שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב קיבלה את טענות המערער ל"הגנה מן הצדק", ומתחה ביקורת חריפה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבני ברק, שבמשך שנים לא אכפה את צוויה, ולפתע שינתה את התנהלותה בשל אינטרס כלכלי.
בכתב אישום שהוגש בבית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק, טענה המדינה כי הנאשם הפר שני צווים שחייבו אותו להרוס שתי סככות שבקרקעות שלו, וניתנו עוד בשנות ה-90.
לייעוץ בדיני תכנון ובנייה:
עורך דין תכנון ובנייה
הנאשם טען שהרס את כל מה שהצטווה להרוס. הסככה הקטנה נהרסה על ידו בסמוך לאחר גזר הדין, ונבנתה מחדש על ידי אחר. השטח עליו היא בנויה גם אינו בבעלותו. לגבי הסככה הגדולה, הוא טען שהרס את החלק המרכזי שלה, ולשני החלקים החיצוניים קיבל היתר.
אלא שבית המשפט העדיף את עדותו של מפקח מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבני ברק, שטען כי ביקר במקרקעין פעמים רבות ואף אחד מהמבנים לא נהרס.
בסופו של ההליך, האיש הורשע בעבירה של אי קיום צו שיפוטי, ובית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק גזר עליו קנס בסך 60,000 שקל וכן התחייבות כספית ומאסר על תנאי.
על הכרעה זו הוא הגיש ערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב, גם במסגרתו העלה טענות רבות, ובהן בין היתר, הטענה הנקראת בעגה המשפטית "הגנה מן הצדק".
המערער טען שההליך שיזמה הוועדה שנים רבות לאחר גזר הדין מהווה חלק מסדרה ארוכה של הליכים פליליים ואזרחיים אותם היא נוקטת נגדו בשל רצונה להפקיע ממנו את חלקתו מבלי לשלם לו פיצוי.
פעולות אלה נעשות, לשיטתו, לצורך השגת מטרות כלכליות שאין להן קשר עם אכיפת דיני התכנון והבניה. על כן, טען המערער, מדובר בהתנהגות שערורייתית ובניסיון להשיג מטרות כלכליות בדרכים לא הוגנות.
"צל כבד"
השופטת טלי חיימוביץ דחתה את טענות המערער לסתירות שונות בגרסתו של המפקח. לאחר שתיארה את הטענות השונות בכל הקשור לשתי הסככות וההיסטוריה של המבנים, השופטת לא מצאה הצדקה להתערב בקביעות בית המשפט לעניינים מקומיים.
אלא שבכל הקשור לטענות בדבר הגנה מן הצדק, השופטת קיבלה את טענות המערער.
"הצווים לא נאכפו למעלה משש עשרה שנים, וזאת ללא כל סיבה, ובאופן המרמז על הסכמה שבשתיקה של הרשות, להמשך קיומם של המבנים, ויתכן אף כי בשל כך, נמנע המערער מקידומם של הליכי קבלת היתר", כתבה השופטת. "על כן, אכיפת הצווים כיום, עם היוולדו של אינטרס כלכלי בנכס של המערער, מטילה צל כבד על תום הלב של הרשות. זאת ביחד עם יתר פעולותיה של הרשות, אשר נימנו בהכרעת הדין".
משכך, הבהירה השופטת, נסיבות אלה אמנם אינן מצדיקות את ביטול כתב האישום, בשל האינטרס הציבורי בהריסת מבנים לא חוקיים, אולם התנהגות הרשות בהחלט מצדיקה הקלה בעונש.
בסיכומו של דבר, השופטת החליטה להפחית את הקנס לסך של 10,000 שקל, יתר העונש הותר על כנו.
- ב"כ המערער: עו"ד אביר בראל
- ב"כ המשיבה: עו"ד יעל מרמור
* עורכת דין יעל בועז עוסקת בתכנון ובנייה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.