מאת: עו"ד יקי רנד
לפסק הדין בעניין טרי נ' מלכה ואח'
מזה 20 שנה לא מצליחים השכנים להגיע להסכם שלום. הפעם תבע השכן את השכנה שכינתה אותו "ג'יגולו". השכנה, מצידה, לא נותרה חייבת וטענה שכינה אותה "לסבית" וחדר ללא רשות לחצר ביתה. התביעות התקבלו שתיהן, אלא שהסכום בו חויב השכן היה גבוה משמעותית מהפיצוי שנפסק לחובת השכנה. טוב שכן טוב מאח רחוק?
סכסוך בין שני שכנים - איש ואישה - שמתנהל מזה למעלה מ-20 שנה, הגיע שוב לפתחו של ביהמ"ש. הפעם הונחו בפני בימ"ש השלום בירושלים שתי תביעות נגדיות: האיש תבע את שכנתו על לשון הרע, והאישה תבעה מנגד על לשון הרע, תקיפה והסגת גבול.
הריב הנוכחי נבע מעבודות חפירה שביצע השכן בספטמבר 2008 לשם איטום דירתו. לטענתו, השכנה, שמתגוררת בדירה מעליו, הגיעה לפתע כשהיא מלווה בשוטרים- והחלה לסנן לעברו קללות נמרצות.
הוא הציג בפני ביהמ"ש סרטון בן 43 דקות, בו מככבת השכנה כשהיא מנבלת את פיה בנוכחות השוטרים, ובין היתר מכנה אותו "ג'יגולו" מספר רב של פעמים.
להגנתה, טענה השכנה החביבה כי הכינוי הוא אמת לאמיתה כיוון שזוגתו של השכן מבוגרת ממנו. עוד לדבריה, הדברים נאמרו ב"עידנא דריתחא" משום שהשכן קנטר אותה.
בתביעה הנגדית טענה השכנה, כי השכן עוול כלפיה בלשון הרע כיוון שקרא לה "זונה", "מוצצת" ו"לסבית" בנוכחות השוטרים. עוד טענה, כי השכן תקף אותה ואת אמה וביצע את החפירות בחצרה, שלא כדין, שכן נפסק בעבר כי החצר שייכת רק לה. עוד טענה, כי הוא נוהג להבעיר מנגל מתחת לחלון ביתה והדבר יוצר מטרד בלתי נסבל.
בתגובה, טען השכן, כי פסק הדין בהליך הקודם התיר לו לבצע בחצר עבודות בנייה שנוגעות לביתו, והוסיף כי אינו מבין מדוע מפריע לשכנתו שהוא נהנה לעשות מדי פעם "על האש" בביתו.
השכן אינו ג'יגולו
בנימת ייאוש מסוימת, ציינה השופטת מלכה אביב, כי נראה שגם פסק הדין הזה לא יסיים את הסכסוך המתמשך בין השכנים.
באשר לתביעה נגד השכנה, קבעה השופטת כי דברי השכנה אינם ראויים ומהווים לשון הרע, שכן נאמרו בקול רם וצורמני מספר פעמים בחצר הבית המשותף ובנוכחות השוטרים.
הכינוי "ג'יגולו", קבעה השופטת, הוא כינוי משפיל ופוגע. עצם העובדה שהשכן הצעיר מתגורר עם אישה מבוגרת ממנו, הסבירה השופטת לשכנה, אינה הופכת אותו לג'יגולו.
בתביעה הנגדית, קבעה השופטת, כי על פי פסק הדין שניתן לפני 20 שנה, השכן מחויב לבקש את רשותה של השכנה כדי להיכנס לחצר, ומשלא עשה זאת - הוא הסיג גבול. השופטת התירה לשכן לעשות "על האש" אך הגבילה אותו לפעם בשבוע, ובכפוף להודעה מראש, בכדי שהשכנה תוכל להיערך ולסגור את חלונות ביתה.
התוצאה הסופית הייתה, שהשכנה חויבה לפצות את השכן ב-70 אלף שקל בגין לשון הרע בתוספת של 15 אלף שקלים עבור הוצאות משפט, ואילו השכן חויב לפצות את השכנה ב-200 אלף שקל בגין לשון הרע, איומים והסגת גבול, בתוספת הוצאות של 5,000 שקל.
בסופו של דבר, השכן, שהגיש את התביעה העיקרית, ישלם לשכנתו 120 אלף שקלים.
מדובר בתקדים, שכן בדרך כלל, בתביעות דיבה המתבססות על קללות וגידופים, סכומי הפיצויים נמוכים משמעותית מאלו שנפסקו בפסק הדין הזה. ניכר כי בקביעת סכומי פיצוי כה גבוהים הביע ביהמ"ש סלידתו מהתנהגות הצדדים, ונראה אם כן, כי ייתכן מאוד שצפוי לנו פרק נוסף בסאגה, במסגרת ערכאת הערעור.
לפסק הדין בעניין טרי נ' מלכה ואח'
* עו"ד יקי רנד עוסק בדיני נזיקין ובלשון הרע.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.