לפסק הדין בעניין הרשקוביץ נ' נחום
עו"ד ייצג את אביו בתיק הוצל"פ שפתח נגד אשת מפקח במשרדי פקיד השומה, ובתגובה פרסם המפקח מכתב בו כינה את עורך הדין 'עוכר דין' שעושה 'קומבינה' עם אביו. בימ"ש השלום בת"א קיבל תביעת דיבה שהגיש עוה"ד נגד המפקח, וחייב את האחרון בפיצוי של 30,000 ש"ח.
פקידה במשרדי פקיד השומה בחולון הגישה תביעה נגד יועץ מס שהתלונן על התנהלותה וכינה אותה "עשב שוטה", אך בית משפט לתביעות קטנות דחה אותה, וחייב את הפקידה בהוצאות. מאחר והפקידה לא שילמה את ההוצאות, פתח נגדה יועץ המס, באמצעות בנו, עורך דין במקצועו, תיק בהוצל"פ, והחל בהליכי הגבייה.
בעקבות זאת, כתב בעלה של הפקידה, מפקח ראשי במשרדי פקיד השומה בחולון, מכתב בו הלין על התנהלות יועץ מס, ובין היתר כתב בו, כי בנו של היועץ, אותו כינה 'עוכר דין', הכיר את השופטת, והגיע לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות במדי עורך דין במטרה להשפיע על השופטת שניהלה את התיק, למרות שאסור לעורך דין לייצג בבית משפט לתביעות קטנות ללא היתר, ואף עשה 'קומבינה' עם אביו על מנת להגדיל את החוב בתיק ההוצל"פ, בין היתר כשביקש שיחייבו את הפקידה בשכר טרחתו.
לאחר שנודע לעורך הדין על המכתב, הגיש תביעת דיבה נגד אותו מפקח, בו טען כי המעשים שיוחסו לו במכתב שהעביר המפקח מהווים הוצאת לשון הרע, באופן שמבזה ומשפיל אותו ואף יש בו כדי לפגוע במשלח ידו.
המפקח טען כי תוכן המכתב הוא אמת וכי מדובר בדיווח מקצועי, שהיה מחויב בו, כחלק ממילוי עבודתו. בנוסף טען, כי הוא חסין מכיוון שהוא עובד ציבור, וכי כתב את המכתב בתום לב, ובכל מקרה, מדובר בהבעת דעה מותרת.
השופטת ריבה ניב דחתה את טענת החסינות של הנתבע, מאחר שלא ביקש לקבל חסינות מהיועמ"ש, ולאחר מכן קבעה, כי אין חולק כי פרסום מכתב שבו מתואר התובע כמי שעושה 'קומבינה', מנצל את ההיכרות שלו עם שופטים כדי להטות תיקים ומגדיל חוב במצורה מלאכותית, מהווה הוצאת לשון הרע.
השופטת דחתה את טענות ההגנה שהעלה הנתבע- ראשית משום, שלא הוכחה אמיתות הדברים, כך למשל, העובדה שהתובע הגיע עם אביו לדיון בתביעה שהגישה נגדו אשת הנתבע, אין בה, כשלעצמה, כדי להוכיח שעורך הדין ניסה להטות את פסיקת השופטת, ופרוטוקול הדיון אף מראה כי לא הגיע במטרה לייצג את אביו.
"התובע התלווה לאביו, כשם שהנתבע התלווה לאשתו. נוכחותם של השניים מצוינת בפרוטוקול, כבני לוויה. כאמור, התובע לא עתר לייצג את אביו ולא טען בבית המשפט. כל חטאו, שהתלווה אל אביו כשהוא לבוש מדי ייצוג.", כתבה השופטת והוסיפה, כי עורך דין שמייצג בתיק הוצל"פ אף רשאי לבקש לחייב חייב בשכר טרחתו, ומשהתובע אכן ייצג את אביו, ואף הראה כי נהג לגבות ממנו שכר טרחה דרך קבע,לא הוכחה טענת הנתבע כי הגדיל את החוב בצורה מלאכותית.
עוד נפסק, כי לא הייתה כל הצדקה חוקית או מוסרית לשלוח מכתב שבו כונה התובע 'עוכר דין', לכל כך הרבה רשויות וגורמים, וכי אמירות כמו "עורך הדין פעל ב'קומבינה'" אינן מהוות הבעת דעה לגיטימית.
לפיכך נפסק, כי על הנתבע לפצות את התובע ב 30,000 ש"ח, וזאת בהתחשב בכך שהנתבע לא התכוון לפגוע בתובע אלא לשפר את מצבה של אשתו, וכי הוא מאמין עד היום בדברים שכתב, ונוכח העובדה, כי שמו של התובע טוהר בפסק הדין דנן.
לפסק הדין בעניין הרשקוביץ נ' נחום
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.