האישה נתקלה בארגז שהיה על הרצפה, נפלה קדימה ונחבלה בידיה כשניסתה לבלום את הפגיעה. ביהמ"ש קבע שהארגז היה סיכון בלתי סביר שהנתבעת הייתה צריכה למנוע. הפיצוי: 44 אלף שקל.
התובעת, אישה בשנות ה-70 לחייה, נכנסה למכולת בתל אביב במטרה לקנות סוכר. לדבריה, היא התהלכה במעבר הצר שבין המדפים ולפתע נפלה קדימה לאחר שנתקלה בארגז ירוק שהיה על הרצפה. היא הושיטה את ידיה בניסיון לבלום את הנפילה, ונפצעה.
לייעוץ בנזקי גוף:
פנו ל- עו"ד דיני נזיקין
בעקבות התאונה, שאירעה בשנת 2012, הגישה האישה תביעה לפיצויים נגד בעלי המכולת בבימ"ש השלום בנתניה. לתביעה צורפה חוות דעת רפואית בה קבע אורתופד שלאישה נגרמו שני שברים בכפות הידיים ומגבלות בתנועה, והעריך לה 14.5% נכות קבועה.
התובעת טענה כי מדובר בפגיעה שאירעה ב-"חנות המשרתת ציבור". לדבריה, הארגז חסם את הדרך וגרם לנפילה מבלי שהייתה אזהרה כלשהי.
התובעת הוסיפה שעד המקרה היא עבדה באופן סדיר במשק בית, אך מאז לא חזרה לתפקוד מלא.
הנתבעת הציגה גרסה שונה. לדבריה, אחת העובדות הזהירה את התובעת מפורשות מהארגז – שבו היו מוצרי חלב שסידרה במקרר – וביקשה ממנה לא לעבור באותו מקום. אותה עובדת העידה וטענה שלמרות האזהרה התובעת החליטה בכל זאת לנסות לעבור שם, הרימה את הרגל גבוה כדי לעבור מעל הארגז ונפלה.
לכן, לשיטת הנתבעת, לא ניתן היה לצפות את האירוע לאחר שהתובעת הוזהרה.
לחילופין, הנתבעת טענה שהתובעת נושאת במרבית האשמה לתאונה, מאחר שלא ניתן להבטיח מעברים סטריליים בחנות.
בכל מקרה, הוסיפה הנתבעת, לא צורפו ראיות להוכחת הנזק או השכר שהתובעת הרוויחה עד האירוע.
התובעת הדפה את דברי העובדת כאילו הוזהרה מפני הארגז וטענה שהיא "לא אמרה לי כלום. גם לא יכולתי ללכת מסביב כי הארגז היה באמצע, מאיפה אלך".
התובעת גם אשמה
סגנית הנשיא השופטת חנה שניצר-זאגא קיבלה את התביעה. לעמדתה, הארגז היה מפגע והעמיד את הלקוחות בפני סיכון בלתי סביר. הנתבעת הייתה צריכה לצפות את האירוע ולמנוע אותו, גם בעת פריקת הסחורה והעבודה השוטפת.
השופטת האמינה בגרסתה של התובעת בכל הקשור לכך שהארגז הוא שגרם לנפילה ולמנגנון הפגיעה – גרסה שלא נסתרה על ידי הנתבעת ונתמכה בתיעוד רפואי.
לעניין הנזק, השופטת ציינה שלא צורפו קבלות או תלושי שכר שיעידו על היקף השכר של התובעת ולא צורפה ראיה כלשהי להוכחת הנזק הנטען.
בסופו של דבר, בהתחשב בגילה ובנסיבות האירוע, השופטת קבעה שהתובעת זכאית לפיצוי גלובלי על עזרה חיצונית וכן לפיצוי בגין כאב וסבל בסך כולל של 55,000 שקל.
עם זאת, השופטת החליטה לייחס לתובעת 20% מן האשמה באירוע, כך שבסופו של דבר חייבה את הנתבעת לשלם פיצוי של 44,000 שקל, ןכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,800 שקל.
* עו"ד אמיר שושני עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.