הישארות חלקי שליה ברחם לאחר הלידה היא תופעה ידועה ומוכרת, שלצערנו מתרחשת לא מעט. התופעה עלולה לגרום לנזק משמעותי ליולדת, עד כדי עקרות. עו"ד אייל בן ישי מסביר שניתן לתבוע פיצוי על הנזק, אבל מזהיר: כל אם יודעת שאת הנזק הזה לא ניתן לכמת בכסף.
הכל התחיל בכוס קפה. ישבתי עם ידידה, שסיפרה לי שרופא הנשים גילה שנמצאו ברחמה חלקי שליה, שנותרו לאחר הלידה שעברה זה מכבר. היא החלה לספר לי על הבדיקות והתהליכים הרפואיים הסיזיפיים שהיא תצטרך לעבור בעתיד הקרוב. לחלל האוויר נזרקו מילים כמו היסטרוסקופיה, גרידה, טיפול אבחנתי והתערבות ניתוחית, והידידה שלי כלל לא הבינה מה היא הולכת לעבור בחודשים הקרובים ואולי גם בשנים הבאות.
בהיותי "החבר העו"ד" היא שאלה אותי איך דבר כזה קורה, איך השאירו לה חלקי שליה בניתוח קיסרי, והאם היא יכולה לתבוע את בית החולים.
באותו הרגע עניתי לה שכדי לתבוע צריך שייגרם נזק משמעותי ושאני בטוח שזה לא המקרה שלה, אבל בתוך תוכי אני יודע, שאולי הילד הראשון שלה יהיה גם הילד האחרון, וקיוויתי שבעוד שנה מהיום היא לא תצטרך את העזרה המשפטית שלי. זאת, כיוון שאם ייגרם לה נזק רציני, שסביר להניח שבית המשפט יפסוק לה פיצוי בגינו, הרי שזהו נזק שכל אם יודעת שלא ניתן לכמת בכסף.
הנזק יכול להגיע לעקרות
נשים רבות לאחר לידה נתקלות בתופעה של חלקי שליה שהושארו ברחם לאחר לידה, אם לאחר לידה רגילה ואם לאחר לידה בניתוח קיסרי. במקרים רבים, ואף שמבוצעת פעולת הוצאת השליה, נותרים חלקי שליה ברחם. המשמעות היא שברחם נותר למעשה גוף זר הנדבק לדפנות הרחם, ויוצר תהליך דלקתי והידבקויות.
לא פעם, אבחון מוקדם ומתן טיפול מיידי, נכון וזהיר, יכולים לשנות את התוצאה ולמנוע נזק לצמיתות. יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים בהם הצוות הרפואי בביה"ח לא מאבחן את חלקי שליה שנותרו בגופה של היולדת, וזו נשארת עם "פצצה מתקתקת" ברחמה.
גם כאשר מאובחנים חלקי שליה, יש לנהוג בהוצאתם בזהירות רבה, תוך שקילת כלל הסיכונים והסיכויים ויש להימנע בין היתר מפעולה כירורגית אשר עלולה לגרור נזק גדול יותר. היוותרות שאריות שליה ברחם יכולה לגרום לפגיעה וקושי ביכולת להביא ילדים לעולם ובמקרי קיצון אף לעקרות. לעיתים, התופעה אף מלווה בהפלות חוזרות, מכיוון שרירית הרחם נפגעה ואינה יכולה לשאת הריון מלא.
המונח הרפואי לתופעה נקרא "תסמונת אשרמן" והתסמונת נחלקת לרמות בהתאם למידת הפגיעה בפוריות וביכולת להרות.
פיצויים שנעים בין עשרות למאות אלפי שקלים
במקרים בהם לא מאובחנים חלקי השליה ו/או לא מטופלים כנדרש, עומדת ליולדת זכות לתבוע את בית החולים בגין הנזק שנגרם לה.
כאמור, בתי המשפט הכירו בפיצוי בגין נזקים אלה, כאשר בכל מקרה בחן ביהמ"ש שאלות רפואיות שונות, והתייחס לנסיבות הספציפיות של כל יולדת.
רק לאחרונה נדונה בבית משפט השלום בחיפה תביעה, שעסקה במקרה של השארת שאירי שליה ברחמה של יולדת, אשר הוצאו מגופה רק כחודשיים לאחר הלידה, ובין השאר הובילו לקושי בלידתה השנייה. השופטת חנה לפין הראל הייתה המומה נוכח התנהלות ההגנה, אשר הביאה לאולם הדיונים שלייה חיה, וטענה כי כאבים בלידה הם חלק טבעי מהתהליך, כפי שנאמר: "בעצב תלדי בנים". בסופו של דבר, המדינה חויבה לשלם לתובעת פיצוי של 30 אלף שקל.
במקרה אחר, תבעה אישה שעברה שתי גרידות על מנת להוציא מרחמה שאריות שלייה, ומאז לא שבה להרות. בימ"ש השלום בירושלים קבע כי בית החולים התרשל באבחון ובטיפול בשארי השליה לאחר הלידה, ופסק ליולדת העקרה פיצוי של 320 אלף שקל.
במקרה נוסף, דווקא נדחתה תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם ליולדת בעקבות התערבות כירורגית להוצאת חלקי השלייה. היולדת טענה שלא היה צורך לבצע בה גרידה, שגרמה לה להידבקויות ולסבל, וניתן היה להוציא את חלקי השלייה באמצעות טיפול תרופתי לא מסוכן. אלא שביהמ"ש קבע שביה"ח פעל כראוי, כיוון שפעולותיו תאמו את הגישה המקובלת נכון למועד הלידה (2003).
במאמר מוסגר כדאי לציין, שהיום הגישה הפוכה לחלוטין, בשל המודעות לנזקי הגרידה, שעלולים להיות משמעותיים.
יש לציין, שבמקרה שלעיל התגלו חלקי השליה ממש בסמוך ללידה, אולם ברוב המוחלט של מקרי הרשלנות, הבעיה נוצרת משום ששארי השלייה מאובחנים רק לאחר 6 שבועות, בביקורת רופא נשים לאחר לידה. במועד זה הסיכוי לתהליך דלקתי והידבקויות, ובעקבותיהם לפגיעה בפוריות, עולה.
לא תמיד מדובר ברשלנות
כאמור, התוצאה הקיצונית ביותר של "תסמונת אשרמן" היא פגיעה ביכולת להביא ילדים לעולם. בתי המשפט מתייחסים לנזק זה כפגיעה מהותית בזכות להורות ונוהגים לפסוק פיצויים נכבדים. עד כה הסכום המרבי שנפסק לאישה שהפכה עקרה עמד על כ- 1.3 מיליון שקל.
עם זאת, חשוב לציין כי רק מקרים בודדים של פגיעה בפוריות בשל שארי שלייה נדונו בבתי המשפט ואין בהם כדי ללמד על המציאות. מקרים רבים של רשלנות בטיפול ביולדת לאחר לידה נסגרים ע"י חברות הביטוח מאחורי הקלעים, בפשרות, ומבלי שהציבור נחשף או מודע למימדי התופעה.
חשוב לזכור שמקרה אחד אינו דומה לאחר. העובדה שנותרו חלקי שליה לאחר לידה אינה מצביעה בהכרח על רשלנות או על קיומו של נזק שניתן לכימות כספי. בכדי לבחון האם רשלנות היא שהובילה להישארות חלקי השליה ולנזקים, יש לבחון את כלל התיק הרפואי של היולדת ונתוניה האישיים בפרוטרוט וכמובן, להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית.
* עו"ד אייל בן ישי עוסק בתחום הרשלנות הרפואית.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.