תושב צרפת חויב במסגרת בוררות לשלם לאחיו ולמכר נוסף 2.35 מיליון אירו. הפסק אושר, אך המחוזי קבע שהוא יבוטל משום שהנתבע לא ראה את סיכומי התובעים: "כללי הצדק הטבעי נפגעו"
בצעד חריג למדי הורה לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד על ביטול פסק בוררות שאושר זה מכבר בבית המשפט למשפחה בראשון לציון. סגנית הנשיאה ורדה פלאוט, השופט צבי ויצמן והשופטת צבייה גרדשטיין פפקין קבעו שהליך הבוררות בוצע באופן פגום מבחינה דיונית שעה שהנתבע חויב לשלם לתובעים מיליוני שקלים מבלי שראה בכלל את סיכומיהם, באופן המצדיק לבטל את תוצאתו ואת פסק הדין המאשר ולחייב את התובעים בהוצאות משפט.
הנתבע והתובעים (שאחד מהם הוא אחיו), תושבי פריז, ניהלו קשרים עסקיים ביחס לעסקת נדל"ן. העסקה לא עלתה יפה והתגלע ביניהם סכסוך כספי. בהיותם יהודים מאמינים פנו הצדדים לבית-דין צדק וחתמו על "שטר בוררין" הממנה שלושה רבנים על-מנת להכריע בסכסוך. ביוני 2021 ניתן פסק הבוררות, בן עמוד אחד, המחייב את הנתבע לשלם לתובעים 2.35 מיליון אירו.
הנתבע לא השלים עם פסק הבורר ועתר לביטולו בבית המשפט למשפחה. בין היתר הוא טען שלא ניתנה לו זכות טיעון כהלכה וכי לאחר דיון של שעה אחת בלבד מצא עצמו מחויב לשלם כ-9 מיליון שקל. תביעתו נדחתה תוך שהובהר כי אמת המידה להתערבות בפסק בורר היא מחמירה, וכי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק בורר.
בבקשת הערעור שהוגשה למחוזי באמצעות עורכי הדין שחר ולנר ויונתן ריין, הם עמדו על כך שזכות הטיעון של הנתבע נפגעה. נטען כי פסק הבורר ניתן מבלי שסיכומי התובעים נמסרו לעיונו של הנתבע כך שלא הייתה לו הזדמנות להגיב להם, ובדיעבד התברר שהתובעים צירפו לסיכומיהם מסמכים מזויפים שהשפיעו על התוצאה הסופית, ומכאן שמוצדק לבטל את הפסק.
לעומתו טענו התובעים באמצעות עו"ד רינה חורי כי בשטר הבוררות צוין מפורשות שהדיינים אינם כפופים לסדרי הדין ולכללי הראיות, כך שגם אם לא ניתנה לנתבע הזדמנות לעיין בסיכומיהם – אין בכך פסול.
כעיוור המגשש באפלה
תחילה ציינו שופטי המחוזי כי התובעים לא יכלו לאשר שסיכומיהם אכן הועברו לנתבע במהלך הבוררות, ומכאן שיש לקבוע כעובדה שהם לא נמסרו לו. משמעות הפגם הדיוני הזה, קבעו השופטים, היא פגיעה בכללי הצדק הטבעי.
"אין זה ראוי שהליך משפטי מתנהל באופן שצד אחד רואה טענותיו וראיותיו של חברו ואילו חברו מנוע מלעיין בטענותיו ולהגיב עליהם במידת הצורך", כתבו השופטים, והוסיפו כי הנתבע היה עיוור לטענות התובעים.
בתוך כך השופטים דחו את ניסיון התובעים להיבנות מהכללים הייחודיים שחלים על הליך בוררות. הם הדגישו שלא יעלה על הדעת כי בורר ישמע טענות של בעל דין ללא נוכחות הצד שכנגד, קל וחומר כשאין הסכמה מפורשת לכך.
יתרה מזו, אף בהנחה שהבוררים הוסמכו לקיים ישיבות במעמד צד אחד עדיין חלה עליהם חובה ליידע את הצד שכנגד על הדברים שנאמרו בפגישות ולתת לו הזדמנות להגיב. השופטים קבעו שדברים אלה – שנאמרו על דיונים בעל-פה – נכונים גם ביחס להצגת כתבי טענות, כך שזכויות הנתבע בהליך נפגעו.
לפיכך השופטים הורו על ביטול פסק הבורר ופסק הדין המאשר, וחייבו את התובעים לשלם לנתבע הוצאות בסך 20 אלף שקל.
- ב"כ המערער (הנתבע): עו"ד שחר ולנר ועו"ד יונתן ריין ממשרד ולנר ושות'
- ב"כ המשיבים (התובעים): עו"ד רינה חורי
עו"ד מאיה רוטנברג עוסקת ב- דיני משפחה, גישור ובוררויות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין