אם ובנה רבו איזו צוואה תקוים – השופט פסל את שתיהן

הבן ביקש לקיים את צוואת אביו המורישה לו הכול, בעוד אמו עתרה לאשר צוואה אחרת המחלקת את עיזבון בעלה באופן שוויוני. בית המשפט הוציא צו שיחלק את הירושה גם לשמונת ילדיו הנוספים של המנוח

בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה בקשות שהגישו אם ובנה, בהן כל אחד עתר לקיום צוואה המיטיבה עמו. האם רצתה לקיים צוואה שלפיה עיזבון בעלה יחולק שווה בשווה בינה לבין ילדיהם בעוד בנה עתר לקיים צוואה מוקדמת בחצי שנה שלפיה הוא היורש הבלעדי. השופט מחמוד שדאפנה קבע שהשניים היו מעורבים בהכנת הצוואות שאותן הם מבקשים לקיים, ומכאן שהן בטלות ויש לתת אחר המנוח צו ירושה.

התובעת והמנוח נישאו ב-1971 והביאו לעולם תשעה ילדים, ביניהם הנתבע. במהלך חייו ערך המנוח לפחות ארבע צוואות כאשר שתיים מהן – מיוני ודצמבר 2016 – הן שעמדו במוקד הדיון.

לפי צוואת יוני, שהינה צוואה נוטריונית, הנתבע יורש את מלוא נכסי אביו תוך נישול אמו ושמונת אחיו.

לעומת זאת, צוואת דצמבר היא צוואה בעדים שלפיה יש לחלק את עיזבון המנוח שווה בשווה בין אשתו וכלל ילדיו למעט אחת מבנותיו. כשנה לאחר עריכת הצוואה השנייה הלך המנוח לעולמו ומכאן ההליכים שהוגשו בנוגע לירושתו.

לטענת הבן, עובר לחתימת אביו על צוואת דצמבר הוא סבל מבעיות רפואיות וממספר אירועים מוחיים כך שלמעשה הוא לא היה כשיר לחתום עליה. לגישתו, יש לפסול צוואה זו לקיים במקומה את צוואת יוני.

מנגד טענה האם שיש לקיים את צוואת דצמבר בהיותה הצוואה האחרונה, שמבטלת כל צוואה קודמת שערך בעלה. לשיטתה, צוואה זו גם משקפת את רצונו האמיתי. היא הוסיפה כי חתימת המנוח על צוואת יוני מזויפת.

סבל מלחצים הדדיים

תחילת דחה השופט שדאפנה את טענת הבן לפיה אביו לא היה כשיר לחתום על צוואת דצמבר. בהקשר לכך הוא אימץ את חוות-דעת מומחה בית המשפט שקבע כי עובר לחתימתו על צוואה זו היה המנוח כשיר לכך מבחינה משפטית.

ואולם קביעה זו לא סייעה לאלמנה בתביעתה. השופט קבע שצוואת דצמבר סובלת מפגמים צורניים רבים כמו העדר חתימתה בפני עדים, באופן שמקשה לתת לה תוקף. הקושי התחדד לנוכח התרשמות השופט מאופייה הווכחני והשתלטני של האלמנה, מה שהוביל אותו למסקנה שצוואת דצמבר נערכה תחת מעורבות והשפעה בלתי הוגנת מצדה.

"התובעת ככל הנראה ניצלה את חולשתו של המנוח ומצבו הרפואי הרעוע, בפרט בתקופה האחרונה לחייו, לאחר שעבר מספר אירועיים מוחיים", כתב השופט. לדבריו היא כנראה "שלטה בו ובפרט כאשר הוא היה במצב חלש, תלותי ואף סיעודי בתקופה האחרונה של חייו" לצורך עריכת צוואה לטובתה.

בתוך כך השופט התרשם שהאלמנה לקחה חלק פעיל בעריכת הצוואה ולפיכך קבע שהיא פסולה מחמת השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בהכנתה.

בהמשך, השופט צינן את התלהבות הבן כשקבע כי גם צוואת יוני בטלה, לאחר שהתרשם שגם הבן נטל חלק פעיל בעריכת צוואת יוני וכי פעולותיו הגיעו לידי מעורבות פסולה. הוא כתב שלא הגיוני שהמנוח בחר לצוות את כל רכושו לאחד מבניו בלבד תוך נישול אשתו ושמונת ילדיו האחרים. 

מסקנתו הייתה שכל אחד מהצדדים הפעיל על המנוח לחצים והשפעה בלתי הוגנת על מנת לגרום לו לערוך את הצוואה שהוא חפץ בה, ולא מדובר ברצונותיו האמיתיים של המנוח.

בנסיבות אלה הוא הורה על ביטול הצוואות ועל מתן צו ירושה, ללא צו להוצאות.

• ב"כ האלמנה: עו"ד שושנה אטד
• ב"כ הבן: עו"ד נביל עספור

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין