סיטואציה נדירה, שבה רכב שנפגע בתאונה "התגלגל" בדרך לא חוקית לסוחר מכוניות, הולידה תביעה של אישה נגד בעליו המקוריים – חברת "שירביט". העניין גרר דיונים בשלוש ערכאות.
בינואר 2009 נחתם בין חברת הביטוח "שירביט" לחברת המכוניות "אורדן" הסכם, שלפיו שירביט תמכור לאורדן רכבים שניזוקו, ואלו יועברו לפירוק או לתיקון במוסכים מורשים. בהסכם נכתב כי רישיונות הרכב יישארו בידי שירביט עד שאורדן תוכיח שהרכבים תוקנו.
לייעוץ בנושאי ביטוח:
פנה ל-עו"ד ביטוח
הפרשה הנוכחית החלה כששירביט מכרה רכב לאחר תאונה לאורדן. אורדן מכרה אותו לסוחר מכוניות, שהתחייב לתקנו במוסך מורשה. בשלב כלשהו הגיע הרכב לידי אדם בשם שלמה אלקיים, שניהל עסק למכירת מכוניות ("רכב סאלי"), והבעלות ברכב הועברה אליו בעזרת מסמכים מזויפים.
ב-2009 רכשה אישה את הרכב מאלקיים תמורת 60 אלף שקל לאחר שבדקה אותו וגילתה שהוא עבר תאונה. למרות זאת, היא החליטה להגיש בין היתר נגדו ונגד שירביט תביעה לפיצוי על ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה מרכישתו. שירביט הגישה הודעת צד שלישי נגד אורדן.
אלקיים לא התייצב לדיונים ובימ"ש השלום בחיפה חייב אותו להחזיר לאישה את הכסף. בנוסף, חויבה שירביט בפיצוי, לאחר שקבע כי לא טרחה לתקן את הרכב בהתאם לתקנות התעבורה. יחד עם זאת, הודעת הצד השלישי התקבלה, ואורדן חויבה לפצות את שירביט.
ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהגישו שתי החברות, וקבע כי שירביט אינה אחראית כלפי האישה, ואם כך – ממילא אין בסיס לחיובה של אורדן. נקבע, בין היתר, כי חברות הביטוח אינן בעלות מוסכים, והתקנות לא אוסרות על העברת בעלות לפני תיקון הרכב, אלא רק על השימוש בו.
האישה הגישה ערעור לביהמ"ש העליון. לטענתה, שירביט הפרה את החוק בכך שהרשתה לאורדן לתת אותו למישהו לפני שתוקן על ידי מוסך מורשה.
לשיטתה, פסיקת המחוזי מעבירה לחברות הביטוח מסר של הסרת החובה לדאוג שכלי רכב שניזוקו יחזרו לכביש רק לאחר תיקון כדין.
שירביט טענה, בין השאר, שהעבירה את הרכב לאורדן כשהרישיונות אצלה ותחת הוראה מפורשת האוסרת על השימוש בו. עוד היא טענה כי לא יכלה לצפות את המעשה הפלילי של העברת הבעלות ברכב ללא הרישיונות.
בנוסף, שירביט ציינה כי המבקשת רכשה את הרכב כשידעה שהיה מעורב בתאונה, ולכן היא בכל מקרה אשמה בהפסדים שנגרמו לה.
גם אורדן טענה כי לא עלה בדעתה שהסוחר יעביר את הבעלות תוך זיוף רישיון הרכב וגם לשיטתה המעשה הפלילי ניתק את הקשר הסיבתי בינה לבין מכירת הרכב לאישה.
אין התרשלות
המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, דחה את הערעור. לעמדתו, שירביט לא התרשלה, גם אם יש מקום ל"מקצה שיפורים" באשר לדרישותיה מאורדן.
השופט ציין כי זוהי הפעם הראשונה ששאלת האחריות של חברת ביטוח על רכב שמכרה והועבר ב"שרשרשת" מבלי שתוקן – מגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון.
בסיכומו של דבר, נקבע כי החוק אינו מונע מחברת ביטוח להעביר בעלות ברכב שניזוק, תוך החזקת הרישיון בידיה כ"בטוחה". עם זאת, השופט הדגיש כי החוזה שלה עם קבלן המשנה המתקן את הרכב צריך לכלול הוראות ברורות, כולל נוסח מחייב לגבי מכירת הרכב לצדדים נוספים.
השופט רובינשטיין הוסיף כי בכל מקרה המבקשת לא הייתה זכאית לפיצוי, מאחר שידעה כי הרכב עבר תאונה לפני שרכשה אותו.
השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל הצטרפו לפסק הדין.
מפסק הדין עולה כי חברות הביטוח לא מחויבות לצפות מעשה פלילי של זיוף רישיונות על ידי גורם עברייני.
* עו"ד יעקב לביא עוסק בדיני נזיקין וביטוח.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.