עסקת הנדל"ן התעכבה בשל מצבה הבעייתי של הקרקע וחובותיו הרבים של המוכר, כך שהרוכשים נאלצו לשלם, בלית ברירה, הרבה מעבר למה שהתחייבו בהסכם. כמה זה יעלה למוכר?
שני אחים שנקלעו לחובות החליטו למכור קרקע שהייתה בבעלותם. מאחר שאחד האחים היה בפשיטת רגל, רכש אחיו את זכויותיו במגרש, ובמרץ 2011 התקשר עם בני זוג בהסכם מכר.
לייעוץ בעניין נדל"ן ומקרקעין
כנסו ל - פורום מקרקעין של פסקדין
על הקרקע רבצו חובות ועיקולים רבים, ולכן ההסכם כלל מספר הוראות חריגות, בהן שהרוכשים יישאו במס שבח ורכישה ושחלק מהתשלומים יועברו לתיק פשיטת הרגל של אחי המוכר.
לפי ההסכם, רישום הזכויות במגרש היה אמור להתבצע במאי 2011, אלא שבפועל, הוא בוצע באיחור של חצי שנה, לא לפני שהרוכשים נאלצו לשלם כ-130 אלף שקל מעבר למה שהתחייבו, בשל חובות נוספים שצצו פתאום.
בתביעה שהגישו הרוכשים לבית משפט השלום בראשון לציון ב-2012 נגד המוכר, הם טענו כי הפר את הסכם המכר הפרות יסודיות ולכן יש לחייבו בפיצוי המוסכם העומד על 128 אלף שקל.
הנתבע טען מנגד כי הסביר לתובעים היטב שמדובר בקרקע בעייתית ושייתכן שיהיו עיכובים בהשלמת העסקה, בין היתר, משום שהיא מותנית באישור של צדדים שלישיים רבים, בהם בית המשפט. עוד לדבריו, הסכומים שננקבו בהסכם לא שיקפו את התמורה במלואה והתובעים ידעו שייתכן שיצטרכו לשלם עוד.
התערבות חריגה
כדי להכריע בין הגרסאות השונות פנתה השופטת הלית סילש בראש ובראשונה להסכם המכר עצמו, וקבעה כי בניגוד לטענת הנתבע, לא נקבעו בו מועדים "גמישים".
"כה פשוט היה לכאורה להוסיף הוראה על פיה עיכוב שמקורו באי קבלת אישורו של בית המשפט, או התנהלות המפרק או הנאמן בהליך פשיטת הרגל, יביאו לעיכוב בהשלמת חיוביו של הנתבע... ואולם, הוראה מסוג זה לא נמצאה בהסכם המכר...", כתבה השופטת בפסק הדין.
עם זאת, השופטת החליטה שלשון ההסכם אינה סוף פסוק ובחנה גם את התנהגות הצדדים. השופטת התרשמה שאף אחד מהם לא הציג בפניה את התמונה העובדתית המלאה, והיא נדרשה לדלות אותה מהראיות ומהעדויות השונות.
בהמשך, קבעה השופטת שאינה מקבלת את טענת התובעים שמעולם לא הוסבר להם שהעסקה עלולה להתעכב. אף שהדברים לא הועלו עלי כתב, הוכח כי הנתבע הציג בפניהם נתונים רבים בנוגע למורכבות העסקה והם היו מודעים היטב לכך שייתכן שהשלמתה תתארך מעבר למצופה.
עוד קבעה השופטת, כי התובע – בעל השכלה משפטית – ניסה להציג עצמו כאיש תמים שנגרר בעל כורחו למצב – אלא שהסתבר, כי סירב להיות מיוצג על ידי עורך דין במודע וראה עצמו כמי ש"יודע טוב יותר מכל עורך דין". השופטת ציינה שהתובעים אמנם לא היו חייבים להיות מיוצגים, אך היה עליהם להבין שיש לכך השלכות.
לסיכום נקודה זו, קבעה השופטת, שהנתבע אמנם לא עמד במועדים, אך עם זאת, התובעים היו מודעים לכך שהתאריכים בהסכם אינם מציאותיים.
התשלומים הנוספים, לעומת זאת, הם סיפור שונה: השופטת קבעה כי בנוגע לכך הנתבע לא עדכן נתבע לא סיפק לתובעים את מלוא המידע על חובותיו, והם נאלצו, בלית ברירה, לשאת בהם במקומו, שאחרת לא היו מקבלים את הקרקע. על כן, בהקשר זה, הפר הנתבע את הסכם המכר.
בסיכומו של עניין ולנוכח העובדה ששני הצדדים לא טמנו ידם בצלחת – החליטה השופטת להתערב, באופן חריג, בשיעור הפיצוי המוסכם – וחייבה את הנתבע לשלם לתובעים 65 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט של 15 אלף שקל.
- שמות באי הכח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד טליה שנברגר ממשרד עורכי דין שנברגר ניrהוד ושות' עוסקת במקרקעין, תמ"א 38 ופינוי בינוי
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.