למה נכה צה"ל יצטרך לעמוד בפעם השלישית בפני ועדה רפואית?

טורטר גם באזרחות: נכה צה"ל, ששירת כגשש והוכר כנפגע פוסט-טראומה ביקש להכיר גם בפיברומיאלגיה שפרצה אצלו בשנים האחרונות כחלק מהנכות הצבאית. משרד הביטחון לא הקל עליו את המסע.

כאשר נכי צה"ל פונים למשרד הביטחון בבקשות  לעזרה וסיוע, המינימום לו הם זכאים הוא מענה מנומק ומפורט, גם אם הוא שלילי. סיפורו של נכה צה"ל בן 47 שנאלץ לעמוד פעמיים בפני ועדות רפואיות של קצין התגמולים ולפנות פעמיים לבית המשפט מדגים כי הרשות האמונה על תמיכה בנכים לא מקפידה על המינימום הזה.

מדובר בגשש שלקה במהלך שירותו הצבאי בתסמונת פוסט טראומתית וסבל מפגיעות בעמוד השדרה ובשמיעה, ונאלץ לפרוש מהשירות בהיותו בן 37. משרד הביטחון הכיר בו כנכה צה"ל בשיעור של 44%.

לייעוץ בתחום:

עורך דין נכי צה"ל

לפני ארבע שנים הוא ביקש מקצין התגמולים לחשב מחדש את שיעורי נכותו ולהגדיל אותה כך שתחול גם על מחלת הפיברומיאלגיה (מחלת שרירים) שהחל לסבול ממנה באותה תקופה. בקשתו נתמכה בחוות דעת רפואית שקבעה כי מחלת השרירים פרצה בעקבות הפוסט-טראומה, שהוכרה כנכות צבאית.

אף שחוות דעת מומחה שמונה מטעם משרד הביטחון לא שללה קשר סיבתי בין התסמונת לבין הנכות המוכרת, החליטה הוועדה הרפואית של קצין התגמולים לדחות את הבקשה.

ערעור שהגיש הגשש לשעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה חשף כי החלטת הוועדה לא נומקה ולא כללה  התייחסות ראויה לטענות שהעלה המערער בהן הפניות לספרות מקצועית ולחוות דעת המומחים שאישרו את טענותיו. משרד הביטחון הסכים לפיכך להחזיר את הדיון לוועדה שהפעם תשיב לכל אחת מהטענות של המערער.

אלא שעם קבלת ההחלטה החדשה בעניינו, ששוב הייתה שלילית, הוא נאלץ להגיש ערעור נוסף. גם הפעם הוא טען כי הוועדה דחתה את בקשתו ללא נימוקים ומסרה לו החלטה לאקונית שכל שנכתב בה הוא שלא נמצא קשר סיבתי בין הפוסט-טראומה לבין הפיברומיאלגיה. 

בסיבוב הזה ביקש המערער להחליף את הרכב הוועדה שלדבריו כבר נעולה בדעתה השלילית לגביו, תוך מתן הוראות ברורות ומפורטות לחברים החדשים לגבי האופן שבו עליהן לדון בעניינו ולנמק את החלטתם.

במענה לערעור השיב משרד הביטחון כי אין זה מקרה יוצא דופן המחייב גיבוש הרכב חדש, ואפשר בהחלט להחזיר את המקרה לדיון נוסף בפני הוועדה הנוכחית, רק הפעם – בניגוד לגלגול הקודם – לתת לה הנחיות ברורות יותר.

החמיצה את ההזדמנות

אולם השופטת עפרה ורבנר סברה כי הוועדה קיבלה הנחיות ברורות במסגרת ההחלטה בסיבוב הקודם. למרות זאת, גם החלטתה השנייה לא כללה מענה ענייני וראוי לטענות המערער ונוצר הרושם שהוועדה אפילו לא ניסתה למלא אחרי הוראות בית המשפט.

בנסיבות אלה, קבעה השופטת, עולה חשש שחברי הוועדה אכן נעולים בדעתם וייתכן שלא יצליחו להשתחרר ממנה גם אם היא מוטעית. לפי השופטת, מבחינתה ומבחינת החוק זו סיבה מספיק טובה כדי להורות על החלפת הרכב.

משכך, השופטת הורתה על החזרת הדיון בעניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש. הפעם, הוועדה חויבה לבדוק היטב את טענות המערער ואת חוות הדעת הרפואיות ולנמק כיצד הגיעה להחלטה שהגיעה אליה – חיובית או שלילית.

משרד הביטחון, שבהתנהלותו אילץ את המערער להגיש ערעור שני מאותה סיבה, חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 2,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עורכת דין תמר סיון ממשרד צדקוני סיון עוסקת בתביעות של נכי צה"ל

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.