ילדי המנוח מנישואיו השניים ביקשו לקיים "מכתב פרידה" לטובתם ולא להחשיב את אשתו השלישית כיורשת, מאחר שלטענתם הפקירה והזניחה אותו. ייפוי כוח מתמשך שערך לטובתה הפריך את הטענה
בית המשפט למשפחה בקריית שמונה דחה לאחרונה התנגדות שהגישו ילדי מנוח לצוואת אביהם, המורישה חצי מעיזבונו לאשתו שאינה אמם. במקום הצוואה ביקשו הילדים לקיים מכתב פרידה מאת אביהם המעניק להם – לשיטתם – את כל עיזבונו. השופט רן ארנון קבע שאין למכתב אופי ירושתי ולפיכך אינו מהווה צוואה. ההתנגדות לצוואה לטובת האלמנה נדחתה, בין היתר לנוכח העובדה שהמנוח מינה אותה כמיופת כוחו בייפוי כוח מתמשך.
במהלך חייו הביא המנוח לעולם שישה ילדים – שניים מאשתו הראשונה וארבעה מאשתו השנייה, הם המתנגדים. מבקשת קיום הצוואה היא אשתו השלישית, ממנה לא היו לו ילדים. המנוח ערך שתי צוואות: האחת, משנת 2013, בה ציווה את כל רכושו לילדיו מנישואיו השניים. השנייה, מ-2019, לפיה עליהם לחלוק את הרכוש עם אשתו השלישית, חצי חצי.
בנוסף, כחצי שנה לאחר צוואתו המאוחרת כתב המנוח מספר מכתבי פרידה. אחד מהם מעניק לכאורה את מלוא רכושו לילדיו תוך הדרת אשתו. בין היתר כתב המנוח במכתב, כמסר לילדיו מנישואיו הראשונים, כי "התבססותכם ועצמאותכם המלאה מביאה אותי לידי שביעות רצון והבנה שאת רכושי אוריש לילדיי מנישואיי השניים, כדי שגם הם יגיעו להתבססות...".
כשלוש שנים לאחר כתיבת המכתב הלך המנוח לעולמו. אחרי מותו ביקשו אלמנתו וילדיו לקיים את המסמכים הפועלים לטובתם. כך, האלמנה ביקשה לקיים את צוואת 2019 המעניקה לה נתח מירושת בעלה. לשיטתה מכתב הפרידה מהווה לכל היותר תרשומת אישית, שאינה מהווה צוואה לפי חוק הירושה.
מנגד טענו הילדים שהמכתב הינו צוואה לכל דבר ויש לקיימו. לשיטתם, אביהם בחר לסטות מצוואת 2019 לנוכח הפקרה והזנחה שחווה מרעייתו בערוב ימיו. בתוך כך טענו הילדים שצוואת 2019 נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד אשתו.
המכתב - הסבר לילדים שנושלו
אבל השופט ארנון דחה את גרסת הילדים, לאור העובדה שכחודשיים בלבד אחרי מכתב הפרידה ערך המנוח ייפוי כוח מתמשך לטובת רעייתו. השופט נימק כי עובדה זו מפריכה את גרסת הילדים להפקרה מצד אלמנת אביהם, שכן מדוע ירצה למנות אותה כאחראית על ענייניו אם היא מזניחה אותו?
מכל מקום, קבע השופט, מכתב הפרידה אינו בנוסח המתאים לצוואה ועל כן הוא אינו יכול לשמש ככזו. לדבריו המכתב "אינו נראה כצוואה ולשונו אינה לשון ציווי, המסמך חסר הוראת הנחלה מפורשת". כמו כן, הוא אינו כולל פרטים מהותיים כגון זהות כלל היורשים ופירוט הרכוש, ואין בו כל התייחסות לצוואה הקודמת.
השופט נימק שלכל היותר ניתן לייחס למכתב הפרידה מעין הסבר לילדיו מנישואיו הראשונים, מדוע בחר לנשל אותם. "מכתב הפרידה, אם כן, הוא לכל היותר מכתב 'הסבר' לצוואת המנוח שנערכה 6 חודשים קודם לכן", סיכם.
בנסיבות אלה, לאחר שנדחתה גם הטענה להשפעה בלתי הוגנת מצד אלמנת המנוח, הכריע השופט כי הצוואה משנת 2019 היא זו שתקויים, כך שהאלמנה תקבל חצי מהעיזבון.
המתנגדים חויבו לשלם לאלמנה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- ב"כ האלמנה: עו"ד עירית מלקוביץ-נירקו
- ב"כ המתנגדים: עו"ד לארי גולדשטיין
עו"ד אמיר קוזקוב
עוסק/ת ב-
ייפוי כוח מתמשך
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין