לא מעט יהודים-פולנים שנספו או שרדו את תלאות השואה הותירו אחריהם נכסים כמו בתים, מפעלים ושטחים פתוחים. הדרך להשבת הרכוש הזה עשויה להיות ארוכה, אך משתלמת – הן ברמת הצדק ההיסטורי והן ברמה הכלכלית.
אין זה סוד שחלק ניכר מיהודי פולין שנספו בשואה היו אנשים אמידים ובעלי נכסים. לאחר שהיהודים גורשו מנכסיהם, בשנות ה-50-60 של המאה הקודמת ממשלת פולין הקומוניסטית השתלטה על אותם נכסים, הלאימה אותם ואכלסה מפעלים ובנייני מגורים באוכלוסייה פולנית.
חלק מהנכסים נרשמו בטאבו הפולני ע"י ממשלת פולין, חלק נרשם ע"ש העירייה המקומית, וישנם גם נכסים שהרישום לגביהם נותר ע"ש הבעלים המקוריים. נכסים אלה ניתנים להשבה ככל שיורשי הנספים מוכיחים את הבעלות בהם.
לא פשוט אך אפשרי
הסיכוי להשבת הנכסים האחרונים (אלה שהרישום שלהם לא השתנה) הוא הגבוה ביותר, בכפוף לכך שהמבנים עומדים על כנם או נהרסו והשטח נותר פתוח.
לגבי הנכסים שנכללים בשתי הקטגוריות הראשונות, רמת הקושי בהשבתם גבוהה יותר והסיכוי לכך תלוי במספר גורמים, כגון סך הכספים אשר הושקעו בתחזוקתם, אופי המאמץ מצד ממשלת פולין לאתר את בעלי הנכסים או יורשיהם, איתור פגמים בהליכים שיפוטיים אשר גרמו להלאמה, מתן מענה לשאלה האם מי מהבעלים או יורשיהם הודיעו באופן כלשהו כי לא נטשו את נכסיהם וכיו"ב.
כפי שניתן כבר להבין, הדרך להשבה או לקבלת פיצוי בגין אבדן הנכסים אינה פשוטה אך אין זה אומר שהיא בלתי אפשרית. יש לבחון כל מקרה לגופו.
אחד הקשיים המשמעותיים הוא להוכיח את זהותם של יורשי בעלי הנכסים, שחלקם הגדול נספה בשואה. לגביהם יש לנקוט בהליכי ביניים ולקבל פסקי הדין הצהרות מוות מבית המשפט הפולני. מיותר לציין כי כל המהלכים להשבת הנכסים, בכללם הצהרות המוות, מתבצעים בפני המערכת השיפוטית של מדינת פולין אשר לא עושה הנחות לתובעים ומתנהלת בעצלתיים, אם כי כדאי לציין שקל יותר להתמודד איתה כאשר התובעים הם בעלי אזרחות פולנית.
יש גם לקחת בחשבון גם את החשדות של מערכת המשפט הפולנית שמקורה בנסיונותיהם של אנשים שונים (פולנים ויהודים) לאחר מלחמת העולם השנייה, לקבל את הנכסים הנטושים תוך ניצול האנדרלמוסיה הפוסט-מלחמתית (חלקם גם זכו בהם).
איסוף מידע מרבי
מעניין לציין, שכיום הדור הצעיר הנוכחי של צאצאי יהודי פולין עומד על זכותו להשבת נכסי אבותיו גם מתוך עיקרון, וגם מתוך מודעות לשווים ההולך ועולה של אותם נכסים מאז שפולין נכללה כחברה מן המניין באיחוד האירופי ולאור התקדמותה הכלכלית הגוברת.
אי לכך, אם שמעתם בקרב המשפחה כי אבותיכם הותירו נכסים מאחוריהם, בין אם נספו בין אם ניצלו ועזבו את פולין, יש לאסוף קודם כל מידע מרבי על אותם בעלי הנכסים, הרכב משפחותיהם, מיקום ואופי הנכסים. הצעד הבא הוא איתורם, הן פיזית והן משפטית וקבלת חוות דעת משפטית בדבר סיכוי וכדאיות השבתם.
הליך מקדמי זה גם כרוך בהוצאה כספית של כמה מאות יורו (התשלום לגורמים המטפלים בתהליך גופו נקבע בד"כ באחוז מסוים ממחיר מכירת הנכסים למעט אגרות ותשלומים לרשויות).
יש סיכוי לצדק היסטורי
טוב הייתה עושה ממשלת פולין באם היתה מפשטת את ההליכים, בדומה להליכים בהם נקטה ממשלת גרמניה, אשר נוהגת לשלם פיצוי בגין אובדן הרכוש. לו הייתה הממשלה הפולנית נוהגת כך, היא הייתה מרגיעה את האוכלוסייה הפולנית המתגוררת עד עצם היום הזה בדירות שהיו שייכות בעבר ליהודים ועושה צדק היסטורי עם צאצאי היהדות המפוארת של פולין.
גם על ממשלת ישראל מוטלת האחריות להעלאת דרישת לפיצוי כלפי ממשלת פולין בשם העם היהודי (ולא רק כלפיה אלא גם כלפי מדינות אחרות מהן הגיעו העולים).
דווקא הקונגרס היהודי האמריקאי ניסה להעלות תביעות לפיצוי כלפי ממשלת פולין, אך ללא תוצאה משביעת רצון. ראוי לציין כי לאחרונה, ראשת העיר של וורשה, הנה גרונקיביץ וולץ, הביעה רצון לשקול פתרון זה ונקווה שתצליח בכך. בסיכומו של דבר, כדאי לבחון כל מקרה לגופו ולו על מנת לערוך מסע שורשים לעבר המפואר של יהדות פולין, בצד הרווח הכספי אשר אולי יגיע בסופו של דבר. אך ראו הוזהרתם: זו מטלה רק לבעלי סבלנות ומשתפי פעולה כי ההליכים אורכים מספר שנים.
* עו"ד אווה קוקליס עוסקת בדין פולני וליטאי ובכלל זה, בענייני אזרחות והשבת נכסים
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין