לפסק הדין בעניין עו"ד ינון נ' עמר ואח'
דיירת שהתגוררה בדירה שנמכרה בשכירות, לא פינתה את הדירה בזמן, והדירה נמסרה באיחור של כשבעה חודשים לקונה. בית המשפט חייב את המוכרים לפצות את הקונה ב 65,000 שקלים, וקבע כי הדיירת תשלם למוכרים כ 25,000 שקלים.
בני זוג שהשכירו את דירתם ברמת גן, סיכמו עם השוכרת כי היה ותימכר הדירה, יהיה עליה לעזוב תוך חודשיים מהיום בו יודיעו לה על כך בכתב.
כעבור כשש שנים, חתמו בני הזוג על זכרון דברים למכירת הדירה וסיכמו עם הקונה, כי השוכרת תפנה את הדירה חודשיים לאחר מכן ואף הודיעו על כך לשוכרת. כעבור כשבועיים, חתמו על צדדים על חוזה המכר, בו העלו את מועד מסירת החזקה הנדחה על הכתב, והוסיפו כי הפרת ההסכם תגרור פיצוי מוסכם של 50,000 שקלים, וכן פיצוי של 150 שקלים ביום בגין כל יום איחור בן למעלה משבעה ימים. בפועל, המשיכה השוכרת להתגורר במקום גם בחלוף החודשיים, ואף שילמה דמי שכירות עבור התקופה הנוספת.
משלא פונתה הדירה בתאריך שנקבע כאמור, שלח הקונה למוכרים מכתב התראה, ובעקבותיו דרשו המוכרים מהשוכרת כי תפנה את הדירה מיידית, ורק כחודש לאחר מכן פינתה השוכרת את הדירה והיא נמסרה לקונה.
נוכח האיחור במסירת החזקה בדירה, הגיש הקונה תביעה לבית משפט השלום ברמלה כנגד המוכרים, בה דרש פיצוי של 102,442 שקלים, סכום הכולל את הפיצוי המוסכם, פיצוי של 37,200 שקלים בגין האיחור, ופיצוי של 15,242 שקלים בגין אבדן דמי שכירות.
המוכרים תלו את האשמה בשוכרת וטענו, כי בכך שלא פינתה את הדירה בזמן סיכלה את יכולתם לעמוד בחוזה ועל כן הגישו כנגדה תביעה (הודעת צד ג'). השוכרת מצידה טענה, בין היתר, כי לא קיבלה דרישה בכתב לפנות הדירה, וברגע שקיבלה דרישה זו, פינתה את הדירה במהירות האפשרית.
המוכרים המשיכו לקבל שכר דירה
השופט זכריה ימיני קיבל את התביעה באופן חלקי, לאחר שקבע כי המוכרים הפרו את החוזה הפרה יסודית באי מסירתה בזמן שנקבע בהסכם לידי הקונה.
השופט קבע, כי מייד לאחר שנחתם זכרון הדברים הגיעו המוכרים והקונה לדירה, הודיעו לשוכרת על עסקת המכר, וביקשו ממנה לפנות את הדירה תוך חודשיים, וכי די בידיעתה בפועל על מועד הפינוי כדי למלא את הדרישה בחוזה השכירות למשלוח הודעת פינוי.
עוד נקבע, כי אין לקבל את טענת המוכרים לפיה השוכרת לבדה סיכלה את יכולתם לקיים את החוזה, שכן למרות שידעו כי יש בהתנהלותה של השוכרת כדי להפר את התחייבותם כלפי הקונה, המשיכו לגבות ממנה דמי שכירות חלף הגשת תביעת פינוי.
"הנתבעים גבו מהצד השלישי דמי שכירות בכל התקופה בה המשיכה להתגורר בדירה, דבר המעיד שהיה נוח לנתבעים שהצד השלישי לא מפנה את הדירה.", כתב השופט וקבע, כי המוכרים ישלמו לקונה את הפיצוי המוסכם בסך 50,000 שקלים, וכן 15,000 השקלים שקיבלו עבור השכירות בתקופת האיחור. כן חויבו בני הזוג בשכר טרחת עורך דין של 7,500 שקלים ובהוצאות משפט.
השוכרת חויבה להעביר לבני הזוג מחצית מסכום הפיצוי המוסכם, 3,000 שקלים בגין שכר טרחת עו"ד וכן את הוצאות המשפט.
לפסק הדין בעניין עו"ד ינון נ' עמר ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.