מה גובר על מה? זכותם של ילדים שאביהם ישלם את מזונותיהם או זכותו של האב שלא משלם מזונות לצאת מן הארץ? האם ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ גם נגד אב שמקפיד על תשלום המזונות כסדרו? עו"ד אלינור ליבוביץ על ההעדפה החד-משמעית של זכויות הילדים.
לאחרונה, שני פסקי חדשים שניתנו בסוגיה שעסקה בהתנגשות בין זכות התנועה של האב וזכות הילדים למזונות, העדיפו באופן חד-משמעי את זכות הילדים על פני חירות היציאה של אביהם מן הארץ.
תמ"ש 6744-04-14 עסק בערעור שהגיש אב על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, שדרשה מהאב ערבויות בסכום כלל המזונות שמגיעים לבתו עד גיל 18, קבעה השופטת אלה מירז כי בית המשפט חייב להבטיח את תשלום דמי המזונות של הילדים בדרך הראויה, בהיותה זכות חוקתית, הגוברת על זכות האב לחופש תנועה. גישה זו באה לידי ביטוי בפסקי דין רבים ובהם בר"ע 7757/93 ניסנקורן נ' ניסנקורן, רע"א 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס וכן בר"ע (ים) 3824/07 פלמן נ' פלמן).
חשוב להבין, שאת הצו ניתן להוציא גם אם אין לחובת האב חוב מזונות פתוח ואף שהוא מתמיד לשלם את המזונות כסדרם. (תמ"ש 11540/06).
היציאה מהארץ מכבידה
ההעדפה המוחלטת לזכויות הילדים מבוססת על ההנחה המנחה שנפסקה בבר"ע (י-ם) 3284/07 פלמן נ'. פלמן:
"עקרונות המשפט העברי וערכיה היהודיים של מדינת ישראל מורים לנו כי הכף המכריעה היא זו של מימוש פסק הדין או אכיפת החיוב, על פני הזכות לצאת לחו"ל. לא כל שכן שכך הוא המצב, כאשר בכף האחת של המאזניים ניצב לא רק הערך של הקניין ואכיפת פסק הדין, אלא - בנוסף להם - גם הערך של כבוד האדם, כאשר מדובר במזונות ילדים. על כן, כף זו תתגבר על כף המאזניים של הזכות החוקתית לצאת מן הארץ."
גם ברע"א 6003/95 סטורך נ. סטורך נקבע כי "... אין להניח לראש משפחה להתנער מחובתו כלפי ילדיו על ידי חצייה של גבולות ממדינה למדינה".
מהלכה זו מתבקשת המסקנה כי בדיון בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ, המוגשת לשם הבטחת תשלום מזונות הילדים, יש למרכיב ההכבדה על ביצוע פסק הדין משקל מיוחד. זאת, על מנת למנוע כל אפשרות לסיכול ביצוע פסק דין למזונות קטינים.
העובדה שיציאת האב לחו"ל תכביד על יכולת גביית המזונות וייתכן שאף תסכלה לחלוטין, מחייבת להבטיח שיהיה מקור להיפרע ממנו את צרכי הקטינים, ובראשם המדור, אשר לו מעמד בכורה בדין הישראלי. זאת, באמצעות תשלום ריאלי ומעשי לפני שהאב יוצא את הארץ.
כך גם קבעה כב' הרשמת נלי רוסמן גליס בתמ"ש 51515-02-14:
"ברגיל, מעוררת בקשה כגון דא את הצורך לאזן בין שני ערכי יסוד: זכותו של המשיב לחופש תנועה וזכותם של הילדים לקבל את מזונותיהם. עוד מחייבת בקשה כגון דא איזון בין מידת השכנוע, בדבר קיום ראיות לכאורה כי המשיב עומד לצאת את הארץ לבין מידת ההכבדה שתהא ליציאה אפשרית כזו על ביצוע פסק הדין. אכן, בדומה למקבילית הכוחות הקיימת בין הוכחת קיומה של זכות לכאורה לבין מאזן הנוחות בשיקול האם ליתן סעד זמני (רע"א 10066/04 ספאנטק תעשיות נ. ס.פ. ספיר אנטרפרייז, פ"ד נט(4) 700) כך מתקיימת מקבילית כוחות בין קיומן של ראיות לכאורה ליציאת המשיב מן הארץ לבין ההכבדה שתהא ליציאה זו על ביצוע פסק הדין העשוי להינתן, וחוזקו של האחד יכול לרפא חולשה של האחר".
חשוב לציין, שהלכה זו נקבעה בנוגע למזונות פסוקים, אך היא חלה, בשינויים המחויבים, גם על הליך תלוי ועומד, דהיינו בנוגע למזונות זמניים.
לסיכום
אדם שחויב במזונות ילדים, בין אם אלה מזונות זמניים או קבועים ואין לו רכוש בארץ, חייב להבטיח את תשלום המזונות בטרם יוכל לממש את זכותו לצאת מן הארץ. זאת, מפאת החשש שאם לא יחזור - לא יהיה לאם כיצד לפרנס את הילדים או שאלו יפלו על קופת הציבור, והמוסד לביטוח לאומי ייאלץ לשלם את מזונותיהם במקום האב.
לפסקי הדין המאוזכרים בכתבה:
• תמ"ש 6744-04-14 ו.מ. נ' א.מ.
• רע"א 7208/93 וייסגלס נ' וייסגלס
• תמ"ש 11540/06 ק.ר. נ' ק.ס.
• תמ"ש 51515-02-14 פלונית ואח' נ' אלמוני
* עו"ד אלינור ליבוביץ עוסקת בגירושין, גישור ודיני משפחה. מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין