ביהמ"ש הכיר במיכאל אזולאי – האיש ש"ישב על הכסף" בחברה אותה הקים נוכל הנדל"ן גיא מונסנגו לצורך שיווק דירות ללא כיסוי – כנושא באחריות אישית לנזקי הרוכשים
בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שמיכאל אזולאי, שותף לעוקץ הנדל"ן של האסיר גיא מונסנגו, יחויב לפצות בלמעלה ממיליון שקל את נפגעי פרויקט הירקון 270 בתל אביב. מדובר בפרויקט ששיווק יחידות דיור במחירים אטרקטיביים, אך זאת ללא כיסוי ותוך שימוש בכספי הרוכשים לסיפוק מאוויהם של המעורבים בעוקץ. השופטת פנינה נויבירט קבעה שמתקיימים לגבי אזולאי יסודות עוולת התרמית, כך שהוא אחראי אישית לנזקי הרוכשים.
תחילת הפרשה בדצמבר 2015 אז הוקמה חברת אם.די.ג'י, חברה שלימים נקבע כי שימשה את מונסנגו לצורך מעלליו הפסולים. על רקע היותו של מונסנגו פושט רגל באותה תקופה, אזולאי הוא שנרשם כבעל המניות וכדירקטור היחיד בה. האחרון הגדיר את תפקידו בחברה כמי "שישב על הכסף" והיה "בעל הבית" שלה.
חודשיים למן הקמת החברה, בפברואר 2016, חתמו עמה שלושה רוכשים (התובעים) על הסכמים לחכירת יחידות בפרויקט ברחוב הירקון בתל אביב. במעמד החתימה הציגה החברה את עצמה כבעלת הזכויות בפרויקט וכמי שמוסמכת לשווק את יחידות הדיור לקהל הרחב. ההסכמים היו אטרקטיביים ביותר: אחד הרוכשים נדרש לשלם 250,000 שקל בלבד ואילו השניים האחרים נדרשו לשלם 500,000 שקל.
אלא שהיחידות מעולם לא הועברו לרוכשים. מרבית התשלומים נותרו בידי החברה ולא הושבו להם. עבור קנוניית הנדל"ן – שפרויקט הירקון 270 היה רק חלק ממנה – הועמד מונסנגו לדין ונגזרו עליו 77 חודשי מאסר בפועל.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט שנה אחרי עסקאות הכזב טענו הרוכשים שיש להטיל על אזולאי, כנושא משרה באם.די.ג'י, אחריות אישית לפצותם בשל מעשי ההונאה.
לעומתם טען אזולאי שבמועד ההסכמים עם התובעים הוא כבר לא היה נושא משרה בחברה ולפיכך הוא פטור מאחריות כלשהי. אזולאי הדגיש שהרוח החיה מאחורי החברה הוא מונסנגו, וממילא הוא (אזולאי) אינו אחראי לכך שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הרוכשים.
רכב יוקרה וטיול ברומא
השופטת נויבירט דחתה את ניסיונו של אזולאי להתחמק מאחריות. תחילה היא קבעה שבמועד החתימה על ההסכמים עם התובעים אזולאי היה מעורב בפעילותה של אם.די.ג'י באופן המקים כלפיו אחריות.
כך, אף שנפרד ממניותיו ומחברותו בדירקטוריון סמוך לביצוע העסקאות, נותר אזולאי מורשה חתימה בחברה עד לאחר השלמתן. בנוסף, אזולאי אישר כי השתתף ב"טיול מנהלים" שערכה החברה ברומא, כחודש לאחר ההסכמים. באותה תקופה הוא גם קיבל שכר מהחברה והגיע פיזית למשרדיה.
השופטת קבעה שמתקיימים לגבי אזולאי יסודות עוולת התרמית, שמכוחה נשאבת אחריותו לפיצוי התובעים. לדבריה החברה שהוקמה "פעלה כקליפה מרוקנת מתוכן ושירתה את מקימיה. היא איפשרה להם לשלשל לכיסם את כספי לקוחותיה התמימים מבלי להעניק להם כל תמורה, ומבלי להחזיר להם את כספם".
כך למשל השופטת ציינה כי ימים בודדים אחרי ההסכמים עם התובעים פעלה החברה לרכוש רכב מזראטי וכאמור לצאת לטיול בזבזני בחו"ל. בהעדר פעילות יצרנית כלשהי מטעם החברה – מסקנת השופטת הייתה שהמעורבים בעוקץ, ובכללם אזולאי, פעלו בתרמית ולפיכך נושאים באחריות אישית כלפי הנעקצים, התובעים.
בסופו של יום היא קבעה שאזולאי יפצה שלושת התובעים בסכום כולל של 1,045,000 שקל וכן ישלם להם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 65,000 שקל.
- ב"כ הרוכשים: עו"ד הראל דהן
- ב"כ אזולאי: עו"ד אביתר שומר
עו"ד יוסי רוזנשטיין
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין