרה לו לארח אצלה את ילדיו, וכן משום שבנה הגדול התקשה לקבל את מרותו.
בנוסף, היא סיפרה שלאורך כל אותה תקופה המנוח תרם לאחזקת הבית והשתתף בהוצאות, התקלח, סעד וכיבס את בגדיו בדירתם המשותפת.
ביטוח לאומי, אותו ייצג עו"ד משה אהרון, טען שהתובעת והמנוח אמנם היו בקשר רומנטי אך לא הייתה להם כוונה לקשור גורלם זה בזה. הם התגוררו בנפרד ומערכת היחסים בין השניים קרסה ובאה לקיצה הרבה לפני התאבדות המנוח.
ביטוח לאומי הסתמך בעיקר על דברים שסיפרה בתו של המנוח בחקירה, ולפיהם אביה לא רצה ולא התכוון לגור עם התובעת כיוון שהיו ביניהם מריבות קשות. הבת גם סתרה את דברי התובעת כשלדבריה אמהּ מעולם לא מנעה מאחיה לראות את אביהם אצל התובעת.
קשר חזק ורציני
סגן הנשיא, השופט שמואל טננבוים, הקשיב לעדויות של מכרים ובני משפחה ולבסוף התרשם שבין התובעת למנוח היה קשר חזק ורציני.
ראשית, השופט הבהיר כי בני הזוג היו ידועים בציבור לפחות עד שהוא עבר להתגורר במחסן. גם העובדה שהם קנו רכב במשותף והמנוח נתן לה להשתמש בחופשיות בכרטיס האשראי שלו ואף טיפל בילדיה כשהייתה בחו"ל, חיזקו התרשמות זו.
בנוסף, השופט חלק על ביטוח לאומי וקבע שגם בתקופה שבה המנוח התגורר במחסן, בני הזוג עדיין ניהלו משק בית משותף, על אף שלא ישנו תחת קורת גג אחת. לעמדתו, גרסת התובעת לא הופרכה ודבריה יכולים להתקבל על הדעת. המנוח לא שכר דירה נפרדת, ויש להניח שהוא תרם את כספו לניהול הבית.
השופט הבהיר כי מאחר שבתו של המנוח לא זומנה להעיד בבית הדין, אין לייחס לעדותה משקל מכריע, שכן לתובעת לא ניתנה הזדמנות לקעקע את דבריה.
לכן, בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה והצהיר שהתובעת הייתה הידועה בציבור של המנוח. לא נפסקו הוצאות.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.