היהלומן ההמום, שרכש את האבן בכ-25,000 שקל, התרגז וקיבל התקף לב. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו אך בית הדין קבע שזו תאונת עבודה
השופטת מירב קליימן מבית הדין לעבודה בתל-אביב הכירה בבעל חברת יהלומים כבן 70 שלקה באוטם שריר הלב כנפגע עבודה. זאת, למרות מחלת לב וגורמי סיכון נוספים ברקע הרפואי שלו.
בשנת 2018 היהלומן רכש יהלום של 3.36 קראט בסך של 6,962 דולר (כ-25,000 שקל), ושלח אותו לליטוש אצל נותן שירותים חיצוני על מנת להעלות את שוויו ולמכור אותו. ואולם לדבריו, היהלום חזר מליטוש כשצבעו, צורתו ושוויו פחותים ממצבו המקורי.
לטענת היהלומן, הוא הגיב באופן כה נסער ונרגז למראה האבן עד שלמחרת האירוע חש לחצים בחזה. בהמשך הוא פנה ל"טרם", הופנה למיון ואושפז בטיפול נמרץ לב עם אבחנה של אוטם חד בשריר הלב.
כחצי שנה לאחר מכן הוא הגיש לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין האירוע הלבבי. אלא שהמוסד דחה את תביעתו והוא נאלץ לפנות לבית הדין, שקבע לפני כשנה שהאירוע עם היהלום היה חריג בעבודתו של היהלומן ומצדיק מינוי מומחה רפואי.
המומחה הרפואי שמונה קבע בחוות דעתו כי לאור סמיכות הזמנים בין ה"אירוע החריג" והופעת הכאבים בחזה, יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין אירוע הלב. הוא הדגיש כי חרף גורמי הסיכון של היהלומן שסבל עוד לפני כן ממחלות לב, סוכרת ועודף משקל, סביר להניח שאלמלא האירוע בעבודה אירוע הלב לא היה מתרחש במועד בו ארע אלא נדחה למועד מאוחר כלשהו.
עוד הסביר המומחה כי סערת הרגשות והדחק הנפשי בעקבות האירוע החריג בעבודה, גרמו לשרשרת הליכים שתחילתה בעליית לחץ הדם, הדופק והאדרנלין בגופו של היהלומן, וסופה באוטם הלבבי.
עם זאת, המומחה סייג כי השפעת האירוע בעבודה על מחלת היהלומן הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, וכי בשל מצבו הלבבי הקודם הפגיעה הייתה מורכבת יותר והצריכה ניתוח מעקפים.
בהסתכלות משפטית התוצאה שונה
שני הצדדים ביקשו מבית הדין לאמץ את חוות הדעת, אלא שבעוד שהיהלומן טען כי אימוצה יביא לקבלת התביעה, ביטוח לאומי גרס שיש לדחות את התביעה לאור הסתייגויות המומחה.
השופטת קליימן הכריעה כי הצדק עם הילומן. ראשית, משום שהוא אושפז לאחר האירוע בעבודה בגין אוטם חד בשריר הלב, ולא בשל המחלה הלבבית שהייתה לו ברקע, וזה הקשר הסיבתי שיש לבחון.
שנית, המומחה קבע מפורשות שהאוטם נגרם כתוצאה מהאירוע בעבודה, ושאלמלא זה אירוע הלב לא היה מתרחש באותו זמן. כך שמבחינה משפטית, הוכח שהשפעת האירוע בעבודה על האוטם הייתה דווקא גבוהה מהשפעת גורמים אחרים.
לאור זאת קיבלה השופטת את התביעה וקבעה כי אוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות התובע בסך 6,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אלישר פיינגרש
- ב"כ הנתבע: עו"ד איילת פוגל
עו"ד רם גלבוע
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין