עובד במתקן המשנע מיליוני טון של פוספטים ואשלג בנמל אשדוד, נפטר ב-1996 מסרטן הלוע האפי. תשע שנים נלחמה אלמנתו בביטוח לאומי עד שזכתה בגמלה.
נושא הבטיחות והגהות בעבודה במתקן התפזורות שבנמל אשדוד, המשנע מדי שנה כארבעה מיליון טון פוספטים ואשלג, העסיק רבות את בית המשפט ומשרד התמ"ת בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
ביטוח לאומי דחה את תביעתך?
עורך דין ביטוח לאומי
בדיקות שערכו מומחים שונים במקום, העלו כי יש להפחית את החשיפה לרעלים המופצים במסגרת העיסוק בחומרים המסוכנים, ובעקבות זאת, עבר המתקן תהפוכות: נבנו בו מתקנים שנועדו למנוע הרעלה, בוצעו בו עבודות איטום והחלו להקפיד על שימוש במסכות מגן לעובדים.
כשהדברים נחשפו, הוגשו לבית הדין לעבודה בבאר שבע מספר תביעות על ידי עובדים שחלו בסרטן, בטענה שהם זכאים לגמלאות מביטוח לאומי, משום שהחשיפה לחומרים הרעילים במסגרת העבודה היא מחלת מקצוע.
בין התביעות הוגשה גם תביעה מצד אלמנת עובד המתקן, שנפטר ב-1996 בהיותו בן 39 בלבד, לאחר שנלחם במשך כחמש שנים בסרטן בחלל מערות האף. טענת האלמנה הייתה שבעלה המנוח לקה במחלה בשל החשיפה הממושכת לחומרים המסרטנים במסגרת עבודתו.
אלא שתביעתה נדחתה לאחר שסגן הנשיאה, השופט אילן סופר, הסתמך על חוות דעת מומחה שקבעה כי אין קשר סיבתי בין החשיפה לקרינה מייננת במתקן לבין מחלת הסרטן ממנה סבל המנוח.
השופט קיבל את עמדת המומחה שלפיה אין להתייחס אל כלל מקרי הסרטן כמקשה אחת, שכן כל סרטן נגרם מגורמי סיכון שונים, ועובדה היא שהמנוח היה היחיד שחלה בסרטן הלוע והאף מקרב עובדי המתקן.
ערעור שהגישה אלמנת המנוח התקבל בבית הדין הארצי לעבודה והתיק הוחזר לבית הדין האזורי עם הוראה למינוי מומחה נוסף בתיק.
ואכן, חוות דעתו של המומחה התעסוקתי שמונה על ידי בית הדין הפכה את הקערה על פיה. המומחה קבע שהעבודה במתקן הביאה לכך שגם המנוח וגם הרופאים השונים שבדקו אותו לא התייחסו ברצינות לתלונותיו על קשיים בנשימה ואף סתום. לטעמו, אם היה עובד במקום אחר, סביר להניח שהתלונות היו מטופלות אחרת, והמחלה הייתה מתגלה בשלב הרבה יותר מוקדם, שהיה מאפשר גם ריפוי מלא.
ללכת לקראתה
סגן הנשיאה סופר החליט לקבל את חוות דעתו, תוך שהסביר כי אמנם לאורך גלגוליו השונים של התיק נשמעו חוות דעת שונות מטעם מומחים שונים, שחלקו זה על דעתו של זה, אולם בית הדין רשאי לבחור להאמין לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שנתפס כאובייקטיבי יותר מהמומחים מטעם הצדדים, ואינו מקבל תשלום מצד מי מבעלי הדין.
יתרה מזו, השופט סבר שכשיש בפני בית הדין חוות דעת בתיק העוסק בביטחון סוציאלי יש להפעיל כל ספק לטובת המבוטח. בפרט במקרה כמו זה, העוסקת בגמלת תלויים לאלמנה, שגם שגם כך קשה לה להוכיח את תביעתה מפאת מותו של המנוח, ועל כן יש להקל עמה וללכת לקראתה.
בכך, דחה השופט סופר את התנגדות ביטוח לאומי לקבלת חוות הדעת החדשה, שלטעמו מעוררת ספקות ומבוססת על השערות ותיאוריות.
השופט קבע כי אמנם המומחה לא מצא קשר סיבתי במובן זה שהמחלה נגרמה מחמת תנאי העבודה, אולם די בכך שתנאי העבודה הם שהחמירו את המחלה עקב האבחון המאוחר כדי לקיים קשרי סיבתי משפטי ורפואי בין העבודה למחלה.
משכך, האלמנה זכאית לתגמולים מביטוח לאומי, שגם חויב בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
- ב"כ התובעת: לא צוין
- ב"כ הנתבע: עו"ד נעמה נווה
* עו"ד אייל בן ישי עוסק בביטוח לאומי, תאונות עבודה ונזקי גוף
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.