במסגרת הליך הגירושין חויב הבעל במזונות הילד המשותף. בשלב מסוים הוא חזר הביתה לשלום בית ששרד תקופה ממושכת. למעלה מעשור לאחר מכן, החליטה האישה לגבות את המזונות מההליך הקודם. האם הבעל יצטרך לשלמו אף שלטענתו מימן את הוצאות בנו בתקופת שלום הבית?
בני הזוג נישאו ב-1994 ויש להם בן משותף. ב-98' הגיש הבעל תביעת גירושין, מזונות וחלוקת רכוש לביה"ד הרבני. האישה הגיבה בתביעת מזונות אישה וילד בביהמ"ש לענייני משפחה.
כארבעה חודשים לאחר מכן ביה"ד הרבני שלח את הצדדים לשלום בית. הוא קבע שהבעל יחזור לגור בבית המשותף וימשיך לפרנס את אשתו החולה בטרשת נפוצה. בהתאם, בני הזוג שבו לחיות יחד.
בינתיים, קבע ביהמ"ש למשפחה שהאישה אינה זכאית למזונות, כיוון שחזרה לשלום בית, אולם חייב את הבעל לשלם 1,600 שקל מזונות לבן המשותף בתוספת 150 דולר בעבור הוצאות המדור.
בסופו של דבר שלום הבית לא צלח ובמרץ 2012 כבר ניהלו בני הזוג הליכים חדשים בביהמ"ש לענייני משפחה. בד בבד ניגשה האישה ללשכת ההוצאה לפועל וביקשה לגבות מבעלה את חוב המזונות שלא שילם מאז מתן פסק הדין, לפני למעלה מעשור. הבעל טען, כי פרע את חוב המזונות מזמן, שכן מאז שחזרו לחיות ביחד, הוא שילם את כל הוצאות הבית והמזון, כולל של בנו.
רשמת ההוצל"פ דחתה את טענת הבעל כי אופן ביצוע תשלום המזונות שונה בהסכמת האישה בהתנהגות, וקוזז עם תשלום הוצאות הבית וקבעה כי חוב המזונות עומד בעינו.
שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין של הרשמת לבית המשפט לענייני משפחה. שם נקבע כי רשמת ההוצאה לפועל חרגה מסמכותה כיוון שדנה במיני טענות חוזיות שהעלו בני הזוג וראויות להתברר רק בביהמ"ש למשפחה.
בנוסף נקבע, כי לא יהיה זה צודק לחייב את האב, שלאורך שנות שלום הבית סיפק את צרכי הבן, לשוב ולשלם את מזונותיו בכפל. נפסק שיש לבחון את הוצאותיו בפרוטרוט על מנת לבדוק כמה באמת שילם. לפיכך הורה ביהמ"ש על השבת התיק לרשמת ההוצאה לפועל לעריכת תחשיב מחדש.
הבעל ביקש לערער על ההחלטה וחזר על טענתו כי שילם את הוצאות הבית והמזון של בנו לאורך השנים. לדבריו, גם האישה הסכימה בהתנהגותה שהמזונות שולמו, שכן לא דרשה את הכספים במשך השנים.
שלום בית לא מבטל חוב
השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי חזרה לשלום בית וניהול משק בית משותף אינם מספיקים לביטול חוב מזונות לקטין. עם זאת, השופט קיבל את הערעור באופן חלקי והורה לביהמ"ש לענייני משפחה לתת לרשמת ההוצאה לפועל הנחיות ברורות יותר לביצוע תחשיב חוב המזונות שנותר, אם בכלל.
התחשיב, כך נקבע, חייב לכלול פירוט של כל ההוצאות של האב תוך קיזוז החלקים שנחשבים למזונות הילד. כמו כן הורה השופט להנחות את האב באשר לראיות שעליו להציג כדי להוכיח ששילם את המזונות, בהתחשב בנזק הראייתי שנגרם לו בחלוף למעלה מעשור מאז פסיקת המזונות.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסה"ד בעניין ה.כ. נ' ת.כ.
* עו"ד אמיר זבולון עוסק בדיני משפחה.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.