בתי המשפט לא נוטים להתערב בפסקי בוררות, בין היתר משום שהחוק מגביל זאת. זה מה שצריך לדעת אם בכל זאת רוצים לבטל פסק בורר
בימים עברו, עוד לפני המנדט הבריטי על ארץ ישראל, סכסוכים היו נפתרים לא אחת בהליך בוררות. בדרך כלל הבורר היה ראש החמולה המקומית, או דמות ציבורית או דתית כזו או אחרת. הליכי הבוררות הוטמעו במערכת המשפט הישראלית המודרנית מהקודקס האזרחי העות'מאני שהתבסס על המשפט המוסלמי. במסגרת דיני הממונות שהונהגו בישראל בימי הטורקים נקבעו גם הסדרי הבוררות ששרדו את מבחן הזמן עד היום. כמו אז, בוררות משמשת גם היום כהליך אלטרנטיבי לבית המשפט.
ככל שחולפות השנים והעומס על בית המשפט נעשה גדול וכבד יותר, כך מעודדת המדינה שימוש בהליכי בוררות כחלופה לבתי המשפט. משכך, נטיית בתי המשפט היא לא להתערב יתר על המידה בהליכי בוררות על מנת לחזק את מוסד הבוררות בתור הפתרון הטוב ביותר ליישוב סכסוכים.
עוד מעניין לדעת שנטיית בתי המשפט להתערב בפסק בוררות היא נמוכה ביותר. זאת משום שחוק הבוררות מונה רשימה סגורה של עשר עילות ביטול בלבד הנוגעות לניהול הליך הבוררות.
מהן עילות הביטול בחוק?
סעיף 24 לחוק הבוררות מגדיר את עשר העילות שאך ורק בגינן אפשר להגיש בקשה לביטול פסק בוררות בבית המשפט. בין העילות ישנן כאלה המתייחסות לתוקפו של ההליך, כגון במצב בו לא היה הסכם בוררות תקף, או במקום בו פסק הבוררות ניתן על ידי בורר של מונה כדין לכך, או כשהבורר פעל ללא שום סמכות או בחריגה מהסמכויות הנתונות לו על פי הסכם הבוררות.
עילות ביטול נוספות הם כאלה שמתייחסות לניהולו התקין של ההליך, כגון אם לא ניתנה לבעל הדין הזדמנות מתאימה לטעון טענות ולהביא ראיות, או שהבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו, או שהותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והוא לא עשה זאת. כמו כן, ישנן גם "עילות סל" המתייחסות בין היתר לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ובתקנת הציבור.
אך שימו לב: ככלל, טעות בפסק הבוררות היא לא עילה לביטולו.
עיוות דין
המחוקק הלך צעד נוסף קדימה ברצונו לשמור ולחזק את הליכי הבוררות, וקבע כי אפילו במקרים שבהם קיימת עילה לביטול פסק בוררות, לבית המשפט הסמכות שלא לבטל את פסק הבוררות, אם לא נגרם עיוות דין לצד שדורש לבטל את הפסק. לכן, חשוב מאוד שמבקש הביטול ינמק ויבהיר לבית המשפט כיצד בדיוק נגרם לו עיוות דין. יש לציין כי גם אז, בסמכותו של בית המשפט לאשר את הפסק, לבטל אותו במלואו או באופן חלקי, וגם להחזיר אותו אל הבורר כדי להשלים אותו. כמו כן, בית המשפט יכול להחליט לתקן את הפסק בעצמו.
"משחק המועדים"
החוק מאפשר להגיש בקשה לביטול פסק בוררות תוך 45 ימים ממועד מתן הפסק, או 15 ימים מעת שהוגשה בקשה לאישורו – המוקדם מבניהם.
מעבר לזמן הקצר לביטול הפסק ומשחק המועדים, ביטול פסק בוררות הוא תהליך מורכב שמצריך ייעוץ משפטי ברמה המקצועית הגבוהה ביותר והבנה עמוקה של התחום, ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, והעילות הספציפיות לביטול פסק הבוררות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין