עו"ד הוצא מקבוצת מתאמני ספינינג לאחר שהתנגד לקיום אירועים על חשבון השיעור. בית המשפט קבע לראשונה שהסרת חבר מקבוצת וואטסאפ היא לא "פרסום" כמובנו בחוק איסור לשון הרע
השופט ישראל פת דחה לאחרונה תביעת דיבה שהגיש אדם נגד אישה שמנהלת קבוצת וואטסאפ של מתאמני ספינינג. התובע טען שהנתבעת הוציאה אותו מהקבוצה בשל ביקורת שהעלה על ארגון אירועים בזמני השיעור. השופט הבהיר שהסוגיה לא נדונה בעבר אך שפעולת ההסרה מקבילה לסימון "לייק" בפוסט בפייסבוק, ואינה נחשבת פרסום.
התובע, עורך דין במקצועו, והנתבעת משתתפים באימוני ספינינג יחד עם כ-60 חברים אחרים. מאמנת הכושר הקימה את קבוצת הוואטסאפ של המתאמנים בה הועברו מסרים מיידיים, תמונות, מסמכים וקבצים. הנתבעת סייעה לה וניהלה את הקבוצה מטעם המאמנת. התובע ובת זוגו לשעבר צורפו לקבוצה על ידי המאמנת.
לטענת התובע, אחרי כשנה וחצי ממועד צירופם לקבוצה, במרץ 2022, הסירה הנתבעת אותו ואת בת הזוג מהקבוצה.
לדבריו, בינו לבין חלק מחברי הקבוצה פרצה מחלוקת באשר לציון של מועדים שונים כמו חגי ישראל וימי הולדת, בחגיגות המלוות באוכל ושתייה.
לטענת הנתבעת וחברים נוספים החגיגות התנהלו בהתאם למסורת של שנים בקבוצה וללא כל פגיעה בשיעורים ובאימונים עצמם.
התובע טען לעומת זאת כי הדברים נעשו תוך שילוב שתיית אלכוהול, ובמהלך האימונים.
נקודת השבר התרחשה כשהמאמנת יצאה לחופשת לידה ומדריך אחר החליף אותה באימון חברי הקבוצה. באחד המקרים הגיש התובע מכתב תלונה להנהלת מועדון הכושר ביחס להתנהלות המדריך המחליף, שאפשר לטענת התובע חגיגות בזמן שיעור הספינינג עצמו.
מנגד, קבוצת חברים ובכללם הנתבעת, התנגדו למעשי התובע. לקראת חג פורים פורסמה הודעה שלפיה חברי הקבוצה מוזמנים לבוא מחופשים ולהביא משקאות בריאות וחטיפי אנרגיה. בסמוך לאחר פרסום הודעה זו הנתבעת הסירה את חברותו של התובע ובת זוגו דאז מקבוצת הוואטסאפ.
התובע טען כי לאחר הסרתו מהקבוצה החלו יתר החברים ב"מסע רינונים" באשר לנסיבות הוצאתו מהקבוצה. לשיטתו, בעקבות אירוע ההסרה מהקבוצה הוא הפך ללעג וקלס בעיני חברי הקבוצה.
לא פרסום
השופט ישראל פת מבית משפט השלום ברחובות דחה את התביעה. הוא הבהיר שטרם נמצאה התייחסות בפסיקה לתביעת לשון הרע בגין הסרה מקבוצת וואטסאפ ויש להקיש מהלכות אחרות.
הוא ציין שלפי הפסיקה פעולה ישירה של כתיבת פוסט ברשת חברתית היא אכן "פרסום" כמובנו בחוק ועשויה להקים עילה לתביעה אם יש בו משום לשון הרע. כך גם בנוגע לפעולת השיתוף שעשויה להקנות לפרסום תפוצה נרחבת ותהודה רבה.
לעומת זאת, קשה לראות בסימון "לייק" כפרסום לשון הרע שכן לא מדובר ביצירת עותק של הדברים וחזרה עליהם. הוא הוסיף שאמנם, לעתים האלגוריתם של הרשת החברתית מוביל לעדכונם של משתמשים נוספים בדבר ה"לייק", אך לא המשתמש עצמו הוא שיצר עותק של הפרסום המקורי.
בדומה לסימון "לייק", בפעולת ההסרה לא היה פרסום אקטיבי של לשון הרע ולא מדובר ב"פרסום" כמובנו בחוק.
בנסיבות אלה קבע השופט שלא הוצגה עילת תביעה או אפילו רמיזה בין השורות ללשון הרע, ודינה של התביעה סילוק על הסף.
התובע חויב בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל ובהוצאות בסך 1,000 שקל.
- ב"כ התובע: בעצמו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יהונתן יוסף קלינגר, עו"ד אלדד בן גיורא
עו"ד עזרא גולדמן
עוסק/ת ב-
לשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין