רב יפוצה במיליון שקל על שיימינג סדרתי

אישה פנתה לרב כדי לקבל עצה הלכתית. לאחר שבעלה גילה זאת הוא פתח במסע הכפשות מקיף וחמור נגד הרב, שכלל הפצת עלונים למאות אנשים. תביעת דיבה שהגיש הרב התקבלה במלואה

השופט אריאל ברגנר קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש רב יישוב נגד תושב גבעת שמואל. אשתו לשעבר של הנתבע פנתה לרב וביקשה להתייעץ עמו בסוגייה הנוגעת לקשר בינה לבין בעלה. בהמשך השניים התגרשו. הבעל, שסבר שהרב אחראי לפירוק משפחתו, שלח עשרות הודעות דוא״ל לאישים רבים ולמכרי התובע שכללו הסתות והשמצות. השופט קבע שמדובר בהתנהלות קיצונית וחריגה שהמשיכה בהליך השיפוטי. בגין 17 פרסומים הוא פסק לטובת התובע מיליון שקל.

התובע סיפר שבפברואר 2018 פנתה אליו אשת הנתבע בהודעת sms וביקשה להתייעץ עמו ״בעניין הלכתי בינו לבינה״. הוא שוחח עמה טלפונית והיא דיווחה לו על משבר בינה לבין בעלה. לאחר מכן הוא קבע פסק הלכה נקודתי בהתאם, שכלל אישור שלא לטבול במקווה באותו חודש ולעזוב את חדר השינה. בהמשך התקיימו ביניהם התייעצויות נוספות ובסופו של דבר פתחה האישה בהליכי גירושין.

בינואר 2019 גילה הנתבע כי אשתו התייעצה עם התובע ומאותו רגע הוא החל לפנות אליו בתקיפות למרות שהתובע ביקש ממנו לא ליצור עמו קשר. בהמשך הוא שלח עשרות הודעות דוא״ל למכריו, בהם נכללו דברי שקר מסיתים בגנותו.

כך למשל, הוא שלח לנשיא אוניברסיטת בר אילן (שם עובד התובע כרב מלמד) דוא״ל בו רשם כי התובע ניצל לרעה את מתקני האוניברסיטה, כי פסק הלכה שנתן גרם לנזק ולגירושין ועוד.

הוא שלח הודעות אף לשורת רבנים בהם האשים את התובע בניסיונות לביטול שלום בית וכי הוא ״בעל רוע לב״ ורצון להחריב את ביתו.

ההכפשות נמשכו לאורך תקופה ארוכה ובפברואר 2020 הגיע הנתבע לפתח הבניין בו גר התובע מחופש לדוור. כשהתובע יצא לחדר המדרגות החל הנתבע לצעוק ולקרוא לו ״טינופת״, ״בוגד עם אשתי״ ועוד, זאת לעיני שכניו.

הנתבע אף שלח דוא״ל למכותבים רבים בו ציין כי הרב התעסק עם אישה נשואה. הוא גם הפיץ עלונים מודפסים ופיזר אותם בתיבות הדואר בבניינים הסמוכים למקום מגורי התובע, בבניין המועצה הדתית ובבתי כנסת בעיר. הוא כתב בעלון כי התובע התעסק עם אשתו, שידך לה את ״עוכר דינו״, משחית ומושחת, מקבל טובות הנאה ועוד.

הנתבע, שלא היה מיוצג, חזר בכתב ההגנה ובסיכומים על תוכן הפרסומים שעשה לתובע. הוא כתב שהתובע מסר פסק הלכה רשלני והתנהג באופן לא מוסרי ולא אנושי כלפיו. הוא לא הכחיש את ביצוע הפרסומים וטען ״אמת דיברתי״.

כמות וחומרה חריגים

השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את התביעה במלואה. הוא כתב שמדובר בתביעה יוצאת דופן, המפרטת פרסומי לשון הרע בכמות וחומרה חריגים.

השופט קבע שהנתבע לא הוכיח את טענתו כי פסק ההלכה היה רשלני, ולא הגיש כל עדות רלוונטית כמו חוות דעת מומחה. בתוך כך פסק השופט שאין קשר סיבתי בין פסק ההלכה של התובע לבין הכרזת האישה כמורדת בפסק הדין הרבני שחייב אותה בגירושין, ושהיא הוכרזה כך על בסיס רצונה להתגרש מהנתבע בשל עניינים רגשיים ופסיכולוגיים שלא נבעו מפסק ההלכה.

עוד קבע השופט שהנתבע לא הוכיח שהתובע ״התעסק״ עם אשתו, כמו גם את יתר טענותיו האחרות.

השופט קיבל את טענת התובע שיש לפסוק לטובתו כפל פיצוי מאחר שבפרסומיו התכוון הנתבע לפגוע בו.

״הנתבע אשר ניתן להבין כי חרב עליו עולמו בשל הליך הגירושין אותו עבר החליט להפנות את חיצי נקמתו וכל האנרגיות שלו כלפי התובע דווקא והכל שלא כדין וללא כל בסיס וחבל על כך. בכך שגה הנתבע״, סיכם השופט.

הנתבע חויב לשלם לתובע מיליון שקל וכן הוצאות משפט ושכ״ט עו״ד בסך 150,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין