לפסק הדין בעניין ש.ס. נ' ש' ואח'
אישה, שבשנת 2008 ננשכה קלות בידי כלבת לברדור תבעה מבעליה פיצוי של מאות אלפי שקלים, אף שנגרמו לה בסך הכל שלושה חתכים קטנים שהחלימו עד למועד מתן פסק הדין. בעלי הכלבה, שסייעו לאישה ולקחו אותה לטיפול במרפאה, חויבו בסופו של דבר ב-10,000 שקל בלבד, כולל הוצאות משפט.
אישה כבת 50 צעדה באחד מערבי אוגוסט 2008 בשכונת מגורים שבמועצה המקומית גבעת זאב. באותה שעה בדיוק יצא אחד התושבים לטיול עם כלבת הלברדור שלו. מסיבה לא ברורה, תקפה הכלבה את האישה ונשכה אותה בעכוזה ובזרועה הימנית.
בעל הכלבה לקח את האישה לביתו, שם העניק לה טיפול ראשוני. לאחר מכן, אמו לקחה את האישה לטיפול במרפאה. הרופא גילה סימני נשיכה ושלושה חתכים קטנים באזור העכוז וזרוע ימין והנחה את האישה לחבוש את החתכים עם פולידין וליטול טיפול מניעתי.
למרות זאת, הגישה האישה תביעה נגד בעלי הכלב לבית משפט השלום בירושלים. היא דרשה פיצוי של 194,579 שקלים בטענה שנגרמו לה שלל נזקים, בהם הוצאות רפואיות, אבדן ימי עבודה, אבדן כושר השתכרות, פעילות בחדר כושר וכאב וסבל. עם זאת, כראיה היא צירפה רק חוות דעת רפואית אחת העוסקת בפגיעה הנפשית שנגרמה לה.
הנתבעים הסבירו שהתנהגות הכלבה הפתיעה אותם שכן הלברדור אינו כלב תקיפה אלא משמש, בין היתר, ככלבי נחייה לעיוורים.לאור דרישותיה המוגזמות של התובעת, הגישו הנתבעים חוות דעת רפואית סותרת.
המומחית שמונתה מטעם בית המשפט קבעה, שהנכות הנפשית שנגרמה לתובעת בשל הטראומה מהנשיכה היא מזערית ועומדת לכל היותר על 4%. במסגרת ההליך, הסכימו שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה ומבלי לנהל הליכי הוכחות.
נשיכה קלה ביותר
השופטת תמר בר-אשר צבן הסבירה, כי על פי החוק, בעל כלב מחויב לפצות את מי שנפגע מכלבו אלא אם הנפגע התגרה בכלב, תקף את הבעלים או בני משפחתו או הסיג גבול במקרקעי הבעלים. אולם המגמה היא לראות את בעל הכלב כמי שאחראי באופן מוחלט למעשי כלבו.
השופטת ערכה סקירה ארוכה ומקיפה של פסקי דין שבמסגרתם נפסקו פיצויים לנפגעי נשיכה והראתה, כי למעט במקרה קיצוני במיוחד, נע הפיצוי בין 30 אלף שקל ל-60 אלף שקל. באותו מקרה קיצוני, בעל הכלב חויב בפיצוי של 293 אלף שקלים, אלא ששם הפגיעה הייתה חמורה ביותר והגיעה לכדי נכות זמנית של 100%.
לעומת זאת, במקרה הנוכחי מדובר בנשיכה קלה ביותר, שלא הותירה צלקות ולכל היותר הביאה לנכות נפשית מזערית. בניגוד לרכיבי הנזק שמנתה התובעת, הרי שהיא לא נזקקה לטיפולים ממושכים, עורה לא נקרע והיא לא נזקקה לתפירה או לטיפול כירורגי כלשהו. בהתחשב גם בהתנהלות הנתבעים, שהעניקו לתובע סיוע מיידי, נקבע כי התובעת תקבל רק 10,000 שקל.
לדברי עו"ד יעקב רוזנשיין העוסק בדיני נזיקין, "תוצאת פסק הדין אמנם מינימליסטית, שכן הפיצוי לתובעת כולל גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, אך יחד עם זאת היא סבירה בנסיבות המקרה". עוד הוא אומר, כי מאחר שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה ובהסכמת הצדדים (סעיף 79א לחוק בתי המשפט), הסיכוי שלהם לערער עליו קלוש ביותר.
לפסק הדין בעניין ש.ס. נ' ש' ואח'
*המגיב לא ייצג בתיק
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.