השופט קיבל את טענת האלמנה כי הסוכרת קשורה במישרין לפוסט טראומה שנשא בעלה מהקרבות בתעלץ סואץ, ושבגינה הוכר כנכה צה"ל
ועדת הערר לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) הכירה לאחרונה באשת חייל שנפצע במלחמת ששת ימים ובהמשך מת מסוכרת, כאלמנת חייל שנספה במערכה. חברי הוועדה בראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי התרשמו שהסוכרת התפתחה אצל המנוח על רקע הפוסט טראומה שליוותה אותו מאז המלחמה, ומכאן שהיא קשורה לשירות הצבאי.
המנוח נפצע במהלך יומה הרביעי של המלחמה אשר הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ. כשהוא וחבריו לשירות היו בדרך לתעלה הפציצו אותם "מיגים" מצריים, והוא נפגע ברגל וביד. בהמשך הוכר כנכה צה"ל עקב פוסט טראומה.
אלא שתחלואי המנוח לא הסתכמו בפציעות בגפיים ובנפש. שנים ספורות אחרי תום המלחמה אובחנה אצלו סוכרת ובשנת 1983 הוא החל לקבל אינסולין. בשלב מסוים אף נזקק לכריתת רגל. בדיון שהתקיים לפני כעשור שיתף המנוח שמצבו הנפשי החמיר, הוא שרוי בדיכאון, ספון בבית מזה חצי שנה, אינו יכול לתפקד או לדבר הרבה וסובל מלחץ.
לבסוף הלך המנוח לעולמו בשל אירוע לב וכשל בכליה, על רקע מחלת הסוכרת. אחרי מותו ביקשה אלמנתו מקצין התגמולים להכיר בזכויותיה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ("חוק המשפחות") אך היא נדחתה, ומכאן הערר שהוגש לוועדה באוגוסט 2020.
לטענת האלמנה, בעלה סבל מסוכרת מסוג 2 שהתפתחה אצלו כתוצאה מהמצב הנפשי הקשה בו היה שרוי לאחר המלחמה. בהתאם לכך, נטען שמתקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפטירה, המקנה למערערת הכרה כאלמנת חייל שנספה.
לעומתה טען קצין התגמולים שהמנוח סבל בסבירות של 97% מסוכרת מסוג 1, שכן הוא לא סבל מהשמנת יתר – המאפיין הבולט של חולי סוכרת סוג 2. בהתחשב בכך שהספרות הרפואית אינה מכירה בקשר שבין דחק נפשי להתפרצות סוכרת סוג 1, גרס קצין התגמולים שלא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש ויש לדחות את הערעור.
הקשר בין טראומה לסוכרת 1 – אפשרי
אבל השופט אזולאי העדיף דווקא את עמדת המומחה מטעם האלמנה, לפיה בעלה סבל מסוכרת סוג 2. בקשר לכך הוא הדגיש שוועדת רפפורט קבעה בזמנו כי יש להכיר בקשר סיבתי בין מצב דחק בנסיבות מסוימות לבין סוכרת, וזאת בין שמדובר בסוכרת 1 ובין אם בסוכרת 2.
"בנסיבות מקרה זה נראה לנו לאור מצבי הדחק מאז האירוע בשירות, הופעת ה-PTSD, והסבל הרב המתואר בתיעוד הרפואי ובעובדות האמורות לעיל מאז האירוע ועד להופעת הסוכרת ופטירתו, יש לאמץ את חוות דעתו ואת עדותו הקונקרטית של המומחה מטעם המערערת שבין שמדובר בסוכרת מסוג 1 ובין שמדובר בסוכרת מסוג 2 יש לקבוע את הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי", כתב השופט.
בתוך כך השופט העיר כי ישנה פסיקה ענפה המכירה בקשר שבין אירועי דחק נפשי לבין התפרצות סוכרת 1, כך שעמדת קצין התגמולים השוללת את הקשר אינה מבוססת.
כך למשל, באפריל אשתקד הכירה ועדת הערר בקשר שבין דחק נפשי כתוצאה מהדחה מקורס קצינים עקב העתקה במבחן לבין סוכרת 1. גם בנובמבר האחרון פסקה הוועדה שמתקיים קשר בין דחק נפשי שנגרם לחיילת כתוצאה מנפילת טיל בסמוך אליה והשתתפותה במטווח לבין הסוכרת האמורה.
לפיכך חברי הוועדה קבעו שמות המנוח מסוכרת קשור סיבתית לפוסט טראומה מהשירות הצבאי, ומשכך אלמנתו זכאית להכרה המבוקשת לפי חוק המשפחות ובנוסף להוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד שחר המאירי
- ב"כ המשיב: עו"ד סימונה גולדמן מימון ועו"ד אילנית גדקר אהרוני
עו"ד אורי צפורי
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין