עובד זר מסין נפל מגובה של 12 מטרים במהלך עבודה באתר בנייה בקרית אונו והפך לנכה. חברת הקבלן "יצחק עופר" נמצאה כמי שהתרשלה ואחראית לנזקיו.
העובד הגיע ארצה ב-2007 במטרה להשתלב בעבודות בניין והופנה באמצעות חברת כוח האדם "חסון גשר" לעבוד עבור הקבלן יצחק עופר באתר בנייה בקרית אונו. בקיץ 2008, עלה העובד על סולם בגובה 12 מטרים, כדי לבצע עבודות יציקה, והתהפך יחד עמו.
נפגעתם בעבודה?
פנו ל-עו"ד נזיקין
פועל הבניין, שנפל לקרקע, נפגע ברגלו, בראשו ובפניו. הוא אושפז במשך כשבועיים בבית החולים "תל-השומר" ושהה כחודשיים במרכז השיקומי "רעות".
ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה, קבע לעובד נכות בשיעור של 32% והחל לשלם לו גמלאות.
בפברואר 2012 תבע העובד פיצוי על נזקיו מחברת כוח האדם ומחברת הקבלן בבית משפט השלום בתל אביב. לתביעה הצטרף גם ביטוח לאומי שביקש החזר הגמלאות שקיבל בסך של כ-540 אלף שקל.
התובע טען שמרב האחריות צריכה לחול על הקבלן ולא על חברת כוח האדם, וביטוח לאומי סבר כך גם כן, משום שחברת הקבלן היא שהחזיקה באתר הבנייה, קבעה את נהלי העבודה והייתה אחראית לבטיחות במקום.
לדבריהם, החברה התרשלה כשאפשרה לתובע לעבוד על סולם לא יציב, ללא קשירה וללא השגחה.
חברת כוח האדם טענה כי היא לא הייתה אחראית לנהלי הבטיחות במקום והטילה את האחריות על שכם הקבלן. עם זאת, היא הצטרפה לטענת הקבלן כי האירוע התרחש עקב רשלנותו הבלעדית של התובע, שלא מילא אחר הוראות הבטיחות, לא השתמש ברתמה כדי לקשור את עצמו לסולם ואף לא הציב את הסולם כראוי.
בתגובה, סיפר התובע כי מעולם לא קיבל הדרכה כיצד לבצע את עבודתו בצורה בטוחה.
לעומתו טען מנהל העבודה כי התובע, כמו יתר הפועלים, דווקא כן קיבל הדרכות בשפה הסינית ואישר זאת בחתימתו. בנוסף, טען כי לתובע סופקה רתמת בטיחות.
לדבריו, כשהוא רואה שעובד לא נוהג על פי כללי הבטיחות הוא מעיר לו, אך אין ביכולתו לעקוב אחרי כל פועל בכל רגע נתון.
לא השגיחה
השופטת אורלי מור-אל לא קיבלה את עמדת הנתבעות כי התובע אחראי לנפילה. לדבריה, גם בהנחה שניתן לתובע תדריך בטיחות בשפתו, הנתבעות לא יוצאות מידי חובה, שכן לא הוכח כי ניתנה לו רתמת בטיחות או כי התלווה אליו עובד נוסף להשגחה וסיוע.
השופטת הוסיפה כי אחריותה של חברת הקבלן גדולה יותר מזו של חברת כוח האדם, אולם אינה מוחלטת. חברת כוח האדם, הבהירה השופטת, אינה רק "מציבת עובדים". עליה להתעניין בבטיחות העובדים ולוודא שהחברה שאליה היא שולחת אותם מקפידה על שמירת כללי הבטיחות. משלא עשתה זאת, תעמוד אחריותה על 10%.
מכאן השופטת ניגשה לאמוד את נזקי התובע והגיעה למסקנה כי נזקיו, ובהם הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל עומדים על 291,300 שקל. מכיוון שפיצוי זה נבלע בתוך התגמולים שקיבל מביטוח לאומי, חברת כוח האדם לא צריכה לשלם דבר.
באשר לחברת הקבלן, בהתאם להוראות החוק, יהיה עליה לשלם את נזקי התובע בסך 262,170 שקל – 200 אלף שקל מהפיצוי יועברו לביטוח לאומי, והיתרה לתובע.
חברת הקבלן חויבה גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כך שלתובע תשלם 16,000 שקל ולביטוח לאומי 47,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שלמה ישראל, עו"ד כהן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד קמין, עו"ד חי, עו"ד לוין
* עו"ד אמיר שושני עוסק בנזקי גוף
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.