תקציר נייר עמדה שהוגש לכנסת בידי עמותת הורות משותפת=טובת הילד, בעניין ביטול חזקת הגיל הרך והחלת אחריות הורית משותפת.
חוקי הגירושין במדינת ישראל נחקקו אי שם בשנת 1962 (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) ושנת 1959 (מזונות). חוקים אלו אינם מתאימים יותר לימינו אנו, והשארתם גורמת לסכסוכים קשים ומרים בין ההורים המתגרשים.
במסמך זה בחרנו להציג מה חשוב שיקדם המחוקק, לצד הסבר כיצד יכולים אנשי המקצוע בתחום ליישם את מרבית הדברים כבר היום, ובכך למנוע או לצמצם את מריבות ההורים על גבי ילדם.
התחרות ההורית מי מההורים יקבל כותרת של הורה מועדף (משמורן), ומי מהם כותרת של הורה משני (לא משמורן), מיותרת ומביאה להעצמת מלחמות ההורים. הגדרה הורית שווה היא הבסיס לשינוי.
זוגות המגיעים לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, מגיעים בדרך כלל עם תחושה של 'מלחמה עד הסוף'. מערכת המשפט לא בנויה להביא לפתרון מהיר, ולא פעם אף מעודדת ריב ומדון בין ההורים, ולו רק מעצם הצורך להוכיח עד כמה האחר "לא בסדר".
ביטול סעיף 25 לחוק הכשרות - חזקת הגיל הרך המגדרית - הוא הכרחי והרי מדובר על חוק מיושן שאינו מתאים יותר לימינו אנו. ביטול סעיף זה הוא הבסיס לסיום מאבקי ההורים על הגדרתם ההורית.
הבעיה העיקרית בדיון הציבורי, בתקשורת ובכנסת היא שיש ערבוב מונחים בין ההגדרה ההורית, לבין חלוקת זמני השהות. חלק מחברי הכנסת חושבים, בטעות, שביטול חזקת הגיל הרך אומר שבאופן אוטומטי, כברירת מחדל, חלוקת זמני השהות בכל המקרים תהיה שווה, כולל לגבי תינוקות.
ביטול חזקת הגיל הרך ומתן כותרת הורית שווה - "אחריות הורית משותפת" - אינו קשור לחלוקת זמני השהות שיקבעו, והרי זמני שהות שווים טוב שיהיו כנקודת מוצא בלבד, אך לא תמיד הם עונים על טובתו של הילד ולא נכון לכפות אותם באופן שרירותי על כל המשפחות, אלא להתאים אותם לצרכים והמאפיינים של כל משפחה.
במקביל לביטול חזקת הגיל הרך יש לבטל מונחים מיושנים כמו "להחזיק בילד" (הורה משמורן) או "הורה הרשאי לבוא איתו במגע" (הורה לא משמורן) בסעיף 24 לחוק.
כבר כיום יכולים אנשי מקצוע בתחום - שופטים, דיינים, עו"סים לסדרי דין, עורכי דין ומגשרים - לקבוע בכל מקרה ומקרה הגדרה הורית שווה של "אחריות הורית משותפת", בהתאם לאפוטרופסות שני ההורים.
אי עמידה בזמני השהות שנקבעו בהסכם הפרידה של ההורים מהווה פגיעה ישירה בילדים. אמנם המחוקק טרם התייחס לכך, אך כבר כיום יכולים אנשי המקצוע ליישם ולהשתמש בסעיפים אלו ואחרים מתוך הצעתה של ועדת שניט.
ההלכה החדשה של בית המשפט העליון הביאה למהפכה בדרך קביעת מזונות ילדים מעל גיל 6. אמנם שרת המשפטים הצהירה מספר פעמים שתקדם הצעת חוק ממשלתית לכל הגילאים, אך כל עוד הצעה שכזו אינה מקודמת יש חשיבות מכרעת שדרך קביעת סכום המזונות לילדים מעל גיל 6 תהיה אחידה בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הרבניים.
אנו תקווה שנייר עמדה זה יביא להמחשת הנושאים אותם רצוי שיקדם המחוקק, יחד עם ההבנה שאת מרבית הנושאים יכול כל איש מקצוע בתחום ליישם כבר היום.
לנייר העמדה המלא לחץ כאן
* גיא רוה הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד"
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין