בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל הרשעה של מנהל קרן השקעות שהעסיק עובדת זרה ללא היתר. השופטת סברה שהרשעה, על השלכותיה ההרסניות עבור הנאשם, תהווה פגיעה חמורה מדי.
כתב האישום הוגש ב-2014. הנאשם – שותף מייסד ומנהל בקרן השקעות שאף מכהן כדירקטור במספר חברות – הודה בהעסקת עובדת זרה ללא היתר. לאחר שדינו הוכרע, עברה השופטת אסנת רובוביץ-ברכש לדון בשאלת העונש.
לשאלות על אי הרשעה:
פורום פלילי של אתר פסקדין
שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה ולהטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. בשירות התרשמו כי מדובר באדם נורמטיבי שלקח אחריות על מעשיו, וחש חרטה ובושה, ואף חרדה גדולה מההשלכות ההרסניות של הרשעה בפלילים על המשך עבודתו.
השירות הוסיף כי העבירה בוצעה בזמן שהנאשם היה בתקופה של משבר בחייו סביב פרידה מאשתו והסתגלות לחיים חדשים.
המדינה, אותה ייצג עו"ד נמרוד גרינברג, ביקשה להותיר את ההרשעה על כנה. לשיטתה, אין כאן מקרה יוצא דופן המצדיק סטייה מהכלל הקובע כי מי שביצע עבירות מורשע בעבירות שיוחסו לו.
הנאשם, שיוצג על ידי עוה"ד נטלי צרף-רביב, ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולבטל את ההרשעה. לדבריו, מתוקף תפקידו הוא מכהן גם בחברות ציבוריות, דבר שהרשעה יכולה לפגוע בו.
כמו כן, סיפר הנאשם, במסגרת עבודתו בקרן ההשקעות הוא נוסע לארה"ב מפעם לפעם לשם גיוס כספים, והרשעתו עלולה למנוע ממנה לקבל ויזה.
משכך, טען הנאשם, הרשעתו תגרום לו לנזק לא פרופורציונאלי ביחס לחומרת מעשיו.
עצם ההליך הרתיע
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש הסבירה כי במקרה הזה ישנן נסיבות ייחודיות ותנאים שמצדיקים הימנעות מהרשעה. השופטת לקחה בחשבון את העובדה שהרשעה תפגע בחופש העיסוק ובחופש התנועה שלו, ובכך תפגע באופן בלתי מידתי ביכולתו להמשיך לעסוק בעבודתו.
כמו כן, השופטת ציינה את התנהגותו של הנורמטיבית של הנאשם ביתר תחומי חייו, את לקיחת האחריות ואת העובדה שזוהי עבירתו הראשונה.
השופטת התחשבה גם באופן שבו העבירה בוצעה: העובדת הועסקה למשך חצי שנה במתכונת מצומצמת של פעם בשבוע, מה גם שהנאשם חשב שהיא קיבלה אשרה לנוכח מצבו הבריאותי של בנה.
במקרה של הנאשם, התרשמה השופטת, עצם קיומו של ההליך הפלילי מרתיע אותו. לפיכך, בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את טענות הנאשם בדבר נזק לא-פרופורציונאלי וקבעה שיש הצדקה "להעדיף את האינטרס הפרטני של הנאשם על פני האינטרס המערכתי".
בהתאם, השופטת ביטלה את ההרשעה. בתוך כך, השופטת כינתה את התופעה של העסקת עובדים זרים "מכת מדינה", והטילה על הנאשם 250 שעות שירות לתועלת הציבור, והתחייבות להימנע מעבירה למשך שנה.
לקריאת גזר הדין לחצו כאן
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.