לא חצי-חצי: בית המשפט לענייני משפחה בירושלים החליט באחרונה לחלק באופן לא שוויוני חלק מנכסי בעל ואישה שהתגרשו, זאת בשל אלימות מצד הבעל, שאף הורשע בפלילים.
בני הזוג התחתנו ב-2003 והתגרשו לפני כחצי שנה. מנישואיהם נולדו להם שתי בנות ובן. לפני מספר חודשים, הבעל הועמד לדין פלילי והורשע לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון, בארבעה מקרי אלימות – שתי עבירות תקיפה, עבירת ניסיון תקיפה והיזק לרכוש. נגזרו עליו 40 ימי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי.
לייעוץ בסכסוכי משפחה:
פנו ל-עורך דין משפחה
כיום הסכסוך בין בני הזוג מתנהל בבימ"ש לענייני משפחה בשלוש תביעות שהגישה האישה נגד בעלה לשעבר: איזון משאבים, משמורת ומזונות הילדים.
התובעת סיפרה בהרחבה על חייה הקשים עם מי שהיה בעלה, ותיארה את הבית כבית קשה, רווי באלימות כלפיה וכלפי ילדיהם.
לטענתה, נגרמו לה ולילדיה נזקים כה קשים, שמצדיקים לחלק את המשאבים הכלכליים שלה ושל בעלה שלא שווה-בשווה.
הנתבע הכחיש את האלימות וטען שהודה במעשים כי רצה "לסיים עם הנושא מהר". הוא טען שהתובעת מנסה "ליצור דרמה פלילית", על מנת לזכות ביותר רכוש.
לשיטתו, חלוקת רכוש לא שוויונית שמורה למקרים חריגים ביותר, למשל כמו ניסיון רצח, ואילו הוא והתובעת חיו יחד חיי אהבה ושלום במשך כעשר שנים, למעט מריבות בודדות בתקופה האחרונה.
בנוסף, הנתבע טען, בין היתר, כי התובעת הבריחה כספים כשמשכה כסף מהחשבון המשותף בזמן שהוא היה במעצר.
בהקשר זה התובעת טענה שמשכה את הכסף "לטובת כלכלת הבית, תשלומים שוטפים וצורכי הילדים".
"אין להקל ראש"
סגן הנשיא השופט מנחם הכהן בחן את הדעות השונות של בית המשפט העליון בסוגיה. כך למשל, לעמדת השופט ניל הנדל, רק אם מעשי האלימות הביאו לפגיעה באוטונומיה הכלכלית של בן הזוג, ניתן יהיה לקבוע חלוקה לא שוויונית.
בניגוד לעמדה זו, השופטת דפנה ברק ארז והשופט חנן מלצר, סברו שבמקרים בהם אדם הורשע באלימות קשה כלפי בן זוגו, ניתן יהיה להתחשב בכך גם מבלי לבחון את ההשלכות הכלכליות של האלימות.
השופט כהן הסביר שהשאלה העיקרית היא מהי אלימות קיצונית. "במקרה דנן ניתן לומר בבירור כי הנתבע הורשע באלימות חמורה אותה נקט כלפי התובעת וכלפי ילדיו, ולא מדובר באירוע חד פעמי, אלא במספר אירועים המעידים על דפוס התנהגות מצד הנתבע, אשר העיד בעצמו כי הוא 'נח לכעוס'", קבע השופט.
גם אם לא הייתה אלימות כלכלית, הוסיף השופט, "אין להקל ראש באלימות הפיזית והרגשית המתוארת על ידי התובעת, אשר אני מאמין לה, כי ליוותה את חיי הנישואין של הצדדים שבפני 'כצל'", הכריע השופט, ובתוך כך הבהיר שהנתבע לא יכול לסתור את הודאתו בהליך הפלילי ועכשיו לטעון שהודה בדברים שלא עשה.
בסופו של דבר, השופט הורה השופט על איזון לא שוויוני של הזכויות הסוציאליות, כך שהנתבע יהיה זכאי רק ל-25% מזכויות התובעת, שנצברו לה מתחילת הנישואין עד למועד הפרידה, בעוד שהתובעת תהיה זכאית ל-50% מזכויותיו הסוציאליות של הנתבע.
עם זאת, השופט הורה לתובעת להחזיר לנתבע חצי הסכום שהיה בחשבון במועד הקרע (לשיטתה עמד על סך של 63,000 שקל), מאחר שלא הוכיחה שהכסף שימש אותה לצרכי הבית.
בהמשך פסק הדין השופט שטח את טענות הצדדים בעניין המשמורת והמזונות, אך טרם הכריע בנושאים אלה.
- ב"כ התובעים: עו"ד חגית אפרתי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שולמית לוי
* עורכת דין מור אוזרקובסקי עוסקת בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.