לפסק הדין בעניין בנק מזרחי טפחות נ' החברה ואח'
בפסק דין לא שגרתי, נדחתה תביעה לתשלום חוב כנגד ערבה חתומה. הסיבה: הערבה חתמה מתוך פחד ומבלי שהבנק יידע אותה על מה היא חותמת.
בעל חברת אחזקות פתח בשנת 2007 חשבון בבנק מזרחי-טפחות על שם החברה וחתם על ערבות לחובותיה. כשבוע לאחר מכן חתמה אשתו על ערבות אישית לחובות החברה. הבנק הקצה לחברה מסגרת אשראי בגובה של 149,600 שקל.
זמן קצר לאחר מכן עזב הבעל את אשתו ואת שני ילדיהם הקטינים. שנתיים לאחר מכן צמצם הבנק את מסגרת האשראי לחברה, לאחר שחובותיה תפחו. בהמשך, הגיש הבנק תביעה לבית משפט השלום בחיפה כנגד החברה, הבעל ואשתו, בדרישה לכיסוי החוב.
החברה והבעל טענו, כי הבנק התנהל כלפיהם בחוסר תום ואף ברשלנות, משהפר את הבטחותיו להגדיל את קו האשראי של החברה ובכך גרם לקריסתה הכלכלית. לטענתם, החברה החלה בביצוע פרויקט בניה בהסתמך על הבטחת הבנק, אלא שללא התראה וללא צידוק צומצמה מסגרת האשראי והחברה החלה להתמוטט.
האישה הערבה טענה, כי כלל לא ידעה על פתיחת החברה ולא היתה לה כל נגיעה לניהול חשבונותיה. לדבריה, בינה לבין בעלה התנהלה מערכת יחסים בעייתית, שכללה איומים ואלימות. לטענתה, היא כלל לא היתה מודעת לכך שהיא חותמת על ערבות לטובת החברה, שכן בעלה סיפר לה שהיא חותמת על הלוואת משכנתא על דירתם. לאור זאת, היא ביקשה לפטור אותה מערבותה.
לא הציג אסמכתאות
השופטת תמר נאות פרי פסקה, כי יש לקבל את התביעה כנגד החברה והבעל ולדחות את התביעה כנגד אשתו, ובכך פטרה אותה מערבותה.
לדבריה, הנתבע לא הציג שום אסמכתאות: לא כאלה הנוגעות להתחייבויות שלקחה על עצמה החברה, ולא כאלה הנוגעות להבטחת האשראי מצד הבנק.
באופן חריג, קיבלה השופטת את טענות האישה, שלא ידעה על מה היא חותמת וכלל לא ידעה על הקמת החברה. נקבע, כי האישה אינה חייבת בתשלום חובות החברה, הן מהטעם שהבנק הפר את חובת הגילוי כלפיה במעמד החתימה על המסמכים, והן מהטעם שנמנע מלפנות ולעדכן אותה על מצב החברה לאחר מכן.
השופטת ציינה, שהיא מודעת לכך שיש לשקול היטב אם ניתן לקבל טענת ערב, שלא ידע על מה הוא חותם, אלא שבמקרה זה, עדותה של הנתבעת הותירה רושם אמין, וזו אוששה בעדות נציגת הבנק.
לסיכום, נקבע, חויבו רק החברה והבעל לשלם לבנק 156,365 שקלים ושכ"ט בסך 8,000 שקל.
העוול תוקן
"השופטת עשתה צדק עם מרשתי, משראתה את העוול שנגרם לה הן במישור האישי והן במישור הציבורי". אומרת עו"ד שלומית לב, באת-כח האישה. "השופטת הבינה כי הבנק הוא בעל חובת אמון כלפי הציבור, ולפיכך מוטל עליו לנהוג בתום לב ולגלות ללקוח כל פרט בעל חשיבות לשירות".
"במקרה דנן" מציינת עו"ד לב, "הבנק לא יידע את מרשתי על מה היא חותמת, ובעוד היא סברה כי הינה חותמת על שינוי תנאי משכנתא, חתמה בפועל על מסמכים לפתיחת חשבון אשראי. לכך הצטרף מחדלו של הבנק, שלא המציא לה הודעה על חריגות החברה ממסגרת האשראי".
"אני תקווה", היא מסכמת, "כי פסק דין זה יהיה פריצת דרך לפסיקות אוהדות לאזרח הקטן כנגד התנהלות הבנקים".
תגובתו של בא-כוח הבנק, עו"ד נזיא חלבי, לא נמסרה עד לרגע פרסום הידיעה.
לפסק הדין בעניין בנק המזרחי טפחות נ' החברה ואח'
למדור: דיני תאגידים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.