השופטת האמינה לתובע, כיום בן 24, כי ההאסקי סיבירי שנשך אותו לפני 10 שנים שייך לשכנים שלו. הפיצוי: 130 אלף ש'
בית משפט השלום בירושלים חייב בעלי כלב האסקי סיבירי לשלם כ-130 אלף שקל לצעיר שננשך על ידו לפני כעשור. על בסיס הראיות דחתה השופטת ליאת בנמלך את טענת הנתבעים לפיה הכלב שנשך את התובע – אם בכלל נשך – אינו כלבם.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפר התובע (24) שבמהלך פברואר 2014, בהיותו תלמיד כיתה ח' כבן 14, היה בדרכו מבית הספר לביתו שבמעלה אדומים. לטענתו, כשהתקרב לביתו זינק עליו לפתע כלב ההאסקי סיבירי של השכנים ונשך אותו בזרועו הימנית במשך שמונה שניות שהרגישו כמו נצח.
הצעיר סיפר כי אחרי שהכלב הרפה ממנו הוזעק למקום פרמדיק של מד"א שפינה אותו באמבולנס לבית החולים הדסה הר הצופים, שם בוצעה תפירה של הפצע. עוד שיתף הצעיר כי מלבד נכות פיזית בידו הימנית, כתוצאה מתקיפת הכלב הוא אובחן כבעל נכות נפשית קבועה בשל פוסט טראומה.
מטעם התביעה העידו אימו של התובע, אחיו ואחת השכנות. לדברי האם, ברגעים שלאחר הנשיכה נשמע בנה בטלפון נסער, היסטרי ובוכה כשהוא אומר לה "אמא! תקף אותי האסקי, אני הולך למות". גם השכנה אימתה את עצם הנשיכה כשהעידה שבאותו יום ראתה "ילד צורח עם יד מדממת" ו"כלב בורח". כלל עדי התביעה אישרו שחוץ מלנתבעים – אין לאף אחד ברחוב כלב האסקי, ומכאן המסקנה שהכלב הנושך הוא שלהם.
הנתבעים מצדם טענו שכלבם לא קשור לעניין. לטענתם, התובע מסר למשטרה שצבע הכלב הנושך לבן, בעוד שהכלב שלהם בכלל שחור. בנוסף, את ביתם מקיפה גדר בגובה 3 מטרים וביום האירוע שער הכניסה היה נעול, כך שהכלב שלהם לא יכול היה לצאת ולשוטט בחוץ.
שחור ולבן
אבל השופטת בנמלך קבעה ששתי טענות ההגנה המרכזיות של הנתבעים – צבע הכלב וגובה הגדר – לא הוכחו.
כך, חרף הטענות הקוטביות בסוגיית צבע הכלב הצדדים תיארו בהזדמנויות קודמות (למשל, במשטרה) את הכלב כמכיל צבעים נוספים, כמו למשל אפור או בז'. "מן האמור עולה כי לא נכון יהיה לתאר את הכלב כ'לבן', אך גם לא נכון יהיה לתארו כ'שחור'", כתבה השופטת.
בהקשר לכך היא זקפה לחובת הנתבעים את העובדה שהגישו לבית המשפט תמונה אחת בלבד של הכלב אשר אינה ברורה, ודווקא התובע הוא שהגיש תמונה ברורה של הכלב שלהם.
בטקטיקה דומה השתמשו הנתבעים גם בסוגיית הגדר המקיפה את ביתם. השופטת ציינה שהם הציגו תמונה של חלק קטן בלבד מהגדר אף שמדובר בנכס שלהם והם היו יכולים בקלות להציג תמונות שממחישות את מבנה החצר, הגדרות ומידותיהם.
השופטת ציינה שהתובע הותיר עליה רושם אמין, וכי לא ביקש להאדיר את אירוע הנשיכה אלא הציג אותו כהווייתו. לצד זאת, לגבי הפוסט טראומה היא אימצה את קביעת המומחה מטעם בית המשפט, לפיה מדובר בנכות זמנית בלבד.
הכרעת השופטת הייתה שהכלב של הנתבעים הוא הנושך ולכן עליהם לפצות את הצעיר ב-106,500 שקל, בעיקר עבור הכאב והסבל שחווה והפגיעה בכושר השתכרותו. בנוסף נפסקו לצעיר שכ"ט עו"ד בסך 25 אלף שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד בעז מאירי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד ישי
עו"ד מרדכי כהן-ניסן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין