מאת: עו"ד ארז הימן
להחלטה בעניין אברהם נעים נ' גלילי ואח'
על פי איזה דין ישולם שכר טרחת כונס נכסים, שמונה במסגרת תיק הוצאה לפועל, אך בפועל מימש את הנכסים במסגרת הליכי פירוק? האם זה משנה ואם כן- מדוע?
חברה ששעבדה לטובת בנק דיסקונט 15 דירות בבניין השייך לה, נכנסה להליכי פירוק. משלא עמדה בתשלום לבנק, ביקש הבנק לממש את הדירות. הוא פתח נגד החברה הליכי הוצאה לפועל, ומונה כונס נכסים לשם מכר הדירות המשועבדות.
מאחר שהחברה נכנסה להליכי פירוק, נאלץ כונס הנכסים לקבל את אישור בית המשפט המחוזי אשר דן בתיק הפירוק, לביצוע כל פעולותיו בנכסים.
צירופו של הכונס לתיק הפירוק בוצע, בין היתר, בשל הצורך שערכאה אחת תפקח על הנעשה באותו בניין, כך שלא יתנהלו שני תיקים העוסקים באותו בניין- האחד בבית המשפט המחוזי והשני בלשכת ההוצאה לפועל. סיבה נוספת הינה, הרצון לשמור על שוויון בין רוכשי הדירות הפוטנציאלים.
לאחר שכונס הנכסים ביצע את תפקידו כראוי ואף תרם לגיבוש הסדר למכירת הבניין כולו, הוא פנה לבית המשפט המחוזי בנצרת, וביקש ממנו לקבוע את אופן חישוב שכר טרחתו. הבלבול נוצר בשל העובדה כי מונה ככונס בתיק ההוצאה לפועל, אך בסופו של דבר פעל במסגרת תיק הפירוק.
לקביעה חשיבות רבה: בעוד ששכר טרחת כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל גבוה באופן משמעותי ויכול להגיע עד לכדי 10% מכלל התמורה שתתקבל ממימוש הנכסים, הרי שבהליכי פירוק, שיעור שכר טרחת הכונס יורד ככל שסכום המכירה עולה.
על כך יש להוסיף כי קביעת שכר טרחה נמוך תטיב עם קופת הפירוק ותניב סכומי כסף גבוהים יותר לנושי החברה.
לטענת הכונס, יש להעמיד את שכר טרחתו בשיעור הנע בין 6% ל- 10% מסך המכירה, כפי שמקובל בהליכי מימוש במסגרת תיקי הוצאה לפועל. הכונס הדגיש כי אף על פי שהדירות נמכרו בסופו של דבר במסגרת תיק הפירוק, הרי שמינויו היה במסגרת הליכי הוצאה לפועל. לפיכך טען, כי אין להחיל עליו את הוראות תקנות החברות ולקבוע את שכר הטרחה שלו כאילו מונה ככונס בתיק הפירוק.
מפרק החברה ביקש להבהיר כי מימוש נכסי החברה על ידי הכונס אשר בוצע בסופו של דבר במסגרת הליך הפירוק, הביא לסיום העניין במהירות וביעילות.
בית המשפט נדרש לעמדתו של כונס הנכסים הרשמי בסוגיה. הכנ"ר ציין כי מאחר שביהמ"ש העניק לכונס את הסמכות לממש את הנכסים במסגרת תיק הפירוק, יש לפסוק את שכר טרחתו לפי תקנות החברות.
בחינה מהותית
השופט עאטף עיילבוני קבע, כי הסוגייה צריכה להיפתר באמצעות בדיקה של מהות התפקיד והמסגרת בה פעל לביצועו.
לאחר שהשופט בדק את פעולותיו של הכונס, הוא קבע ,כי למרות העובדה שהכונס מונה במסגרת תיק הוצאה לפועל, בפועל, הדירות נמכרו במסגרת תיק הפירוק. כל צעד ושעל שביצע הכונס במטרה לממש את הדירות המשועבדת, נעשה במסגרת תיק הפירוק ולכן שכר הטרחה שלו צריך להתבצע בהתאם לתקנות החברות.
עוד הוסיף השופט, כי קביעת שכר טרחה על פי המקובל בהליכי הוצאה לפועל, תגרע משמעותית מנתח הדיבידנד לו זכאים נושי החברה במסגרת הליכי הפירוק.
לבסוף, ציין השופט את המאמץ המיוחד של הכונס בגיבוש הסדר המכירה, ופסק לו שכר טרחה נוסף, בשיעור של 25% מעבר ל קבוע בתקנות החברות.
לא ניתן צו להוצאות.
להחלטה בעניין אברהם נעים נ' גלילי ואח'
* הכותב הוא עו"ד העוסק בין היתר בתחום ההוצאה לפועל.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.