"הילדים לא רוצים": אם הוזהרה כי תאבד את המשמורת אם הנתק מהאב יימשך

אב לתאומים לא פגש בהם כבר קרוב לשנה. בית הדין סרב לקבל את הסברי האם כי הילדים לא מעוניינים לפגוש בו, והבהיר לה שחלק מתפקידה כמשמורנית הוא לשמור על הקשר

בית הדין הרבני בירושלים פרסם לאחרונה החלטה המחייבת הורים לתאומים (בן ובת) בני 11.5 לקבל טיפול על מנת לחדש את הקשר בינם לבין האב. האב טען כי אין בינו לבין ילדיו קשר כבר חודשים ארוכים שכן האם מסרבת לשתף עימו פעולה. הדיינים קבעו שיש חשש לניכור הורי והזהירו את האם כי אם המצב יימשך המשמורת תעבור לאב. הצדדים הופנו לטיפול.

בני הזוג התגרשו בנובמבר 2015. בבקשה שהגיש לבית הדין הרבני התלונן האב על ניתוק הילדים ממנו על ידי האם מזה כמה חודשים.

האב טען כי הוא רוצה לחדש את הקשר עם הילדים, אחרי כשנה שבה ניסה לעשות זאת ללא הצלחה.

לדבריו, הוא מנסה לקחת את הילדים מבית הספר אך הם לא רוצים לבוא. עוד לטענתו, הוא אמור להיות עם הילדים בחלק מסופי השבוע אך האישה מסרבת.

האם השיבה כי היא "נלחמת על יציבות הילדים". לדבריה, הצדדים הגיעו להסכמה על הסדרי ראיה בימים שני ורביעי, כשהאב אוסף את הילדים מבית הספר, ובכל סוף שבוע שני. היא ציינה שההסדר עבד עד לפני שנה אך כיום הילדים לא רוצים לבוא אל האב. לדבריה הבן מסר לה שהאב גירש אותו והאב לא קשוב.

אמירה פשטנית

הדיינים הרב יצחק אושינסקי, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז כתבו כי קיים חשש שהאם לא פועלת להשבת הקשר של הילדים עם האב או לעידודו, במקרה הטוב – או ניכור הורי בפועל במקרה הפחות טוב כטענת האב – ושהיא נתלית באמירה הפשטנית כי "הילדים לא רוצים".

הם ציינו כי הבהירו לאם בדיון שטענה מסוג "הילדים לא רוצים" אינה מתקבלת.

"בית הדין סבור כי תפקידה של אם משמורנית הוא לדאוג כי הילדים יפגשו את אביהם, ובמידה שהאם לא מצליחה בכך, ולא נראית סיבה מוצדקת להפרות קשר בין האב לילדים, אזי קיים ספק אם היא מתאימה להיות אם משמורנית", כתבו.

הדיינים הבהירו שלפי הפסיקה במקרה שילד אינו רוצה קשר עם אחד מהוריו, על ההורה שעמו גר הילד מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט שיש סיבה מוצדקת לסירוב הילד לקשר. אם אין לו הסבר, בית המשפט יסיק שההורה המועדף תורם במעשה או במחדל למצב.

עוד הם הזכירו את הפסיקה שלפיה ניכור הורי הוא התעללות בקטין והתעללות כזו היא בלתי חוקית. חובתו של בית המשפט להוקיע ניכור הורי ולמנוע אותו, קודמת ל"עיקרון המלאכותי של טובת הילד" ולטענה כי יש לכבד את רצונו.

הדיינים הסבירו כי חלק חשוב בתהליך הניכור הוא שכנוע הילד, על ידי ההורה המנכר, עד כדי שטיפת מוח, שההורה המנוכר הוא רשע ופוגעני, ואין בו כל דבר טוב. מכאן שהדברים שהילד אומר אינם מבטאים את רצונו האמיתי, ובוודאי לא את טובתו.

הם התרו באם כי אם התופעה תימשך הם ישקלו פסיקת הוצאות כנגדה בשל הטרחת המערכת לחינם. עוד תישקל העברת המשמורת לאב.

לבסוף הפנו הדיינים את ההורים למטפל כדי שחדש את המפגשים של הילדים עם האב וייתן להורים כלים לגרום לכך שהילדים התאומים יהיו בקשר טוב עם שני הוריהם.

• ב"כ האב: לא צוין
• ב"כ האם: עו"ד דבורה אטיה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין