בית הדין התייחס לכך שבשנים האחרונות יש ריבוי תביעות של עובדים כנגד מעסיקים על תשלומים חסרים לפנסיה. לדבריו, מקור הבעיה באי אכיפה מספקת מצד הממשלה אשר מסתפקת במשלוח התראות בלבד ולא פועלת מול המעסיקים בזמן אמת.
עובד ייצור בקבוצת אלון, המייצרת מתקני תברואה, הגיש תביעה ייצוגית כנגד מעסיקתו, בטענה כי לא הפרישה לקרן הפנסיה של העובדים את רכיב המעביד בשיעור של 6% כמתחייב בהסכם הקיבוצי. התביעה אושרה כתביעה ייצוגית שתוצאותיה יחולו על כלל העובדים הרלוונטיים שהופרשו להם דמי פנסיה בחסר.
המעסיק פגע בזכויותיכם?
פנו לעורך דין עבודה
במהלך הדיונים הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו אלון תעניק לכל אחד מהעובדים הללו תשלום בגובה 65% מההפרש שבין הסכום אותו היתה אמורה להפריש לקרן הפנסיה לבין מה שהופרש בפועל, בגין השנים 2006-2012.
כמו כן הוסכם כי עובד יוכל להודיע שאינו מעוניין להיכלל בהסכם עד 90 יום מיום מתן פסק הדין המאשר אותו וכי שכר טרחת עורך הדין של התובע יהיה 225,000 שקל.
בנובמבר 2014 הובא ההסכם לאישור בית הדין לעבודה בבאר שבע, אשר הורה לשלוח אותו ליועץ המשפטי לממשלה לקבלת עמדתו.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסכם בטענה כי אינו הוגן בהתחשב בכך שמדובר בזכויות פנסיה וההסכם אינו שומר על ערך הפרשות הפנסיה שלא שולמו לעובדים.
עמותת קו לעובד הגישה גם היא את עמדתה ודרשה כי יהיה קשר ישיר בין תשלום שכר טרחת עורך הדין לבין התשלומים שתבצע אלון בפועל לעובדים. כמו כן, העמותה ביקשה להאריך את אפשרות היציאה מהקבוצה עד ל-90 יום לפני מועד התשלום לעובד בפועל.
משמעות לאומית
השופט צבי פרנקל התייחס להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה וכתב כי אמנם סיכויי התביעה להתקבל הם טובים אולם יש לבחון גם את התועלת שתצמח לעובדים מהמשך ניהול ההליך.
לדבריו, לאלון הפסדים גדולים בשנים האחרונות והיא על סף חדלות פירעון ויש חשש כי אם לא יאושר ההסכם העובדים לא יקבלו דבר.
בנוסף, העמדה לפיה הפיצוי אינו ראוי כי הוא חלקי מתעלמת מהרציונל העומד בבסיס הסכמי פשרה והיחס שבין היתרונות והחסרונות בהסדר זה בו כל אחד מהצדדים "קונה" סיכון שעמדתו לא תתקבל.
השופט ציין כי בשנים האחרונות יש ריבוי תביעות כנגד מעסיקים על אי הפרשה לפנסיה ולדעתו מקור הבעיה באי אכיפה ממשלתית: "אגף האכיפה מסתפק בהטלת התראות בלבד...ואינו יוזם הליכים משמעותיים לאכיפה, למרות הכלים הרבים שהחוק מקנה למשרד הכלכלה לפעול ברגע של אמת נגד מעסיקים", כתב השופט.
השופט אישר את שכר טרחת עורך הדין בהסכם אך קבע מנגנון לפיו שכר הטרחה ייגזר מהסכום הכולל אותו תשלם אלון לעובדים. לקביעת השופט, שכר הטרחה ישולם בשלושה חלקים שווים בהתאם להתקדמות ביצוע ההסכם והתשלום האחרון יותנה בכך שהסכום הכולל אותו תשלם אלון לעובדים יעלה על 1,240,000 שקל. אם הסכום יהיה נמוך מזה, השליש האחרון של התשלום, 75,000 שקל, יועבר לעובדים בחלוקה שווה ביניהם.
בקשת העמותה להארכת תקופת היציאה מההסכם נדחתה ונקבע שהדבר יותיר את אלון בחוסר ודאות באשר להיקף התשלומים שיחול עליה.
הגמול לתובע הועמד על 20,000 שקל שמהווה גם פיצוי סופי על תביעתו האישית.
בסיכומו של דבר אישר השופט את הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.
- ב"כ המבקש: עו"ד גיא אבני
- ב"כ המשיבה: עו"ד תמר גולן
- ב"כ היועץ המשפטי לממשלה: פרקליטות מחוז דרום
- ב"כ עמותת קו לעובד: עו"ד ערן גולן
* עורך דין ששון חורש עוסק בדיני עבודה ובתביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.